רוסיה השפיעה על אטריום: רשמה קיטון של 4% ב-NOI ל-49 מיליון אירו
אטריום, זרוע הפעילות של גזית גלוב במזרח אירופה, מסכמת את הרבעון הראשון של 2015 עם קיטון של 1.9% בהכנסות מהשכרה אשר הסתכמו בכ-51.8% מיליון אירו, לעומת כ-52.8 מיליון אירו ברבעון המקביל אשתקד. ה-NOI רשם קיטון של 3.9% ל-49 מיליון אירו, לעומת כ-51 מיליון אירו ברבעון המקביל אשתקד. ה-NOI מנכסים זהים הסתכם בכ-42 מיליון אירו, לעומת כ-48.4 מיליוו אירו אשתקד, קיטון של כ-12.8%. הסיבה המרכזית לקיטון בהכנסות, ב- NOI וב-NOI מנכסים זהים הינה הנחה זמנית בדמי השכירות של תיק הנכסים ברוסיה אשר ניתנה על מנת לשמור על שיעור התפוסה בנכסים לאור המצב הכלכלי המאתגר במדינה.
בנטרול רוסיה, ה-NOI גדל בכ- 7.8%, וה- NOI מנכסים זהים בין התקופות היה דומה. שיעור ה-NOI מההכנסות מהשכרה במדינות הליבה, פולין, צ'כיה וסלובקיה עלה בכ- 0.5% ועמד על כ- 98.5%. שיעור ה- NOI מהכנסות מהשכרה עמד על כ- 94.6% לעומת כ- 96.6% ברבעון המקביל אשתקד.
הרווח לפני מס ברבעון הסתכם בכ- 11.1 מיליון אירו לעומת רווח לפני מס של כ- 27.9 מיליון אירו ברבעון המקביל אשתקד, קיטון של כ-60%. הירידה ברווח נובעת בעיקרה ממיון של קרן הפרשי תרגום בגין מכירה של נכסים שאינם נכסי ליבה בצ'כיה, מקיטון ב- NOI ומהפסדים שאינם במזומן כתוצאה מהפרשי מט"ח בהשוואה לרווחים מהפרשי מט"ח ברבעון המקביל אשתקד, הקיטון האמור קוזז משערוך שלילי קטן יותר של נדל"ן להשקעה ונדל"ן להשקעה בפיתוח ברבעון הראשון של שנת 2015 לעומת הרבעון המקביל אשתקד.
שיעור התפוסה ליום 31 במרץ 2015 עמד על רמה של כ- 96.3% לעומת כ- 97.4% ליום 31 בדצמבר 2014. נרשם קיטון של כ- 13.8% ב- FFO למניה (המחושב על פי הנחיות ה- EPRA) ברבעון אשר הסתכם לכ- 0.081 אירו למניה לעומת כ- 0.094 אירו למניה ברבעון המקביל אשתקד. ה- EPRA NAV למניה ליום 31 במארס 2015 הסתכם לכ- 6.06 אירו למניה לעומת כ- 6.08 אירו למניה ליום 31 בדצמבר 2014 וזאת לאחר דיבידנד של 0.0675 אירו למניה.
במהלך מאי 2015 השלימה אטריום הנפקה פרטית של אג"ח אשר אינן מובטחות בשעבוד בדרך של הרחבת סדרה קיימת בהיקף של כ- 150 מיליון אירו ע.נ. בתמורה לכ- 159.6 מיליון אירו המשקפת תשואה של כ- 2.9%. אג"ח עומדות לפירעון באוקטובר 2022 ונושאות ריבית של 3.625% לשנה.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
