סוף סוף מהפך - שימו לב מה עושה הציבור באפיק המנייתי כעת
הבורסה בת"א בשיא כל הזמנים, ריבית בנק ישראל נמצאת בשפל וכספי הציבור ממשיכים לזרום לאפיקי הסיכון. לפי סיכום של מיטב-דש לתעשיית קרנות הנאמנות, מתחילת אפריל נרשמו פדיונות של 950 מיליון שקלים בקרנות הכספיות, והכסף עבר בעיקר לקרנות אג"ח כללי (אלו המעורבות, 90-10 וכו').
הקרנות המסורתיות גייסו 1.2 מיליארד שקלים מתחילת אפריל, כאשר 570 מיליון שקלים זרמו לקרנות אג"ח כללי, עוד 270 מיליון שקלים זרמו לקרנות אג"ח מדינה, 260 מיליון שקלים זרמו לקרנות המנייתיות ו-150 מיליון שקלים זרמו לקרנות אג"ח חו"ל.
לגבי הגיוס הנאה בקרנות המנייתיות, נציין כי אחרי חודשים ארוכים (ואף שנים), הקרנות המנייתיות שמשקיעות בת"א עקפו את הקרנות שמשקיעות בחו"ל מבחינת גיוסים. 160 מיליון שקלים נותבו לקרנות המשקיעות במניות בבורסה בת"א ובקרנות גמישות ורק 100 מיליון נותבנו לקרנות שמשקיעות במניות בחו"ל. זה קורה כאשר בחודש מארס רשם מדד ת"א 25 מהלך עליות של 7.1% ונציין כי מתחילת אפריל עלה המדד עוד 3.7% (כולל היום).
נציין כי בתעודות הסל, אפיק שהינו המרכזי כיום בכל הקשור לפעילות בשוק המניות בת"א, המגמה על פניו לא דומה ובחודש מארס דווקא נרשמו פדיונות קלים של 23 מיליון שקלים בתעודות על מניות בת"א, זאת מול גיוסים של מיליארד שקלים בתעודות על מניות בחו"ל. עם זאת, משיחות שקיים Bizportal עם פעילים בענף עולה כי הפער נוצר בגלל 2 גופים גדולים שפדו באופן משמעותי תעודות מנייתיות שמשקיעות בת"א. בעניין זה נזכיר גם כי בקרנות הנאמנות הפעילות היא מצד הציבור בלבד ואילו בתעודות הסל אלו המוסדיים שנותנים את הטון.
- אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר
- המסלול ל-350%: הקרנות שהופכות השקעה צנועה להון מרשים בעשור אחד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לגבי פדיונות העתק בקרנות הכספיות, אמנם זרם הפדיונות נמשך אבל הקצב הואט בצורה משמעותית. מתחילת החודש, כאמור, נרשמו פדיונות של 950 מיליון שקלים - אבל זה אחרי פדיונות של 11.3 מיליארד שקלים במארס (או במילים אחרות, כל יום עבודה הציבור מכר קרנות כספיות בהיקף חצי מיליארד שקלים!). הפדיונות הללו היו הדלק לריצה בבורסה בשבועות האחרונים, כמה כסף עוד נשאר ב'כספיות' - לכתבה המלאה לחץ כאן
- 7.גניגר על הכוונת משהוא קורא עם המניה הזאת (ל"ת)צימר 12/04/2015 22:21הגב לתגובה זו
- 6.הפריארים נכנסים הסוחרים מוכרים ומרווחים (ל"ת)סוף 12/04/2015 18:41הגב לתגובה זו
- 5.בדיחה!!! 12/04/2015 17:20הגב לתגובה זובכספיות,והוא נכנס ברובו לקרנות אג"ח...ולא למניתיות!!..ציבור תמיד נכנס בסוף....כי הוא מטומטם...אבל הסוף עוד לא הגיע...יש זמן חבובים...
- 4.נגידים מטורפים 12/04/2015 16:07הגב לתגובה זוטירוף
- 3.כשהציבור נכנס - זה הזמן לצאת (ל"ת)דוד 12/04/2015 15:12הגב לתגובה זו
- אז צא קבל 0 בבנק ואם באמת יהיו ירידות לא תדע לחזור בזמן (ל"ת)הכתום 12/04/2015 16:54הגב לתגובה זו
- 2.זה הזמן לצאת (ל"ת)סוחר 12/04/2015 14:25הגב לתגובה זו
- 1.בא 12/04/2015 14:15הגב לתגובה זוריבית , למי שלא יודע שוק היצוא העיקרי הוא אירופה ,ושם המטבע ,יורו ,נחלש כול יום בגלל תוכנית תמריצים ,לכן יחלישו עוד את השקל לפי דעתי ,ובדרכים יצירתיות .
- לוך 12/04/2015 20:09הגב לתגובה זוהיא תוריד הריבית ותעשה הרכבה כמותית פשוט אין לה ברירה עם לא תעשה כך ביבי יותר אותה כי הוא יפסיד הבחירות בעוד שנתיים
מחשבה הרהור התלבטות (דאל אי)אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר
מה ההבדלים בין קרנות כספיות לקרנות אג"ח שקלי קצר? איזו השקעה הייתה עדיפה בשנים האחרונות? מהי האלטרנטיבה העדיפה בסביבה של ריבית יורדת?
הלהיט של השנים האחרונות בשוק הקרנות היו הקרנות הכספיות, עם זרימה של עשרות מיליארדי שקלים ותשואות נטולות סיכון מכובדות דיין של כ-4%. הקרנות הכספיות משקיעות בפקדונות בנקאיים או באג"ח קצרות ממשלתיות בעיקר, אך גם של חברות. לאור העלאת הריבית במשק ההשקעות הללו הניבו יותר מ-4% בשנה בשנים האחרונות.
בחודש האחרון בנק ישראל החל בהליך הורדת ריבית. בנק ישראל מאוד (מאוד) שמרני וזהיר בנושא הריבית, כך שלא סביר שנראה הורדת ריבית מהירה; יחד עם זאת, קרוב לוודאי שהמגמה תימשך בקצב כזה או אחר. במקרה שההערכה הזו אכן תתממש, התשואות הצפויות מהקרנות הכספיות צפויות לרדת אף הן בהדרגתיות. עדיין מדובר בתשואה יחסית יפה להשקעה נטולת סיכון, אך כנראה נראה ירידה לכיוון ה-3% בשנה, וייתכן שאף פחות בהמשך.
אחת האלטרנטיבות הפחות מדוברות לקרנות כספיות הן קרנות אג"ח שקליות ללא מניות עם מח"מ קצר שמציעות פרופיל סיכון דומה אך לא זהה (בנוסף להבדלי מיסוי). אין הרבה קרנות כאלה, אך יש כמה, ומעניין להשוות אותן לביצועי הקרנות הכספיות. התשואות של הקרנות הכספיות (עם קונצרני) מתחילת השנה נעות בין 4.28% ל-4.52%. ההבדל בתשואות בין הקרנות הכספיות השונות נובע מבחירת האג"ח הקונצרני, מהפרש בדמי הניהול ומיכולת המיקוח מול הבנקים ביחס לתשואות על הפקדונות, אולם בסופו של דבר התשואות דומות למדי.
לצורך ההשוואה התייחסנו לשלוש הקרנות הגדולות ביותר, שמנהלות כל אחת יותר מ-10 מיליארד שקל, ביניהן הקרן הטובה ביותר מתחילת השנה - ילין לפידות כספית ניהול נזילות. חיפשנו קרנות נאמנות שמשקיעות באג"ח שקלי עם מח"מ של עד שנתיים (הכנסנו גם קרן אחת עם עד 2.5 שנים). לא מדובר בהשוואה מדויקת, שכן קרנות כספיות הן עם מח"מ נמוך יותר. בכל זאת מדובר בהשקעה בסיכון נמוך יחסית, עם פוטנציאל רווח מוגבל, ללא חשיפה למניות, מט"ח או אג"ח בסיכון גבוה/מח"מ ארוך, ובכך מדובר בהשקעה סולידית למדי שיכולה להוות אלטרנטיבה מסוימת לקרנות הכספיות.
- הראל קרנות נאמנות: הרבה מדי קרנות בינוניות, גם בגודל וגם בביצועים
- הוצאות כספיות משפחתיות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההבדל במח"מ הוא קטן יחסית, אך חשוב להבין את השפעת המח"מ על תשואות אגרות החוב. ככל שהמח"מ ארוך יותר, כל שינוי בתשואות יוצר תנודה משמעותית יותר במחיר האג"ח. לכן בזמנים של העלאת ריבית האג"ח הארוכות יותר יספגו הפסדים גדולים יותר על פי רוב, בעוד בזמנים של הורדת ריבית האג"ח הארוך יספק רווחים גבוהים יותר. זה כמובן באופן כללי, כשהתנהגות התשואות על פני עקומת המח"מ תלויה בגורמים רבים נוספים, כמו הערכות לגבי צמיחה/מיתון, צפי הנפקות של הממשלה או של חברות, שיכולים ליצור לחץ/מחסור באגרות למח"מים מסוימים וכו'. על כל פנים, בחירת מח"מ האג"ח היא אחת ההחלטות החשובות ביותר של מנהלי הקרנות האקטיביות, והיא משפיעה באופן דרמטי על ביצועי הקרן. למנהלי הקרנות הכספיות כמעט אין משחק בתחום הזה, בעוד למנהלי הקרנות האקטיביות, גם לטווח קצר, יש יותר מרחב, וזה מה שיוצר את עיקר ההבדל בין הקרנות השונות, ובינן לבין הקרנות הכספיות.
