דורין פלס: "שופרסל תמשיך להשתפר ב-2015", מסמנת 3 אג"חים מומלצות

אנליסטית הקמעונאות והחוב של IBI ממספקת המלצות לאג"חים בתחום המזון, הנדל"ן והרכב. כנסו לריאיון
תומר קורנפלד | (4)
נושאים בכתבה שופרסל

האם למשקיעים בבורסה כדאי להתמקד בשנת 2015 בסקטור הקמעונאות? הדוחות הכספיים של חברת שופרסל היו טובים מן הצפוי והמניה זינקה - אך כלל לא בטוח שהדבר ישליך גם על יתר החברות בתחום. בריאיון ל-Bizportal דורין פלס, אנליסטית הקמעונאות והחוב של IBI מנסה לשרטט את תמונת שוק הקמעונאות רגע לפני הדוחות הכספיים ומספקת מספר אג"חים מומלצים להשקעה.

הדוחות הכספיים של שופרסל לרבעון הרביעי היו מצוינים והמשקיעים מיהרו לרוץ ולקנות את המניה. האם לדעתך מדובר ברבעון חזק וחד פעמי או שהחברה תמשיך להשתפר אל תוך 2015?

"ברבעון הרביעי ראינו שני דברים מרכזיים. ירידה בהכנסות ושיפור ברווחיות. מגמת הקיטון בהוצאות צפויה להימשך כי החברה בכל זאת סגרה סניפים והתייעלה. עם זאת, רמת ההוצאות התפעוליות תהיה מעט יותר גבוהה לעומת הרבעון האחרון. כך למשל, העלאת שכר המינימום במשק צפוי להגדיל את ההוצאות של החברה ב-55 מיליון שקל. מצד שני, הירידה במחירי החשמל צפויה להערכתי לחסוך לחברה 24 מיליון שקל בשנה. לכן - בשנת 2015 אנחנו צפויים לראות שיפור במכירות ושיפור ברווחיות התפעולי".

ביחס לחברת שופרסל מזכירה פלס כי עוד כאשר המניה הייתה במחיר של 8.3 שקלים למניה הם העלו את ההמלצה לדרגת 'קנייה' על רקע השיפור הצפוי ברווחיות וההערכה כי החברה תפעל לביצוע מהלך כלשהו בתחום הנדל"ן. כעת, לאחר הדוחות ההמלצה של פלס למניה עומדת על 'קניה' כאשר מחיר היעד הוא 10.2 שקלים - אפסייד של כ-9%.

נראה שהמצב בחברת מגה לא פשוט בשנה החולפת. גם היא נוקטת במהלכי התייעלות משמעותיים. האם את רואה סיכון בקריסה של הרשת?

"למגה המשקיעים נחשפים דרך חברת אלון רבוע כחול . מי שמסתכל על המניה רואה שרוב השווי של החברה מגיע דווקא מפעילות הנדל"ן של רבוע נדלן (ופעילויות נוספות כגון דור אלון ודיינרס ת"ק). גם רשת מגה נמצאת בתהליכי התייעלות של יציאה מסניפים הפסדיים ורואים את התוצאות בשטח. אני לא צופה קריסה של הרשת בטווח הנראה לעין. עם זאת, בענף המזון אנו כן צפויים לראות קונסולידציה".

מה דעתך על רשתות הקמעונאות הקטנות בבורסה (רמי לוי, ויקטורי וטיב טעם)? 

"ברמות המחירים בשוק - שלושת המניות נסחרות סביב השווי הכלכלי שלהן. טיב טעם נסחרת מעט מתחת אך הסחירות בה נמוכה. ביחס לויקטורי צריך לשים לב שהחברה החלה בייבוא מקביל לצד פתיחת סניפים. כבר ברבעון הרביעי נראה שיפור ברווחיות של הרשת אשר תוביל גם לשיפור כוח המיקוח של החברה מול הספקים".

האם לדעתך הקסם של רמי לוי בשוק ההון נגמר?

"בענף המזון שספג שנה חריגה במיוחד גם רמי לוי נפגע. עם זאת, התוכנית האסטרטגית לפתיחת סניפים מואצת בשנת 2015 שבין היתר כוללת פתיחת סניפים שנדחתה משנת 2014 ל-2015 תביא לגידול חד במכירות בשנה הקרובה. עם זאת, פתיחת סניפים כרוכה בעלויות שקשה לכמת ולכן כלל לא בטוח שהשיפור בהכנסות יתורגם לשיפור ברווחיות". 

קיראו עוד ב"אג"ח"

בהמשך הריאיון מספק פלס שלוש איגרות חוב מומלצות להשקעה אשר בסביבת ריבית אפסית עשויות לספק תשואה נאה:

1.  אפריקה נכסים אגח ו  - מח"מ 3.7, מרווח מממשלתי - 4.4%, צמודת מדד 

"כבר שנתיים שהחברה נהנית מהתקדמות משמעותית בפרויקטים בייזום שתורמים לתזרים המזומנים. בנוסף, השלמת העסקה בפארק המדע ומכירת הקניון בצ'כיה הניבו גם הן תזרים מזומנים שישמש בין היתר לשירות החוב. מצד שני- קיים לחץ מצד חברת האם אשר נמצאת בקשיים לגבי חלוקת דיבידנד מאפריקה נכסים"

2.  שופרסל אגח ד 0%  - מח"מ 6.6, מרווח מממשלתי - 3.42%, צמודת מדד

"על רקע שנה מאתגרת בענף המזון וכניסה לתכנית אסטרטגית שצרכה משאבים רבים ופגעה בתוצאות, המרווחים באג"ח החברה נפתחו ביחס לעבר. בנוסף, מצבה של חברת האם דסק"ש לא תרם להלך הרוח. בשבועיים-שלושה האחרונים היינו עדים לעליות קלות באג"ח, אך עדיין מדובר על רמת מרווחים גבוהה יחסית. שופרסל כנראה תגייס חוב חדש במהלך השנה הקרובה בדרך של הנפקת סדרה חדשה או מהלך של החלפת אג"ח בעלות מח"מ קצר במח"מ ארוך (בדומה לסלקום)".

3. אלדן תחבורה אגח א - מח"מ 3.2, מרווח מממשלתי - 3.75%, סדרה שקלית

 

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    ארז 08/03/2015 12:48
    הגב לתגובה זו
    הוא מנסה to cut the middle man ולייבא לבד, וזה עובד. אין אפס.
  • 3.
    רז 08/03/2015 12:47
    הגב לתגובה זו
    כמו שופרסל? יש מחאות חברתיות חדשות לבקרים הקוראות לא לרכוש דבר ברשת הזו, והמון זמן מדברים על קריסת "מגה". איך אפשר להמליץ על השקעה בשתי החברות הללו?
  • 2.
    המעריץ 08/03/2015 12:24
    הגב לתגובה זו
    האנליסטית הכי טובה כל דבר פוגעת בול
  • 1.
    תבדקו שווה מאוד (ל"ת)
    ארקו השקעות אג"ח 08/03/2015 10:20
    הגב לתגובה זו
אגח
צילום: ביזפורטל
קרנות נאמנות

איך להשקיע בקרנות אג"ח, למה לשים לב וממה להיזהר

משקיע צריך לבחור בין עשרות מסלולי אג"ח; הבחירה חשובה - מדד תל-גוב שקלי 5+ המייצג את האג"ח הממשלתיות השקליות לטווחים של 5 שנים ויותר ירד בכ-4.5% מתחילת השנה ומנגד תל-גוב שקלי 0-2 עלה בכ-0.8%
קובי ישעיהו |
תהליך עליית הריבית המהירה שהחל בארה"ב וגם בישראל במהלך 2022 על רקע העלייה החדה בקצב האינפלציה הביא לירידות חדות בשוק האג"ח ולתשואות שליליות גם בקרנות הנאמנות וקרנות הסל העוקבות אחרי מדדי האג"ח השונים. בשנה שעברה התמונה השתנתה בשוק האג"ח המקומי כשמדד All Bond כללי עלה ב-3.76%, הצמוד ב-3.91% והשקלי ב-3.42%. בהתאם היו גם לא מעט קרנות נאמנות שסיפקו תשואות סבירות למשקיעים. והשנה, אגרות החוב הממשלתיות, בארה"ב ובעולם, היו אמורות לרשום תשואות עוד יותר יפות. עם רוח גבית מהורדות ריבית על ידי הפד ובנקים מרכזיים אחרים, הן היו צפויות לעלות ב-10% ויותר. אבל, זה לא מה שקרה. בחודשים האחרונים נרשמו ירידות חדות למדי בשוקי האג"ח הממשלתיים בישראל ובארה"ב, בעיקר בסדרות הארוכות. ובהתאם - התשואות עלו. הסיבה העיקרית לעליית התשואות - נתוני אינפלציה גבוהים מהצפוי בארה"ב שלא מאפשרים בינתיים לפד להתחיל להוריד את שיעור הריבית. לקריאה נוספת: לאחר הירידות בחודשים האחרונים? האם האג"ח מעניינות להשקעה. רבעון ראשון אג"ח: הורדת הדירוג משקפת את ביצועי החסר של האג"ח הממשלתי. העלייה בארה"ב התרחשה כאמור בעיקר על רקע פרסום נתוני מאקרו חזקים (בעיקר אינפלציה ושוק העבודה) שהביאו לדחייה וצמצום בהערכות השוק לגבי תחילת תהליך הורדת הריבית שם. בארץ, כמובן, יש גורמים נוספים, בעיקר כאלה הקשורים למלחמה ולנגזרותיה. על רקע הטלטלות בשוקי האג"ח נרשמה שונות גבוהה מאוד בין מדדי האג"ח השונים בתל אביב מתחילת השנה. מדד All Bond כללי עלה בכ-0.1%, מדד האג"ח הצמודות הכללי עלה בכ-0.7% אבל מדד התל-גוב צמודות (הממשלתיות הצמודות למדד) רשם ירידה של 1.4%. התל-גוב השקלי ירד בכ-2% ואילו התל-בונד 40 (המייצג 40 סדרות אג"ח של חברות בעלות דירוגים גבוהים) ב-1.6%.  בסך הכל יש בבורסה עשרות מדדי אג"ח שונים ובהתאם השוק היום מאוד משוכלל ומשקיע צריך בראש ובראשונה להחליט כמובן מה רמת הסיכון שהוא רוצה לפעול בסביבתה ולפי זה לחלק את תיק ההשקעות למניות, אג"ח והשקעות אחרות (סחורות, מט"ח, אלטרנטיבי.). בתוך החלק האג"חי אפשר להשקיע בקרנות סל פסיביות (בדומה למניות הן פשוט משקיעות פחות או יותר לפי מדדי האג"ח השונים), ממשלתיות או קונצרניות, או בקרנות נאמנות אקטיביות, ששם דמי הניהול גבוהים יותר. אז איך בוחרים קרן נאמנות המתמחה בהשקעה באגרות חוב? כאמור, למשקיע הסולידי יש היום המון אפשרויות בחירה והן כוללות בין השאר קרנות המתמחות באג"ח ממשלתיות שקליות (כאלה שלא צמודות למדד), קרנות המשקיעות באג"ח ממשלתיות צמודות למדד, ויש גם קרנות המשקיעות באג"ח חברות (קונצרניות) שקליות, דולריות או צמודות למדד. יש גם קרנות המשקיעות באג"ח בחו"ל. 

הסדרות הקצרות פחות מסוכנות

יש מספר כללי אצבע חשובים - אג"ח ממשלתיות פחות מסוכנות מקונצרניות וככל שזמן הפידיון של האג"ח יותר קצר (מח"מ - משך חיים ממוצע) הסדרה פחות מסוכנת (מק"מ, האג"ח הממשלתי השקלי לתקופה של עד שנה, הוא הכי פחות מסוכן ומנגד האג"ח הארוכות לתקופות של 10-30 שנה הן הכי מסוכנות). בתוך האג"ח הקונצרניות יש את הדירוגים  - הסדרות הכי פחות מסוכנות הן אלה בעלות הדירוגים הגבוהים (סדרות המדורגות AAA או AA ) והכי מסוכנות הן אלה ללא דירוג כלל (המכונות גם אג"ח זבל).  כך למשל מדד תל-גוב שקלי 5+ המייצג את האג"ח הממשלתיות השקליות לטווחים של 5 שנים ויותר צנח בכ-4.5% מתחילת השנה ומנגד תל-גוב שקלי 0-2 עלה בכ-0.8%. אז מי שהימר על ירידת ריבית ובהתאם השקיע בסדרות הארוכות "חטף" ומי שנשאר בסדרו הקצרות יותר רשם רווח קטן עם סיכון נמוך. אי אפשר לברוח מזה - אם רוצים לנסות להרוויח יותר אז צריכים להעלות את רמת הסיכון - ובהתאם אפשר גם לספוג הפסדים כבדים יחסית במידה והנחות הבסיס לא מתממשות. גם דמי הניהול חשובים - בקרנות הסל הם הרבה יותר נמוכים בדרך כלל (סביב 0.2%-0.3% לשנה) ואילו בקרנות האקטיביות 0.3%-1.5% כשהרוב הגדול נע בין 0.5% ל-1%. כמעט כל מחקר שנעשה בעשרות השנים האחרונות מצביע על כך שהרוב המוחלט של מנהלי הקרנות האקטיביים, גם במניות וגם באג"ח, לא מצליח לספק תשואה עודפת על מדדי השוק (באותה רמת סיכון) כך שעדיף ככל הנראה למשקיע הממוצע להתמקד בקרנות הסל הפאסיביות. ואכן, בשנה שעברה הקרנות הפסיביות עקפו לראשונה את הקרנות האקטיביות המסורתיות בהיקף הנכסים המנוהל. המשקיעים פדו במהלך 2023 כ-14.5 מיליארד שקל מקרנות נאמנות אקטיביות המנוהלות תחת הקטגוריה "אג"ח כללי", אחרי שגם בשנת 2022 הייתה הקטגוריה הפודה ביותר עם פדיון של כ-16.3 מיליארד שקל. קטגוריית קרנות אג"ח מדינה רשמה אף היא יציאת כספים מאסיבית בסכום של כ-6 מיליארד שקל אשתקד, לאחר שבשנת 2022 פדתה כ- 4.9 מיליארד שקל. מנגד, המשקיעים הזרימו כ-900 מיליון שקל לקרנות סל המתמחות באג"ח בחו"ל, וגם כ-630 מיליון שקל לאג"ח חברות והמרה. נקודה חשובה נוספת - להרבה משקיעים יש נטייה לבדוק את התשואות של קרן כזו או אחרת בשנה האחרונה או ב-3 השנים האחרונות ולהשקיע בה. בדרך כלל זו טעות מכיוון שתשואות העבר לא מלמדות כמובן על הביצועים בעתיד ולא מעט פעמים הקרנות שהיו בתחתית טבלת התשואות בשנה האחרונה או אפילו במשך מספר שנים קפצו לצמרת בשנה שלאחריה. זה נכון גם לקרנות המנייתיות, גם לגמישות וגם כמובן לקרנות האג"ח השונות.  בנוסף, בתי ההשקעות הגדולים נוהגים להבליט בפרסומים את "הקרנות המנצחות" שלהם בכל קטגוריה במטרה למשוך כספים חדשים ולהסתיר את הקרנות שלא הצליחו. אז אם בית השקעות מסוים מנהל עשרות קרנות מספיק שעד 10% מהון יצליחו בכדי לקנות שטחי פרסום בכדי לבשר למשקיעים הפוטנציאליים על "ההצלחה הגדולה" של קרן כזו או אחרת שהיכתה את מדדי הייחוס.

סימן קריאה - הקרן משקיעה באג"ח בסיכון גבוה יותר

נסתכל על  5 תתי קטגוריה מרכזיים בקרנות האג"ח: אג"ח מדינה כללי ללא מניות, אג"ח כללי בארץ ללא מניות – עם ובלי סימן קריאה, ואג"ח חברות והמרה ללא מניות – עם ובלי סימן קריאה. מה משמעותו של סימן הקריאה? שהקרן משקיעה באג"ח בסיכון גבוה יותר. בכל אחת מהקטגוריות יש עשרות קרנות.  אג"ח מדינה כללי ללא מניות - מדובר בקטגוריה שאמורה להיות הסולידית ביותר. הקרנות בקטגוריה זו משקיעות בכל סוגי אג"ח המדינה – צמוד, שקלי וריבית משתנה, בכל טווחי הזמן לפי שיקול דעתו של מנהל הקרן. חלק מהקרנות מרחיבות את טווח ההשקעה גם לאג"ח חברות בדירוג גבוה מאד. זה נותן להם יתרון מסוים, שכן התשואות באג"ח זה מעט גבוהות יותר, וגם מעלה את הסיכון, אך עדיין מדובר בכלי שנחשב סולידי. נזכיר שוב שגם בכלי הסולידי הזה אגרות חוב ארוכות יכולות לגרום להפסדים כבדים. כמעט כל הקרנות בקטגוריה שייכות לבתי ההשקעות הגדולים, כשנראה שהקטנים לא מגלים בה עניין בגלל פוטנציאל הרווחים הנמוך יחסית.  מדד תל-גוב כללי רשם מתחילת השנה ירידה של 1.5% לאחר שב-2023 הוא רשם עלייה של כ-1%.  אג"ח כללי ללא מניות עם ובלי סימן קריאה - בקטגוריה זו הקרנות משקיעות בכל סוגי האג"ח בארץ – בין ממשלתי ובין קונצרני, בין צמוד ובין שקלי או משתנה, ובכל טווחי הזמן. כלומר החופש גדול יותר, ונקודת ההשוואה היא מדדי ה-All Bond שכוללים את כל סוגי אגרות החוב. סימן הקריאה בשם הקרן מציין כאמור סיכון גבוה יותר, שאמור להניב תשואה טובה יותר. יש עשרות קרנות נאמנות בקטגוריה הזאת. אג"ח חברות ללא מניות עם ובלי סימן קריאה - האג"ח הקונצרניות מסוכנות יותר מהאג"ח הממשלתיות ולפיכך בתקופות טובות בשוק הן אמורות גם לספק תשואות גבוהות יותר. תשואת מדד תל בונד מאגר לשנת 2023 היה 6.32% וכ-1.5% מתחילת השנה, תל בונד צמודות נתן 5.94% ו-1.8% מתחילת השנה ומדד תל בונד שקלי 5.34% אשתקד מתחילת השנה 0.4%.