ממש התנפלות: תראו לאן מזרימים בחו"ל המשקיעים סכומי עתק - שיא מאז 2013
שווקים המקום אליו זורם הכסף. לא רק הישראלים מסתערים על שוק האג"ח בארה"ב, שימו לב למספרים הבאים: קרנות הנאמנות שמשקיעות באג"ח בארה"ב רשמו בשבוע שהסתיים ב-28 בינואר גיוס של 6.1 מיליארד דולר, מדובר בגיוס הגבוה ביותר מאז מאי 2013 ובאופן כללי שבוע שלישי רצוף של גיוסים כבדים וזאת ברקע להשקת ה-QE באירופה (ב-22 בינואר) שכנראה גורמת למשקיעים להניח שהריבית בארה"ב תמשיך להישאר אפסית.
והגיוסים לא היו רק מנת חלקן של קרנות האג"ח בלבד, לא פחות מ-3.5 מיליארד דולר גוייסו בקרנות הנאמנות שמשקיעות במניות בארה"ב, גיוס שיא מאז אוקטובר האחרון (ושבוע שני רצוף של גיוסים). חלק קטן בהרבה, 888 מיליון דולר, גוייס בקרנות נאמנות שמשקיעות מעבר לים (שבוע רביעי רצוף של גיוסים).
וכאן בארץ, בחודש ינואר היה זה האפיק אג"ח חו"ל שרשם את הגיוסים הגדולים ביותר בתעשיית קרנות הנאמנות. 881 מיליון שקלים גוייסו בקרנות אג"ח חו"ל בחודש ינואר, זאת לעומת פדיונות של 848 מיליון שקלים בקרנות האג"ח הקונצרני בישראל. מדובר בהמשך ישיר למגמה מבסוף 2014, אז נרשו פדיונות עתק (כמעט 8 מיליארד שקלים) בתעשיית הקרנות בזמן שקרנות אג"ח חו"ל רשמו גיוסים של כ-1.5 מיליארד שקלים.
רשימת קרנות אג"ח חו"ל החזקות ביותר מתחילת השנה (מינימום היקף נכסים של 50 מיליון שקלים לקרן):
כפי שניתן לראות, את המקום הראשון תופסת דווקא קרן סל (סוג של תעודת סל, אך בלי התחייבות לספק את תשואת המדד) על אג"ח קונצרניות בארה"ב.
- 9.יופי של כתבה 12/02/2015 06:26הגב לתגובה זוהשורה התחתונה ברורה
- 8.חוה 11/02/2015 13:51הגב לתגובה זוקסם KTF אג"ח קונצרניות ארה"ב נתן השנה תשואה שלילות ואילו בטבלת ההשוואה שלכם התשואה חיובית. למה לתת מידע שגוי ולהטעות ?
- 7.בני 11/02/2015 12:39הגב לתגובה זולדעתי מטרת ההודעות האלה למשוך את אלה שלא מבינים מאומה ואחרי שנפלו בארץ, ייפלו גם בארהב. היום ה 11.2 הריבית בארה"ב עולה, תשואות האגחים צונחות, ובהתאמה ערכי הקרנות והתעודות. חבל שלא מקשרים את הביצוע לפי יום ביחס לכתיבת ההודעה. היו רואים הרבה הפתעות....
- 6.משה 05/02/2015 12:54הגב לתגובה זופראיירים לא מתים רק מתחלפים מי שמתנפל בסוף אוכל אותה יש לי רק בעיה עם סיגנון הכתיבה כאן של הכותרות וכותרות המשנה שלא תמיד משקפות את המציאות
- דודו 05/02/2015 13:46הגב לתגובה זולכן לא ממש מתייחסים לתוכן כרציני .
- 5.דודו 05/02/2015 12:29הגב לתגובה זוזה לא הגיוני לשים את שני סוגי הקרנות ברשימה אחת.
- 4.משה החכם 05/02/2015 12:15הגב לתגובה זוהתשואה היתה נמוכה
- 3.הולכים לאכול צינור חזק בשוק האמריקאי (ל"ת)קוקי 05/02/2015 10:56הגב לתגובה זו
- 2.משה 05/02/2015 10:51הגב לתגובה זואם התשואה של הקרן היא עד אחוז נוריד דמי ניהול שמירה מה התשואה נטו למשקיע?
- 1.איך משקיעים שם? (ל"ת)דורון 05/02/2015 09:52הגב לתגובה זו
- בוריס 05/02/2015 10:35הגב לתגובה זוזה כל המאחרים... הכסף העיקרי מגיע עכשיו לאירופה ובארה"ב דווקא צפויים מימושים והאטה. הדבר היחיד שנכון מן הכתבה, הוא שהריבית אכן תישאר אפסית שם.
איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר
ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc 1.99% , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.
הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.
נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ.
כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר
מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.
- שוק הקריפטו תחת לחץ: הביטקוין בדרך ל-100 אלף דולר
- הפרמיה נמחקה והמשקיעים הקטנים נשארו עם ההפסד - המקרה של זוז
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
