11% מהעסקים בישראל בסכנת סגירה מיידית, זה הענף שהכי התדרדר השנה

כך לפי סקר של BdiCoface. רק 28% מהחברות ברמות סיכון זניחות וטובות. מהו הענף הבטוח ביותר?
לירן סהר | (1)
נושאים בכתבה BdiCoface מדד הסיכון

ענף שירותי התקשורת רשם את ההרעה המשמעותית ביותר בסיכון העסקי שלו בשנת 2014, כך עולה ממדד הסיכון המשולב אותו עורכת חברת המידע העסקי BdiCoface. הסיכון העסקי של ענף שירותי התקשורת עמד בסוף השנה החולפת על 6.06, הרעה של כ- 9.6% ביחס לשנת 2013. ענף שירותי התקשורת כולל לא רק את חברות הסלולר הגדולות, אלא גם את נותני שירותי התיקון בתחום התקשורת, וחנויות ממכר הטלפונים הסלולריים.

גם בסיכום שנת 2014, ענף בתי הקפה והמסעדות ממשיך להיות הענף המסוכן ביותר בישראל. מהנתונים עולה כי ענף בתי הקפה והמסעדות מחזיק בדירוג סיכון של 6.69 בסולם הסיכון של החברה (ככל שהדירוג גבוה יותר הסיכון גבוה יותר). זאת לעומת דירוג של 6.82 שענף החזיק ב-2013, שיפור קל של 2%.

לדברי תהילה ינאי, מנכ"לית משותפת ב-BdiCoface, "ענף שירותי התקשורת עבר בשנים האחרונות טלטלה גדולה, בעקבות הרפורמות השונות שיושמו בענף, שאיפשרו כניסה של מתחרים רבים לתחום, ושבירת הריכוזיות של הענף. בנוסף לירידת מחירים חדה, נכנסו לענף שחקנים רבים בתחום מתן שירותי התיקונים, כך שהתחרותיות בענף גדלה מאד וכך גם הסיכון העסקי".

כ- 10.65% מהחברות והעסקים שנבדקו על-ידי כלכלני הקבוצה בשנה האחרונה דורגו ברמות הסיכון הגבוהות והמסוכנות ביותר (דירוגי הסיכון 9 ו- 10). לחברות ועסקים אלה בעיות קשות בתזרים המזומנים, חשבון או חשבונות מוגבלים בבנק ישראל, דיווחים חוזרים ונשנים על שיקים חוזרים, אורות אדומים קריטיים או מהותיים, ירידות חדות בהכנסות או ברווחיות, או מעברים חדים וקיצוניים מרווח להפסד. לפי הקבוצה, רמת הקשיים של חברות ועסקים אלו, היא גבוהה באופן המאיים על המשך פעילותם בטווח של השנה עד השנתיים הקרובות.

מבין אלפי החברות והעסקים שנבדקו במהלך השנה האחרונה, כ- 30.4% דורגו ברמות סיכון מעל הממוצע (דירוגי הסיכון 7 ו- 8). לחברות ועסקים אלו, קשיים ברמה בינונית, שבשלב זה אומנם אינם מהווים איום ממשי על המשך פעילותם, אך מומלץ לעקוב בזהירות אחר מצבם בחודשים הקרובים. הניסיון, משנות המיתון, מלמד כי הקשיים של אותם העסקים והחברות, עלולים להתפתח ולהעמיק תוך פרק זמן קצר יחסית.

בשנת 2014 עמד שיעור החברות והעסקים ברמת הסיכון הממוצעת (דירוג סיכון 6), על כ- 30.9%. שיעור החברות ברמות הסיכון הזניחות והטובות (דירוגים 1 עד 5) עמד השנה על 28.05%.

הענפים החזקים והבטוחים ביותר

ענף תעשיית כימיקלים מוביל את רשימת הענפים החזקים והבטוחים לסיכום שנת 2014, סיכונו העסקי של הענף עמד על 4.55, הטבה של כ- 2.2% ביחס לשנה הקודמת.

ענף תעשיית נייר וקרטון ממוקם במקום השני, עם מדד סיכון אשר עמד בסיכום השנה על 5.02, הטבה של כ- 2.8% ביחס לשנת 2013.

ענף תעשיית מתכת ממוקם במקום השלישי ברשימת הענפים החזקים ביותר ורמת הסיכון בו עמדה על 5.05, הטבה לעומת 5.58 בשנת 2013.

במקום הרביעי ברשימת הענפים החזקים והבטוחים ממוקם ענף תעשיית קוסמטיקה, פרמצבטיקה ודטרגנטים בו עמד מדד הסיכון בסיכום השנה על 5.07.

הענפים החלשים והמסוכנים ביותר

ענף בתי קפה ומסעדות ממשיך להוביל גם בשנת 2014 את רשימת הענפים החלשים והמסוכנים, דירוגו העסקי של הענף עמד בסיכום השנה על 6.69, הטבה לעומת 6.82 בשנת 2013.

קיראו עוד ב"בארץ"

למקום השני ברשימת הענפים החלשים והמסוכנים ביותר הגיע ענף שירותי הובלות - הובלה יבשתית עם דירוג סיכון 6.54, הטבה לעומת 6.65 בשנה הקודמת.

ענף תעשיית עץ ורהיטים הגיע למקום השלישי בדירוג הענפים החלשים והמסוכנים ביותר ומדד הסיכון בו עמד על 6.47, הרעה לעומת 6.23 בשנה הקודמת.

במקום הרביעי ברשימה ממוקם ענף שירותי תחבורה ותובלה אוירית בו עמד מדד הסיכון השנה על 6.46, הרעה לעומת 6.10 בשנה הקודמת.

הענף שעבר את ההטבה המשמעותית ביותר במצבו ב-2014

ענף תעשיית מתכת רשם בסיכום השנה את השיפור המשמעותי ביותר בדירוג סיכונו העסקי שעמד על 5.05 בהשוואה לשנה הקודמת (5.58). בשנת 2014 רשם הענף הטבה בשיעור של כ- 9.5% בהשוואה לאשתקד.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    ותודה לביב ושטייניץ הכלבלב שהביאו אותנו הלום (ל"ת)
    תום 01/02/2015 16:23
    הגב לתגובה זו
בני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוקבני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוק

פנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?

גברים בטוחים יותר מנשים בתכנון הפנסיוני שלהם, יהודים בטוחים יותר מערבים ורוב הציבור מתכנן להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה: סקר הלמ"ס חושף מה הישראלים חושבים על הפרישה שלהם


הדס ברטל |


פחות ממחצית מהישראלים בטוחים שתכננו היטב את פרישתם מבחינה כספית, כך עולה מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024. על פי הממצאים, 46% מהמועסקים ובני הגיל המתקרבים לפרישה סבורים שהם ערוכים כלכלית לשנים שלאחר סיום העבודה. עם זאת, הנתונים מצביעים על פערים בולטים בין גברים לנשים, יהודים לערבים ובין צעירים בתחילת הדרך למבוגרים המתקרבים לפרישה כאשר הנשים והצעירים פחות בטוחים בעצמם.

בקרב הגברים, 49% סבורים שתכננו היטב את פרישתם, לעומת 42% בלבד מהנשים. מנגד, כשליש מהנשים השיבו שהן כלל אינן בטוחות בתכנון הכלכלי שלהן לעתיד, לעומת 30% מהגברים. נראה כי הפער הזה משקף את פערי ההכנסה, ההעסקה והחיסכון הפנסיוני שנצברו לאורך שנות העבודה.

כאשר מבחינים בין צעירים למבוגרים, עולה כי ככל שעולה הגיל ומתקרבים לגיל פרישה, ככה הישראלים יותר בטוחים בתכנון שלהם לפנסיה: בקרב בני 20 עד 44, רק 41% מרגישים שתכננו היטב את פרישתם, בעוד שבקבוצת הגיל 45 עד 64, שיעור זה מטפס ל-51%. גם בקרב בני 65 ומעלה, כמחצית חושבים שתכננו היטב את עתידם הכלכלי.


בני 20 ומעלה לפי מקורות מימון מחיה מתוכננים לאחר פרישה וגיל, אחוזים, סקר חברתי 2024 קרדיט: הלמ


בפילוח לפי קבוצת אוכלוסייה, ההבדלים חדים אף יותר: 50% מהיהודים מרגישים בטוחים בתכנון הפיננסי שלהם לעומת 30% בלבד מהערבים. בנוסף, 48% מהנשאלים הערבים השיבו שאינם בטוחים כלל בתכנון, לעומת 27% מהיהודים בלבד.

בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.