דירוג 500 החברות: זו החברה המובילה במשק ב-2015

לפי דירוג CofaceBdi חלה ירידה של 14 מיליארד שקל בהכנסות החברות הגדולות - אך מספר העובדים גדל
לירן סהר |
נושאים בכתבה BdiCoface דירוג

טבע היא החברה המובילה בישראל, כך עולה מדירוג 500 החברות המובילות בישראל של BDICODE אותו עורכת חברת המידע העסקי CofaceBdi. החברה מעסיקה 43 אלף עובדים, ומחזור הכנסותיה מסתכם ב-72.5 מיליארד שקל.

במקום השני בדירוג נמצאת חברת החשמל, המעסיקה 12.5 אלף עובדים ומחזור הכנסותיה מסתכם ב-25.1 מיליארד שקלים. במקום השלישי נמצאת קבוצת בזן, המעסיקה 1.5 אלף עובדים, והכנסותיה בשנה החולפת הסתכמו ב-33.3 מיליארד שקל. במקום הרביעי נמצאת חברת כימיקלים לישראל (כי"ל), המעסיקה 12.45 אלף עובדים ומחזור הכנסותיה מסתכם ב-21.8 מיליארד שקל. במקום החמישי בדירוג נמצאת אינטל ישראל עם מחזור הכנסות של 15.2 מיליארד שקל והיא מעסיקה 10 אלף עובדים.

מבחינת התפלגות 500 החברות בדירוג עולה כי מרבית המדורגות (44%) הן חברות מתחום התעשיה – 220 חברות. 112 חברות המהוות 22% מהחברות בדירוג הן חברות מתחום המסחר. 79 חברות הן מתחם השירותים (16%). 

לפי המדד, החברות סיימו שנה מעט פחות טובה לעומת הדירוג הקודם. מהדירוג הנוכחי עולה כי בעוד שכמות המועסקים על ידי 500 החברות המובילות עלתה השנה ב-12,200 עובדים ומסתכמת ב-908 אלף עובדים, הכנסותיהן של החברות ירדו השנה בסכום מצרפי של 14 מיליארד שקל, והן מסתכמות ב-982 מיליארד שקל. חלק גדול מהירידה מוסברת במחזורים נמוכים יותר בחברות הנפט והאנרגיה עקב ירידת מחירי הדלקים. 

מניתוח שנת ההקמה של 500 החברות המובילות בישראל עולה כי העשור הטוב ביותר שעבר על מדינת ישראל מבחינת הקמת חברות מובילות במשק הוא שנות ה-90 של המאה הקודמת. על פי נתוני CofaceBdi עולה כי בעשור זה הוקמו בישראל 122 חברות הנמנות כיום על רשימת 500 החברות המובילות בישראל (24.4%). עשור טוב נוסף להקמת חברות מובילות היה בשנות ה-80, אז הוקמו 95 חברות הנמנות כיום על רשימת 500 החברות המובילות. 

לדברי תהילה ינאי, מנכ"לית משותפת ב-CofaceBdi, "כפי שעולה מהדירוג שביצענו, 500 החברות בישראל מהוות רק 0.1% ממספר העסקים הפועלים בישראל, אולם הן מגלגלות עסקים בארץ ובחו"ל המהווים 60% מסך הפדיון של הסקטור העסקי . לאותן חברות מובילות קיימת חשיבות מכרעת לכלכלה המקומית, שכן הן מעסיקות כ-32% מכלל המועסקים בסקטור העסקי". 

ינאי מוסיפה: "יש לציין כי מתחילת העשור הנוכחי הוקמו רק 4 חברות שהצליחו להגיע לרשימת 500 החברות המובילות, ואנחנו כבר במחצית השניה של העשור. בין הסיבות המובילות לכך היא תקופת ההבשלה הנדרשת לחברה בכדי שתגיע למעמד הובלה. כך למשל בשנות ה-2000 הוקמו בישראל רק 41 חברות הנמנות עם 500 החברות המובילות בישראל, כשליש מהחברות שנכנסו לרשימה והוקמו עשור קודם לכן. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותרשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיות

חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים

עוזי גרסטמן |

ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום. 

על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.

קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.

ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.


כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

המדדים עלו ב-0.5%, בזק זינקה 5%, ארית נפלה 5.3%

עליות בבורסה, נובה עלתה 4.5%, אלביט 2.6%; מניות הבנקים ירדו 0.9%

מערכת ביזפורטל |

המדדים סגרו בעלייה של כ-0.55% במדדים המרכזים. בזק זינקה ב-5%, על רקע כוונה למכירת השליטה, אם כי, לא בטוח בכלל שהרוכשים החדשים ידעו להשביח אותה כמו בעלי השליטה הקודמים שקשמוט בשפל. בזק כעת היא הכל חוץ משפל. היא בשיא של כעל הזמנים וגם התמחור די נדיב (ראו בהמשך). גם אלביט מערכות המשיכה בעליות, מגד ארית קרסה ומניות הבנקים איבדו 0.9%



ארית נמצאת 15% מתחת למחיר מאז התרגיל - ניסיון ההנפקה של רשף, החברה הבת. אתם יודעים מה אנחנו חושבים על ההנפקה הזו - מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבורהבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת.  ארית נבהלה מהביקורת ונפילת המניה בעקבות הכתבות ולקחה צעד לאחור. כלכליסט שמקורבים לחברה מדווחים כי החברה הולכת להנפקה אצל המוסדיים בשווי של 3.75 מיליארד שקל (הכוונה המקורית היתה לפי 4.3 מיליארד). ראשית, יש כאן בעיה גדולה של דיווחים שלמקורבים, למוסדיים שעוברים ללא שהם מגיעים למשקיע הקטן. אפילו ביום שבו ארית דיווחה על חזרה בה מהנפקה, היא קודם כל הדליפה ורק אחר כך הוציאה הודעה מסודרת. בדרך המקורבים-מוסדיים ועוד יכולים להרוויח הרבה כסף.  

אבל העניין העקרוני הוא שהחברה לא באמת קיפלה את ההנפקה. הרגיעה של המשקיעים היתה טעות גדולה - היא שלחה מסרים דרך יח"צ וכתבות שהיא יורדת מזה, אבל כשקוראים טוב טוב את ההודעה מבינים שהכל פתוח.  אזה היא כעת רוצה הנפיק למוסדיים במחיר נמוך, המניה נופלת - ארית תעשיות 


הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית. 

בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות, יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.