החל מהחודש נשלם פחות עמלות לבנקים - בנק ישראל פרסם היום את התיקון לכללי הבנקאות (שירות ללקוח) (עמלות) התשס"ח 2008 (להלן - כללי העמלות), אשר יביא לצמצום מספר העמלות הנגבות מלקוחות התאגידים הבנקאיים. בנוסף, נקבע במסגרת התיקון תעריפון אחיד עבור שירותים תפעוליים הניתנים על ידי חברות כרטיסי האשראי אגב מתן שירותי סליקה של עסקאות בכרטיס חיוב.

להלן עיקרי התיקונים, לרבות ציון מועד כניסתם לתוקף:

1. פעולת חיוב בכרטיס חיוב מידי (כרטיס דביט) החל מהיום, תאגיד בנקאי לא יהיה רשאי לגבות עבור שירות זה עמלת פעולה בערוץ ישיר. מטרת התיקון היא, בין היתר, להגביר את השימוש באמצעי תשלום זה כתחליף לשימוש במזומנים. תיקון זה משתלב עם המלצות ועדת לוקר, שלצד המגבלות על השימוש במזומן מעודדות את השימוש בתחליפי המזומן כדוגמת כרטיס הדביט.

2. עמלה בגין הפקת אישור בעלות - החל מהיום תאגיד בנקאי לא יהיה רשאי לגבות עמלה בגין הפקת אישור בעלות של חשבון בנק, אלא רק החל מהאישור השני במהלך שנה קלנדרית. בהקשר זה נציין כי עמלה זו נעה בין 13 שקל בבנק יהב לבין 55 שקל בבנק דיסקונט ובבנק מרכנתיל.



3. העברה במערכת זה" ב החל מהיום עמלת העברת כסף בזמן אמת, באמצעות מערכת זה"ב (מערכת של זיכויים והעברות בזמן אמת) עד לסכום של 1 מיליון שקל, תוגבל למחיר שירות של פעולה אחת על ידי פקיד. ערב התיקון העמלה התעריפית עמדה על סך של כ-39 שקל בממוצע בגין שירות זה. לאחר כניסת התיקון לתוקף העמלה תעמוד על סך של כ 6 שקל בממוצע בגין שירות זה. מדובר בהעברה המגלמת בחובה יתרונות רבים ללקוח, וביניהם, סליקה יעילה ואמינה של תשלומים, בזמן אמת ובאופן סופי, ומהווה תחליף למזומן.

• סוף לעמלות הבנקים המיותרות?
• האיחוד האירופי שוקל החלת עמלות על פייפאל; המניה נופלת ב-5%
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

4. עמלה בגין ניהול הלוואה לדיור - בוטלה עמלת דמי ניהול הלוואה לדיור. מדובר בעמלה, שהייתה בפיקוח ושסכומה הוגבל לסך של 2 שקל בחודש להלוואה (24 שקל בשנה), ואשר נגבתה עם ביצוע החיוב החודשי של הלוואה לדיור. על מנת להקל על ביצוע ההשוואה של עלות הלוואה לדיור, הוחלט לבטלה. תיקון זה יחול על כל התשלומים החודשיים שיתבצעו החל מיום 1 בפברואר 2015, הן בגין הלוואות חדשות והן בגין הלוואות קיימות.

עמלות הנגבות ממחזיקי כרטיס אשראי:

5. עמלת תשלום נדחה - החל מהיום בוטלה עמלת תשלום נדחה בגין עסקאות חדשות בתשלומים בכרטיסי חיוב. עמלת תשלום נדחה היתה עמלה בסך של כ 0.5 שקל, אשר נגבתה על ידי חברות כרטיסי האשראי עבור כל תשלום, בגין עסקאות המבוצעות בתשלומים.

6. עסקאות במט"ח ומשיכות בחו"ל - על מנת לפשט ולהקל על הלקוחות את ההשוואה בין העמלות הנגבות מהם בגין ביצוע עסקאות ומשיכות במטבע חוץ באמצעות כרטיסי חיוב, נקבעו כללים חדשים לאופן חישוב עמלות אלה. כך למשל, נקבע שההמרה תחושב לפי שער יציג ובגין המרה אחת בלבד ממטבע החוץ לשקל. מועד הכניסה לתוקף של התיקון - 1 באפריל 2015.

• קמטק עקפה את הציפיות אבל תחזית מאכזבת מפילה את המניה
• טאואר עם תוצאות מעל הצפי - מעלה תחזית
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• אלו המניות שיזכו לביקושים והיצעים בשל עדכון המדדים

7. שירותים תפעולים אגב מתן שירותי סליקה של עסקאות בכרטיס חיוב - התיקון כולל קביעת תעריפון אחיד עבור בתי עסק קטנים המקבלים מחברות כרטיסי האשראי שירותי סליקה של עסקאות בכרטיס חיוב. זאת, במטרה להגביר את השקיפות ולהקל את ההשוואה בין עלות השירותים התפעולים הניתנים אגב מתן שירותי סליקה של עסקאות בכרטיס חיוב על ידי חברות כרטיסי האשראי.

מטרת התיקון המוצע היא ליצור אחידות בתעריפוני החברות, להגביר את הפשטות, השקיפות והתחרותיות לבית העסק וכן להסיר חסמי מעבר. במסגרת צעד זה, יחויבו החברות לפרסם את התעריפים בגין השירותים הכלולים בתעריפון האחיד, דבר שיקל משמעותית על יכולת ההשוואה של בתי עסק קטנים. מועד הכניסה לתוקף של התיקון - 1 ביולי 2015.

8. הגדרת עסק קטן ההגדרה תוקנה באופן שתאגיד אשר מסר דוח שנתי, על פיו מחזור העסקים שלו בשנה שקדמה למועד מסירתו אינו עולה על 5 מיליון שקל, לא יידרש למסור דוח שנתי נוסף (אותו היה נדרש להמציא מדי שנה באופן קבוע כדי ליהנות מתעריפון מוזל). משמע, לקוח זה ימשיך להיות מוגדר "עסק קטן" ויחול עליו התעריפון הקמעונאי, אלא אם דרש זאת התאגיד הבנקאי בנסיבות בהן היה לו יסוד סביר להניח כי מחזור העסקים של אותו תאגיד בשנה האחרונה עולה על 5 מיליון שקל.

משמעות התיקון, היא העברת נטל ההוכחה אל התאגיד הבנקאי, ומטרתו להקל על עסקים קטנים להשתייך לתעריפון יחידים ועסקים קטנים. מועד הכניסה לתוקף של התיקון - 1 בפברואר 2015.

המפקח על הבנקים, דוד זקן, מציין: "הפיקוח על הבנקים ממשיך לנקוט בקו של צמצום או ביטול עמלות ופישוטן; עמלות אשר מהוות חסם לתחרות או כשל שוק בוטלו, במטרה לפשט את מוצרי השירות הבנקאי, להגביר את השקיפות ללקוח, בפרט משק הבית והעסק הקטן, וכן את יכולת ההשוואה שלו."