תושב פריז: "הרבה יהודים בוחרים לעזוב את צרפת דווקא לקנדה ולארה"ב, רוב האנשים שעוזבים לישראל דתיים יותר"

יהודי תושב פריז שלא מתכוון לעזוב: "גם בישראל יש פיגועים ויהיו בעתיד. תבינו, היהודים מרגישים שהם חלק אינטגרלי מצרפת"
לירן סהר | (22)

מתקפת הטרור במרכול הכשר בפריז ביום שישי האחרון החזירה יהודים רבים בצרפת לתחושות הפחד וחוסר הביטחון של תקופות הפרוגורמים וימיי מלחמת העולם השנייה. כמעט 7,000 יהודים עלו מצרפת ב-2014, פי 2 בהשוואה ל-2013, והתחושות כרגע בשטח הן שבקרוב נראה גל גדול של עולים מהקהילה היהודית הגדולה באירופה, דבר אשר ללא ספק ישפיע גם על הכלכלה הישראלית. ראש הממשלה בנימין נתניהו ושרים נוספים בממשלה קראו ליהודי צרפת לעלות לישראל לאחר הפיגוע, דבר שעורר לא מעט ביקורת בצרפת, היכן שרוב היהודים מרגישים מוטמעים עמוק בחברה. "צריך להיות ציוני ולאהוב את ישראל כדי לעלות" "אני מתקשה להאמין שמאורעות הטרור הללו יגרמו לאנשים לעלות לישראל, צריך להיות ציוני ולאהוב את ישראל כדי לעשות זאת", אמר ל-Bizporal סרג', יהודי המתגורר במרכז פריז. "בישראל גם יש פיגועים וממש לא יותר בטוח מאשר בצרפת, מי שחושב שבארץ לא יקרה כלום כנראה לא שומע את החדשות". סרג' חי בישראל בין השנים 1968 ל-1972 ודובר עברית שוטפת הוא התנדב בקיבוץ רבדים ושירת בנח"ל ובשריון: "הגעתי במיוחד בשביל הקיבוץ, הייתי יותר סוציאליסט מציוני, אך לא הכול הלך טוב בזמנו בקיבוץ וחזרתי בסוף לצרפת". סרג', בן ה-65, יצא לפנסיה לפני כחצי שנה מחברה העוסקת בהשכרת משאיות. "לא כל היהודים בצרפת אותו הדבר" סרג' טוען כי לא כל היהודים בצרפת הם אותו הדבר "אני לא אדם דתי, אבל מבין את חוסר הביטחון שמרגיש אדם דתי חובש כיפה אשר מסתובב באזור ערבי. הרבה יהודים בוחרים לעזוב את צרפת דווקא לקנדה ולארצות הברית, רוב האנשים שעוזבים לישראל דתיים יותר. יש לי שתי בנות ושני נכדים והם ממש לא חושבים לעזוב את צרפת. כמה מחבריי קנו דירה בישראל, הם מגיעים לחופש, אבל לא שומע על רבים שרוצים לעזוב". "צריך להבין שהיהודים מרגישים כחלק אינטגרלי מצרפת, צרפתים גאים", מסביר סרג'. "יש הרבה יהודים בממשלה, בעיתונות, האנטישמיות היא יותר מצד המוסלמים מאשר משאר האוכלוסייה, אבל מדובר אולי ב-10 אלף אנטישמים מתוך 5-6 מיליון מוסלמים. אני חושב שארי לה פן הימנית קיצונית תקבל יותר קולות בבחירות הבאות, אבל היא אף פעם לא תנצח, היא יכולה להתמודד בסיבוב השני אבל 80% יהיו נגדה". סרג' מתאר את התחושה הכללית בימי פיגועי הטרור "אנשים לא יצאו הרבה החוצה, היה פחד, היום יותר טוב. אני מאמין שנראה עוד פיגועים, כפי שנראה גם בארץ לצערי. בשני המקומות יש עוד קיצונים, והם לא רק נגד יהודים, הם גם נגד הודים. אני אישית מרגיש בטוח לגמרי ללכת ברחוב, כי שוב, אני לא דתי".

תגובות לכתבה(22):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 19.
    צדק 14/01/2015 09:44
    הגב לתגובה זו
    הבן אדם לא למד הסטוריה ! והוא עובד על עצמו בעיניים ! שיישאר שם ! רק שלא יבקש עזרה ממני !
  • 18.
    תבין צרפת לא חושבת כמוךךךךך!!!!!!!!! (ל"ת)
    אפי 13/01/2015 20:15
    הגב לתגובה זו
  • 17.
    מספיק שכמה כן יחליטו לעלות ואנחנו נחבק אותם בחום (ל"ת)
    עוף החול 13/01/2015 17:31
    הגב לתגובה זו
  • 16.
    החייט 13/01/2015 16:42
    הגב לתגובה זו
    מגיעים יותר הדתיים .בגדול אין להם מה לחפש בישראל ישראל מוכת יוקר מחיה ומוכת מלחמות
  • 15.
    בא 13/01/2015 16:26
    הגב לתגובה זו
    טוב , יש יוקר מחיה אבל בקרוב יבוא כחלון ויסדר הורדת מחירי דירות כמו בסלולר .
  • 14.
    בישראל יוקר מחיה נוראי ,עבודה טובה ביבי ,מלך יוקרמחיה. (ל"ת)
    בא 13/01/2015 16:04
    הגב לתגובה זו
  • 13.
    עכשיו יראיינו כל יהודי פריזאי ויעשו עליו כתבה? (ל"ת)
    חצי מליון כתבות? 13/01/2015 15:55
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    אבי 13/01/2015 15:34
    הגב לתגובה זו
    טוב יותר. מה לעשות.
  • 11.
    מזכרת מלפני 80 שנה 13/01/2015 14:43
    הגב לתגובה זו
    במחנות השמדה לא הסתכלו על כיפה. אין ליהודים מדינה חוץ ממדינת ישראל - זוהי מסכנה הכי חשובה לאור כל ההיסטוריה במשך אלפי שנים. עם ישראל חי!
  • 10.
    מורה לנבוך 13/01/2015 14:42
    הגב לתגובה זו
    ...ואז הגיעה 1939.
  • 9.
    זה מה שרוצה ביבי? (ל"ת)
    אלוז 13/01/2015 14:30
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    מתן 13/01/2015 14:28
    הגב לתגובה זו
    כמה אלפי העולים שמגיעים מצרפת הם זניחים ומתקזזים למול אלו שעוזבים את הארץ....
  • 7.
    רק אתמול תכננו לבנות בזול לעליה ההמונית חחחחחחח (ל"ת)
    חברות בניה 13/01/2015 14:20
    הגב לתגובה זו
  • בישראל אפשר לחפס יוקר מחיה . (ל"ת)
    בא 13/01/2015 16:02
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    צודקים. מה יש לחפש פה? (ל"ת)
    יהודי פרי ז 13/01/2015 14:18
    הגב לתגובה זו
  • אפשר למצוא כאן אמא חורגת של המדינה ויוקר מחיה . (ל"ת)
    בא 13/01/2015 16:03
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    גידי 13/01/2015 14:10
    הגב לתגובה זו
    זה 25,000 עולים בשנה. הרבה יותר מסך העליה לישראל מאז העליה הרוסית. ואם % 10 לשנה זה 50,000 עלית ענק שיכולה לעזור רבות וסוף סוף להפסיק להיות נפולת של נמושות. אלא אזרחים במדינה שלהם.
  • 4.
    zev 13/01/2015 14:05
    הגב לתגובה זו
    ידידי היקר הסוציליסט הנהנה ממנעמי הבירה הצרפתית והמביא את הנימוקים הקבועים והנדושים אחי אתה ודבא אחד שיהיה ברור לך בכל מקום שתהיה אחיך הישראלי יגן עליך ולא הפוך תהיה יהודי מאמין סוציאליסט או קומוניסט שתדע תמיד כאשר יענו אותך וזה יהיה בתור יהודי יהיה לך מקום בטוח כאן אצלנו בארץ המסוכנת הזו
  • 3.
    shimi 13/01/2015 14:04
    הגב לתגובה זו
    יש לנו בית יחיד וזה ישראל
  • מצבך טוב יש לך בית (ל"ת)
    ש.ש 13/01/2015 15:51
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אברהם הלוי 13/01/2015 14:03
    הגב לתגובה זו
    לסרג היקר:אבל לפחות בארץ אין אנטישמיות
  • 1.
    אנחנו פה כשתרגיש ששם יותר לא בטוח?????????????????????? (ל"ת)
    דוד 13/01/2015 14:00
    הגב לתגובה זו
חיסכון
צילום: רוי שיינמן

פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה

מאפס ריבית בעו"ש ועד ריבית קבועה של 4.5% בשנה - מי הבנקים ההוגנים ומי הבנקים הלא הוגנים? 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה בנקים פקדונות

הריבית שאתם מקבלים על יתרה בחשבון הבנק שלכם היא מגוחכת. כדי לקבל סכום קצת פחות מגוחך, כדאי לכם להפקיד בפיקדון. אם אתם לא יודעים לכמה זמן להפקיד, כי כמעט אף אחד לא יודע מה התזרים שלו לחודש-חודשיים הקרובים, אז אתם תפקידו בפיקודנות יומיים, שבועיים או לחודש או שתוותרו על זה כי הם מספקים ריבית מאוד צנועה ברוב הבנקים. ואז מתקבלת תמונה מעיקה - למרות שכמכלול יש לנו - הציבור על פני זמן כ-230 מיליארד שקל בחשבון העו"ש, אנחנו מקבלים רק על 9% מהסכום הזה ריבית והיא נמוכה מאוד, שואפת לאפס. בעולם תקין היינו אמורים לקבל על הסכום הזה 3%-4%, כי הבנקים יודעים לייצר מזה הרבה כסף - כ-10%, אבל אין תחרות אמיתית על הכסף שלנו כי אין תחרות בין הבנקים.

וככה הבנקים מייצרים מהעו"ש רווחים של 20-23 מיליארד שקל (נטו כ-14-15 מיליארד שקל), בעוד שהם משלמים על זה מאות מיליונים בודדים. הבנקים מרוויחים בקצב של 36 מיליארד שקל בשנה, חלק גדול מהם בזכות הכסף בעו"ש. אגב, אם אתם במינוס זה כבר סיפור אחר - אתם משלמים ריבית של 10.6% בממוצע על מינוס.

הכסף שלכם יכול לייצר תשואה קבועה או תשואה משתנה (ריבית קבועה או משתנה).  מכיוון שהריבית צפויה לרדת, הריבית המשתנה שתלויה בריבית במשק צפויה לרדת, ומכאן שכעת היא תהיה גבוהה יותר בידיעה שהיא תרד בהמשך. הקבועה מספקת ביטחון - מה שאתם מקבלים זה מה שיהיה לכל תקופת הפיקדון. ורק כדי להמחיש את ההבדל - אם אתם מקבלים הצעות לפיקדון שנתי בריבית קבועה של 4% או ריבית משתנה של 4.25%, אבל, לדעתכם, הריבית תרד בקרוב ל-1 השנה וכבר בקרוב, ברור שהריבית הקבועה מתאימה לכם יותר. אם אתם חושבים הפוך - שלא תהיה ירידת ריבית או שתהיה רק בעוד קרוב לשנה - אז הפיקדון בריבית משתנה כדאי לכם.  

על פי מידע מעודכן של בנק ישראל, הריבית הקבועה הממוצעת לשנה היא 4.13% והריבית המשתנה  היא 3.45%. קצת מוזר כי המשתנה אמורה להיות גבוהה יותר, אבל זה גם נובע מהצעות ואינטרסים של הבנקים. אם הם לא רוצים שתיקחו בריבית משתנה הם יספקו לכם הצעות בריבת נמוכה ומעט יקחו. בפועל, רוב הפיקדונות נלקחים במסלול של ריבית קבועה. הריבית הממוצעת  - 4.13%, נמוכה ממה שיכולתם לקבל במק"מ - כ-4.25%-4.3%. מאז הריבית במק"מ מעט ירדה. 


הנה תמונה מלאה על ריביות ממוצעת ל-6-12 חודשים:




תמיר פרדו, ראש המוסד לשעבר בכנס אוניברסיטת ת״א, צילום: דוברות האוניברסיטהתמיר פרדו, ראש המוסד לשעבר בכנס אוניברסיטת ת״א, צילום: דוברות האוניברסיטה

ראש המוסד לשעבר: "המטרה במלחמה עם איראן היתה להגיע למו"מ, אני לא רואה מו"מ"

ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו, בכנס אוניברסיטת תל אביב: "הפתרון מול איראן הוא פוליטי, לא צבאי. גם אחרי הצלחות מבצעיות, בלי תכנון ליום שאחרי - הניצחון עלול להתהפך"; וגם - מה הוא חושב על מלחמה בעזה?

מנדי הניג |

בנאום חריף, ביקר ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו, את הדרך שבה ישראל ניהלה את המערכה מול האיום האיראני גם בתחום הגרעיני וגם בהשלכות האסטרטגיות הרחבות. פרדו הציב במרכז דבריו את הקביעה שההכרעה על פיתוח נשק גרעיני או הבלימה-עצירה שלו היא החלטה שהיא פוליטית מעיקרה, כזו שאינה מוכרעת באמצעות מהלכים צבאיים בלבד. הוא הזהיר כי ללא בנייה של מהלך מדיני מקביל, כל הישג בשדה הקרב, מרהיב ככל שיהיה, עלול להתהפך ולהפוך לחיסרון אסטרטגי. 

בביקורת גלויה, הוא טען כי ישראל פגעה ביכולותיה להגיע להסכם טוב יותר עם איראן ב-2015 בשל עימות ישיר עם ממשל אובמה, וכי גם במערכה הצבאית האחרונה לא נוצל המומנטום ליצירת משא ומתן בזמן אמת. את הדברים אמר פרדו בכנס "עם כלביא" של אוניברסיטת תל אביב, שם הציג את מודל "עשר הקומות" - מדרג שלבים מהסנקציות והלחץ הבינלאומי ועד הקומה האחרונה של עימות צבאי,  והבהיר כי היעד הוא להימנע ככל האפשר מהגעה לקומה הזו, משום ש"נכנסים אליה ולא יודעים איך יוצאים". לצד פירוט המודל, שזר פרדו ביקורת נוקבת על סדר קבלת ההחלטות המדיני-ביטחוני, על שיתופי הפעולה עם ארה"ב, ועל היעדר תכנון ליום שאחרי, הן בזירה האיראנית והן בעזה.


"התבקשתי בזמנו לגבש את האסטרטגיה מול איראן. רצינו,  והייתה בקשה, לעשות זאת בצורה מסודרת ומאורגנת. נקודת המוצא הייתה שההחלטה לפתח נשק גרעיני היא החלטה פוליטית, ומשכך גם ההחלטה להפסיק את הפיתוח היא פוליטית ומתקבלת סביב שולחן הממשלה.

"ההבנה הייתה שיש שלוש דרכים עקרוניות: כיבוש נוסח עיראק - לתפוס את סדאם, לפרק את המדינה, ומטבע הדברים לא יהיה נשק. מהפכה - המשטר מתחלף, עולה משטר חדש ומשקיע בתחומים אחרים.

והאפשרות השלישית - להביא את המשטר הקיים להפסיק את הפיתוח ולהשקיע בתחומים אחרים.

"שני המסלולים הראשונים לא רלוונטיים לאיראן. איראן היא בגודל חצי יבשת אירופה, ולכן כיבוש אינו רלוונטי. מהפכה היא אירוע פנימי שיכול לקרות מחר או בעוד חמישים שנה – אין אפשרות לנחש. אפשר לסייע למהפכה, אבל כל עוד היא לא התחילה, אין מה לגעת.