הציבור בפאניקה: פדיונות עתק בקרנות הנאמנות בדצמבר - צפו במספרים

הכותרות על קריסה אפשרית של רוסיה והנפילות באג"חים של לבייב ופישמן עשו את שלהן. החודש הגרוע מאז 2011
אבי שאולי | (10)

הציבור בישראל בפאניקה. השבוע החולף היה שלישי ברציפות בו נרשמו פדיונות כבדים בקרנות המסורתיות, הפעם - 701 מיליון שקל התנדפו. בקרנות הקונצרניות הפדיונות זה עניין של שבועות ארוכים, הסיבה לפדיונות העתק בתעשיית הקרנות באופן כללי בשבועות האחרונים היא ללא ספק הכותרות סביב קריסה אפשרית של רוסיה וההשפעה של הדבר על מספר אג"חים בת"א - בדגש על הסדרות של לבייב ופישמן.

בראש הפודות השבוע: קרנות אג"ח כללי (310 מיליון שקל) וקרנות אג"ח חברות (250 מיליון שקל). הקרנות המנייתיות שמשקיעות בת"א - 80 מיליון שקלים.

מנתונים שריכז בית ההשקעות מיטב דש עולה שמתחילת חודש דצמבר נרשמו פדיונות בהיקף של 6.4 מיליארד שקל (בהסתכלות של 3 שבועות אחרונים הפדיונות עומדים על 6.6 מיליארד שקלים). לאן הלך הכסף? סכום של 1.4 מיליארד שקל זרמו לקרנות הכספיות. לפני שבועיים הפדיון השבועי הסתכם ב-4.6 מיליארד שקלים, השבוע הגרוע ביותר בתעשיית הקרנות מאז 2011.

מדד המעו"ף ירד בשבוע החולף ב-1.2% ובכ-1% מתחילת החודש. המגמה השלילית בדצמבר שונה מהזינוק החד של יותר מ-10% מתחילת השנה במעו"ף. שלוש הסיבות העיקריות לכך הן: 1 - הירידה במחירי הנפט והמשבר ברוסיה שפגע במניות האנרגיה וחברות הנדל"ן; 2 - הרגולציה שפוגעת במניות האנרגיה והבנקים; 3 - הדיווח על הקדמת הבחירות בתחילת החודש.

ירידות השערים בבורסה היו בשבוע החולף (21 עד 25 בדצמבר) בהובלת מניות הגז והאנרגיה, ומדדי אג"ח ממשלתי וקונצרני שהמשיכו להתממש.

ומה קרה בקרנות המנייתיות? מגמת הפדיונות בקרנות שמשקיעות במניות בת"א נמשכת. מתחילת החודש גייסו קרנות מניות בחו"ל כ-300 מיליון שקלים, ומנגד - קרנות מניות בישראל וגמישות איבדו החודש כ-390 מיליון שקלים.

14-18 בדצמבר היה השבוע הקשה ביותר של הקרנות משנת 2011

הנפילה הגדולה באג"ח של רוסיה, ברובל ובנפט התרחשו בשבוע השני של חודש דצמבר - 14 עד 18 לחודש. הקרנות המסורתיות רשמו באותו השבוע את הפדיון השבועי הגבוה ביותר מאז אוגוסט 2011 בסך של 4.6 מיליארד שקל. שני סוגי הקרנות שסבלו באופן הקשה ביותר: אג"ח כללי ואג"ח מדינה. כשליש מהפדיונות בקרנות המסורתיות נותבו באותו שבוע ל"חוף המבטחים" של הקרנות הכספיות.

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    מאיר וותיק בשוק 28/12/2014 21:14
    הגב לתגובה זו
    אמרה שיש מרווח ענק בין קוצרני אגחים לממשלתי והיא תמכה במוסדים לצאת משוק על גב משקיעים קטנים יש פה שוד לאור היום בכותרת מדברים על איתי אלון שגנבה וגנבה ופה גנבה מתחת לאף אין שום פיקוח באגרות קוצרני!! זה אומר שאגחים ברולטה שום ריבית ושום ערך משחטה של גניבות מי שנרדם בשמירה הבור רק ילך ויעמיק בשל כשל פישר ופולג הנגדים שידעו ועזבו את מוסדים לגייס 40 מילארד שקל שיפכו ל 20 מילארד שקל למי שנשאר על נייר תספורת ללא גבולות!
  • 8.
    שמעון 28/12/2014 21:09
    הגב לתגובה זו
    פישמן לקח הלוואות מפועלים ומניות הבנקים חלשים וגופים מוסדים בשורטים עמוקים בעוד הבנקים באמריקה בבצמיחה מתרחש כאן שוד הציבור
  • 7.
    דביר 28/12/2014 21:02
    הגב לתגובה זו
    כדאי מאד לצאת בשערים 90-110 אגורות לפני שבולען יפתח ל 50-35 אגורות לאגח ותבקשו באסיפות וימנו עוד חזירון שיקח כספים ליצג אותכם ותשארו ללחם על קופה גמורה המלצה הכי טובה לברוח תראו אך אגרות שחר ממשיכים לחזיק בעוד קונצרני פיזור סחורה של מוסדים על גב משקיעים פרטי הם מחזיקים את שורטים שעשו באגחים באגרות ממשלתיות ויודעים שהלוואות שלקחו בלי כיסוי . לברוח בהפסד מזערי לפני שהפסד היה משמועתי מאד .
  • 6.
    איתן 28/12/2014 14:04
    הגב לתגובה זו
    ובגלל זה המשקיעים הקטנים מפסידים. חבל מאוד.
  • 5.
    מוטי 28/12/2014 12:37
    הגב לתגובה זו
    לדעתי, מי שלא יצא עד עכשיו מוטב שיחכה לימים טובים יותר. אחרת יפסיד והרבה. זה רק עניין של זמן (ינואר ?) עד שהגלגל יסתובב
  • 4.
    שמוליק 28/12/2014 12:14
    הגב לתגובה זו
    כל מה שהשקעתי בשנים האחרונות הרוחתי . מניות . אגח. נדלן. בתקופת מפלגת העבודה בעניים בכיתי. אישתי נשברה. והיתי צריך לבקש כסף מאמא שלי זאת האמת.
  • 3.
    אזרח קטן 28/12/2014 12:09
    הגב לתגובה זו
    בגלל התקנה החדשה שכל מי שיש לו מחזור ניירות ערך של מעל 811,560 ש"ח לשנה חייב בדו"ח שנתי, אני לא מוכר- וסופג הפסדים גדולים אין לי כח לדוחות שנתיים, אין לי רו"ח התקנה הזאת פוגעת באזרח הקטן שאין לו רואה חשבון וגורמת לו להפסדים!
  • אתה צודק-פוגעים באזרח הקטן וגורמים לו לפחד למכור נ"ע (ל"ת)
    דני 28/12/2014 14:48
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    חכם 28/12/2014 12:09
    הגב לתגובה זו
    ביבי הולך להוריד מס בורסה ב- 5 אחוז. בהצלחה.
  • 1.
    גאון 28/12/2014 12:06
    הגב לתגובה זו
    טובה לישראל עוד לא הבנתם?
מחשבה הרהור התלבטות (דאל אי)מחשבה הרהור התלבטות (דאל אי)
קרנות נאמנות

אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר

מה ההבדלים בין קרנות כספיות לקרנות אג"ח שקלי קצר? איזו השקעה הייתה עדיפה בשנים האחרונות? מהי האלטרנטיבה העדיפה בסביבה של ריבית יורדת?

גיא טל |

הלהיט של השנים האחרונות בשוק הקרנות היו הקרנות הכספיות, עם זרימה של עשרות מיליארדי שקלים ותשואות נטולות סיכון מכובדות דיין של כ-4%. הקרנות הכספיות משקיעות בפקדונות בנקאיים או באג"ח קצרות ממשלתיות בעיקר, אך גם של חברות. לאור העלאת הריבית במשק ההשקעות הללו הניבו יותר מ-4% בשנה בשנים האחרונות.

בחודש האחרון בנק ישראל החל בהליך הורדת ריבית. בנק ישראל מאוד (מאוד) שמרני וזהיר בנושא הריבית, כך שלא סביר שנראה הורדת ריבית מהירה; יחד עם זאת, קרוב לוודאי שהמגמה תימשך בקצב כזה או אחר. במקרה שההערכה הזו אכן תתממש, התשואות הצפויות מהקרנות הכספיות צפויות לרדת אף הן בהדרגתיות. עדיין מדובר בתשואה יחסית יפה להשקעה נטולת סיכון, אך כנראה נראה ירידה לכיוון ה-3% בשנה, וייתכן שאף פחות בהמשך.


אחת האלטרנטיבות הפחות מדוברות לקרנות כספיות הן קרנות אג"ח שקליות ללא מניות עם מח"מ קצר שמציעות פרופיל סיכון דומה אך לא זהה (בנוסף להבדלי מיסוי). אין הרבה קרנות כאלה, אך יש כמה, ומעניין להשוות אותן לביצועי הקרנות הכספיות. התשואות של הקרנות הכספיות (עם קונצרני) מתחילת השנה נעות בין 4.28% ל-4.52%. ההבדל בתשואות בין הקרנות הכספיות השונות נובע מבחירת האג"ח הקונצרני, מהפרש בדמי הניהול ומיכולת המיקוח מול הבנקים ביחס לתשואות על הפקדונות, אולם בסופו של דבר התשואות דומות למדי. 

לצורך ההשוואה התייחסנו לשלוש הקרנות הגדולות ביותר, שמנהלות כל אחת יותר מ-10 מיליארד שקל, ביניהן הקרן הטובה ביותר מתחילת השנה - ילין לפידות כספית ניהול נזילות. ​ חיפשנו קרנות נאמנות שמשקיעות באג"ח שקלי עם מח"מ של עד שנתיים (הכנסנו גם קרן אחת עם עד 2.5 שנים). לא מדובר בהשוואה מדויקת, שכן קרנות כספיות הן עם מח"מ נמוך יותר. בכל זאת מדובר בהשקעה בסיכון נמוך יחסית, עם פוטנציאל רווח מוגבל, ללא חשיפה למניות, מט"ח או אג"ח בסיכון גבוה/מח"מ ארוך, ובכך מדובר בהשקעה סולידית למדי שיכולה להוות אלטרנטיבה מסוימת לקרנות הכספיות.

ההבדל במח"מ הוא קטן יחסית, אך חשוב להבין את השפעת המח"מ על תשואות אגרות החוב. ככל שהמח"מ ארוך יותר, כל שינוי בתשואות יוצר תנודה משמעותית יותר במחיר האג"ח. לכן בזמנים של העלאת ריבית האג"ח הארוכות יותר יספגו הפסדים גדולים יותר על פי רוב, בעוד בזמנים של הורדת ריבית האג"ח הארוך יספק רווחים גבוהים יותר. זה כמובן באופן כללי, כשהתנהגות התשואות על פני עקומת המח"מ תלויה בגורמים רבים נוספים, כמו הערכות לגבי צמיחה/מיתון, צפי הנפקות של הממשלה או של חברות, שיכולים ליצור לחץ/מחסור באגרות למח"מים מסוימים וכו'. על כל פנים, בחירת מח"מ האג"ח היא אחת ההחלטות החשובות ביותר של מנהלי הקרנות האקטיביות, והיא משפיעה באופן דרמטי על ביצועי הקרן. למנהלי הקרנות הכספיות כמעט אין משחק בתחום הזה, בעוד למנהלי הקרנות האקטיביות, גם לטווח קצר, יש יותר מרחב, וזה מה שיוצר את עיקר ההבדל בין הקרנות השונות, ובינן לבין הקרנות הכספיות.