"יש כעת הזדמנות תכנונית ברמה הלאומית לבנייה של כ-100 אלף יחידות דיור על שטחים במרכז שישוחררו עם פינוי הקרקע של מחנות צה"ל דוגמת סירקין, צריפין, תל השומר, שדה דב והשלישות ברמת גן", כך אמרה שמאית המקרקעין דניאלה פז-ארז בפאנל בנושא פינוי בסיסי צה"ל ממרכז הארץ בכנס לשכת השמאים באילת. צחי דוד, רכז מקרקעין ותכנון באגף התקציבים, משרד האוצר, אמר: "במחוז תל אביב מתחילת השנה עד ספטמבר 2014 שווקו כ-961 יחידות דיור, אנחנו מדברים על 4,000 יחידות דיור בשנה במשך 8 שנים עם פינוי המחנות. במחוז מרכז מדובר בעוד 3,500 דירות בשנה. היקף הבינוי הוא של למעלה מ-60 אלף יחידות דיור. הבעיה שלנו היא שאנחנו לא בהכרח יכולים להסתמך על מחירי הקרקעות העתידיים לחישוב התקבולים עבור הפינו, האם כשישווקו 2,000 דירות בשדה דב באמת נקבל 1.6 מיליון שקל על יחידת דיור כפי שאנחנו מקבלים כיום? אין לנו תשובות לכך. דבר נוסף הוא עלויות הבינוי הערכות משרד האוצר ומשרד הבטחון שונות. בנוסף, הצבא קודם בונה מחנה חדש, עובר אליו ורק אז מקבלים את התקבול על הקרקע". לדבריו, במחנה צריפין למשל מפנים את המחנות הפנימיים בשלבים, כל פינוי של מחנה אמור לממן את המהלך של פינוי המחנה השני, וכל עוד לא פינו את כל המחנות לא ניתן לתכנן את כל הדרכים בפנים. אותו הקושי קיים גם במחנה תל השומר. "כבר אי אפשר לחיות" ישראל גל, ראש עיריית קריית אונו, חרד מהצפה ביחידות דיור ללא מתן מענה לצרכים של הרשויות המקומיות הסמוכות: "צריך לזכור שגם אנשים חיים פה במדינת ישראל, לצערי הרב תחושת הבטן שלי שקצת שכחנו מזה. כמי ששכן למחנה תל השומר אחד מהמחנות היותר מבוקשים של המדינה, אני חייב לומר שתכנון אין שם. מדינת ישראל קבעה תג מחיר של 15 מיליארד שקל על פינוי המחנה, אחר כך מנהל מקרקעי ישראל צריך להכין את התכניות. המרחק בין קריית אונו לתל אביב הוא 8.5 קילומטר שלוקח בבוקר לנסוע כשעה ורבע וכנ"ל אחר הצהריים. לפי הנתונים שבידיי מדברים על הקמת 17 אלף יחידות דיור בתכנון במחנה, הולכים לצופף בלי היכר את המקום, בקריית אונו בלבד יש 12 אלף יחידות דיור. לא לוקחים בחשבון את פתרון מערכת הסעת המונים שצריכה להיות התנאי הראשון לפינוי מחנות צה"ל, כבר היום אי אפשר לחיות". "בקריית אונו אין אזורי תעסוקה ולכן צריך לחתוך בחצי את ה-17 אלף יחידות דיור ולהקים אזור תעסוקה במקום שכולם ייסעו לעבוד בתל אביב. כעת מנסים לעשות מחטף ולייצר תכנון מנותק מהסביבה. מחנה תל השומר מתוכנן על ידי מנהל מקרקעי ישראל ומנסים להעבירו בותמ"ל, עיר חוץ טריטוריאלית, כמה שיותר מהר, אי אפשר לתכנן ללא שיוך מוניציפאלי. אנחנו חיים כאן באופן זמני, רוצים לדאוג שלדורות הבאים יהיה טוב לגור פה". גילה אורון, מנהלת מחוז תל אביב במשרד הפנים אמרה: "מוציאים נטע זר בתוך הערים, מחנות הקרייה או השלישות הם לא חלק מהעיר ואינם מאפשרים את המשך הפיתוח. כשאנחנו מקבלים נתח אדמה כזה גדול יש לתת מענה גם לעיר שמסביבו ולצרכים שקיימים, התוכניות האלה חייבות להיות מתוכננות בתיאום מלא עם הרשויות המקומיות. במידה ולא יינתן מענה לתושבים או שתרד רמת השירותים כי לא יהיה מאיפה להשיג אותם, או שהעיר תהיה גירעונית". "השלישות ברמת גן הנקודה הכי עמוסה באזור תל אביב" אורון מתייחסת לסחבת שבפינוי השלישות הראשית ברמת גן: "מדובר בנקודה הכי עמוסה באזור תל אביב, ליד צומת ז'בוטינסקי ובן גוריון, לתוך המקום הזה מתכוונים להכניס 1,200 יחידות דיור. אני בעד ניצול הקרקע, אבל ברור לנו שעיריית רמת גן, על חוסנה הכלכלי, לא תוכל לספק שירותים ציבוריים כי השטח שאמור לשרת מבני ציבור יתפנה מאוחר יותר. צריך להתאים את התכנון לרשות שאליה יסופח השטח, הצרכים של קריית אונו לא דומים לצרכים של אור יהודה. אנחנו יודעים שעיריית קריית אונו משוועת לאזורי תעסוקה ולכן חייבים לשים לב לסביבה ולתת את תמהיל השימושים שראוי לה". עדיאל שומרון, מנהל החטיבה העסקית, רשות מקרקעי ישראל, אמר: "ב-2015 נשווק 2,000 יחידות דיור בצריפין וב-2016 פי 2 מכך, וגם בשלישות הראשית נמצא פתרון לשטחי הציבור לתקופת הביניים. הממשלה קיבלה החלטה ב-2006 פורמלית שהיא רוצה להפסיק לפתח באזור המרכז, זה לא קרה. חלק מהמשבר שאנו נמצאים בו עכשיו הוא היעדר במלאי התכנוני. גם ראשי הרשויות צריכים להירתם לפתרון המשבר, המדינה לא יכולה לעשות שום דבר בלי ראשי הרשויות המקומיות. אנחנו רואים ברשויות המקומיות שותפים לדרך, ואני מקבל שהתכנון של פינוי מחנה צבאי חייב להיעשות בתיאום עם ראש העיר. הגדלת ההיצע תהיה ב-2015, 2016 ו-2017, הרבה מזה בעקבות פינוי מחנות צה"ל".