"תקציב עיריית חולון 21 מיליון לירות", "הגרעון המסחרי של ישראל גדל ב-22 מיליון דולר", "משרד הדואר השלים את הקשר הטלפוני אל ערי יהודה ושומרון". אלה היו כותרות העיתון הכלכלי היחיד שפעל באותם ימים - שנות השישים הרחוקות. קראו לו "שער - יומון המשק והבורסה".

הצד הכלכלי תופס בימים אלה נתח נכבד בתקשורת בישראל, אבל לא תמיד כך היה הדבר. בשנות ה-60 היה עיתון כלכלי יומי בולט אחד - שמו היה כאמור "שער" והוא הופץ מדי בוקר והיה באורך של 4 עד 6 עמודים. הבעלים של העיתון הייתה חברת הפרסום "דחף", של האחים יוסף המאיר ואליעזר ז'ורבין (ממייסדי וחלוצי ענף הפרסום בישראל). נתן ילין מור (ח"כ וממנהיגי מחתרת לח"י) היה העורך הראשי בחלק מהתקופה שהעיתון החזיק מעמד - בסוף שנות ה-60.

בין הכתבים הבולטים בעיתון היה אלעזר לוין, כתב הנדל"ן הוותיק בישראל, שהחל לעבור בתחום עוד בשנת 1964. בתחילה הוא עבד בעיתון "הבוקר" (ביטאון של הציונים הכללים) ובשנת 1968 הצטרף לעיתון "שער". בהמשך כתב בעיתון "הארץ", בשבועון הכלכלי "כספים" (שהיה שייך לחיים בר-און) לאחר מכן ב"גלובס" ומשנת 2004 באתר האינטרנט News1.

אלעזר לוין: "מבחינה טכנית היינו בפיגור גדול לעומת היום והיינו הולכים בערב לבורסה כדי לקבל טבלאות של 14 עמודים שהבורסה הוציאה מדי ערב. המסחר התנהל בקומה השניה בבורסה ומעליו היה יציע לאורחים ולעיתונאים".

מה לגבי המקצוע - עיתונאי כלכלי?

"המעמד המקצועי של עיתונאי כלכלי היה אז יותר גבוה מאשר היום. לא היו הרבה עיתונאים בזמנו וגם לא היו עיתונים כלכליים, אלא עיתונים עם מדורים כלכלים. בעיתון "הארץ" למשל היו שלושה כתבים כלכליים בלבד, היינו קבוצה קטנה מאוד ואיכותית".

אלעזר לוין מספר שבאותם ימים הגוף הכלכלי הכי גדול היה "חברת העובדים" גוף שאיגד את החברות שהיו שייכות להסתדרות ובהן: כור, תנובה, שיכון עובדים, בנק הפועלים, בנק הלוואה וחיסכון, המשביר, אליאנס, אגד, דן, נמל חיפה ועוד.