מיוחד

גיורא ירון מ'איתמר' מספר על אחיו - "פצע עמוק נפער במשפחתנו"

מייסד חברת איתמר מדיקל מספר במאמר אישי ל-Bizportal על אחיו איתמר שעל שמו קרא את חברת הביומד מקיסריה
ד"ר גיורא ירון | (7)

אחי איתמר היה בן 20 בנופלו. סיפור נפילתו באחד הקרבות הקשים של מלחמת יום הכיפורים, הקרב רווי הדמים של כיבוש החרמון, נלמד על ידי דורות של מפקדים. סגן איתמר ירון היה לוחם בגולני והוא נהרג ב-22 באוקטובר 1973.

כך תאר את הקרב אריה שדה, אחד מפקודיו של איתמר בקרב: "איתמר היה הרוח המניעה בתחילת הקרב. כשכולנו שכבנו מאחורי מחסות, הוא נע בזהירות ימינה ושמאלה, קדימה ואחורה, כשהוא מטפל בפצועים, מקדם כוחות ומנסה לפרוץ הלאה, אגב השלכת רימונים והשבת אש לכל הכיוונים. בין ההתפוצצויות הרבות שמענו היטב את קריאת ה'אחרי' האופייניות, קריאות שעודדו אותנו ונסכו ביטחון גם ברגעי הקרב הקשים ביותר. אך לשיא הגיע בנופלו. הוא רץ קדימה, בינות לכדורי הצלפים השורקים בקרבתו, בכדי לחלץ לוחם שנפצע מכדוריי האויב. אותו לוחם, אריה ואזה ז"ל, קיבל קודם לכך פקודה מאיתמר לשכב ולרתק קדימה, אך נפגע. איתמר לא נשאר חייב לפקודו הפצוע, וחשוף לכדוריי האויב, חרף כל הקריאות אליו לכרוע ולתפוס מחסה, הוא רץ קדימה במטרה להגיע לאריה ולהצילו. בדרכו אל הפצוע פגע בו כדור אויב ושם קץ לחייו. איתמר, לא הקרבת לחינם את חייך. אמנם שאיפתך להציל את חיי חברנו לא התגשמה אך כולנו למדנו על בשרנו כי לא נופקר לעולם עם מפקדים מסוגך ולעולם לא יופקר הערך המקודש אותו קידשת בדמך בהיותך מופת לכולנו".

אמא של איתמר: "ביקשתי והתפללתי שבנינו ישובו מן המלחמה הביתה"

על מעשהו זה, הוענק לאיתמר עיטור העוז, עיטור שהוענק למתי מעט מיום הקמת צה"ל ועד היום. הידיעה על נפילתו של איתמר, מצאה את אמי, גיזה, ברחוב, כפי שעולה מקטע שהקריאה על קברו, ביום השנה ה-16 לנפילתו: "זוכרת אני את ימי המלחמה הארוכים ואת הלילות המתמשכים כאשר שני הבנים הגדולים- גיורא ואיתמר, נלחמים בחזיתות המלחמה, דן נמצא מחוץ לבית, בהג"א ואני לבדי ורק אורי הילד איתי. היו אלה לילות בהם הלב פרפר מפחד וחרדה ואני כה ביקשתי והתפללתי, מי ייתן והסיוט יחלוף ובנינו ישובו מן המלחמה, ישובו אלינו, הביתה. זוכרת אני כיצד הייתי בורחת מהבית כדי שידיעה קשה לא תשיג אותי ובכל זאת היא השיגה אותי ודווקא ברחוב- בו ניסיתי להסתתר ממנה".

"זה בשבילכם מקצין העיר"

מיום נפילתו של איתמר, נפער פצע עמוק במשפחתנו. הניסיונות לחזור ל"שגרה" נתקלים עד מהרה בפרוצדורות קורעות לב, כפי שהשכילה לתאר אמי: "זה היה יום סתיו, שלאחר המלחמה. איני זוכרת את היום והשעה. הייתי לבדי בבית. ישבתי בחדרו של איתמר. לא קראתי, לא עשיתי דבר. ישבתי. פעמון מצלצל בדלת. לפתוח או לא לפתוח? אחרי מספר צלצולים, ניגשתי לדלת. לפני עמד בחור צעיר בבגדי עבודה, מחזיק קופסת קרטון ביד ואומר 'זה בשבילכם מקצין העיר'. הרגע ראשון היססתי - רציתי לומר לו שזו טעות, כי מה לנו עם קצין העיר אחרי המלחמה? הבחור שאל בהיסוס 'את גברת ירון? זה מהבן שלכם', ועוד לפני שהספקתי לענות, הוא העביר לידי את הקרטון ויצא בריצה מהמדרגות. נשארתי עומדת על יד הדלת עם קופסת הקרטון בידי. הייתי המומה. הלב סרב להבין. הלכתי לחדרו של איתמר, התיישבתי על המיטה והקרטון לידי - זה הסוף. גזר הדין נחרץ. החזירו לנו את מה שנשאר מאיתמר".

מכתבים של בנות וגם מכתבנו ועליהם 'נ' שחורה ומסביבה עיגול שחור - נפל

"פתחתי את הקרטון: פריטי לבוש, עוגיות, סוכריות ומסטיקים - שאריות של חבילת 'דברים טובים' שלא הספיק לגמור. שעון היד שלוף שעמד מלכת. מכתבים שהגיעו אליו ובחלקם לא נפתחו. מכתבים של בנות וגם מכתבנו האחרון ועליהם נ-נון שחורה ומסביבה עיגול שחור - נפל. נקודה. ישבתי על המיטה. אפילו לבכות לא יכולתי. כך סתם, ביום בהיר של סתיו. בחור בבגדי עבודה מצלצל בדלת, מוסר קופסת קרטון ויורד בריצה מהמדרגות".

הקבורה גם היא לא הייתה שגרתית. מספר הנופלים הגדול בסוף כל יום לחימה, לא אפשר קבורת קבע, והנופלים נקברו בבתי קברות ארעיים. איתמר נקבר בבית הקברות הארעי שנפתח בקיבוץ לוחמי הגטאות.

במלאת שנה ליום הנפילה, הועברו הנופלים לקבורת קבע. נופל-נופל ביום השנה לנפילתו. כל נופל בארון הנישא על קומנדקר עטוף בדגל הלאום, כשחיילים מלווים יושבים זקופי קומה, כשנשקם בדגל, מלווים כל נופל למקום קבורת הקבע. הארץ מלאה קומנדקרים, וכל קומנדקר פותח מחדש את הפצעים.

קריאת חברה על שם אח נופל יוצרת חובה מעל ומעבר להקמת חברה "רגילה"

בתום שנה לנפילתו, הובא איתמר לקבורת קבע בבית הקברות ברחובות. מכאן ואילך, מתחיל מאבק בשכחה, והרצון בהנצחה. קריאת חברה על שם אח נופל יוצרת חובה שהיא מעל ומעבר להקמת חברה "רגילה". ואכן, משפנו אליי להיות שותף לייסוד חברה רפואית, בתחום הקרדיו וסקולרי, ההתלבטות לא הייתה קלה.

השם איתמר, הוא שם הנושא בחובו הרבה זיכרונות לא קלים, ומחייב עמידה בסטנדרטים גבוהים. מאידך, מאחר שאיתמר נהרג מכדור בודד שפגע בעורק ראשי, האסוציאציה הייתה בלתי נמנעת. שותפיי להקמה הסכימו, והחברה נקראה איתמר מדיקל.

איתמר נולד בירושלים לדן וגיזה ירון וגדל ברחובות. הוא למד בבית-הספר התיכון על-שם עמוס דה-שליט ו מגיל צעיר ועד לגיוסו לצבא היה חבר בתנועת "השומר הצעיר". הוא שירת בסיירת גולני ולאחר שהשלים קורס קצינים, הוצב כמפקד מחלקה בבית-הספר למ"כים של החטיבה.

לאיתמר ז"ל שני אחים: ד"ר גיורא ירון, הנמנה על מייסדי איתמר מדיקל (ויו"ר משותף היום), יזם בתחום ההיטק, ויו"ר הוועד המנהל של אוניברסיטת תל אביב וד"ר אורי ירון, מכהן כסגן נשיא בחטיבה הקרדיו וסקולרית של ג'ונסון וג'ונסון. איתמר מדיקל עוסקת בפיתוח ושיווק מכשירים רפואיים לא-פולשניים ותוכנה לטיפול בתחומי רפואת השינה והקרדיולוגיה.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    אשר מנשקו 11/11/2014 23:27
    הגב לתגובה זו
    כגולנצ'יק (גדוד 12,פב'-1985) וכמי שעבד בנשיונל סמיקונדקטור, זו פעם ראשונה שנודע לי שגיורא ירון הוא אח שכול. גיורא הוא אישיות מופלאה מעוררת הערצה וכעת מסתבר לי שזה "משפחתי". גאווה לעבוד ולהילחם עם אנשים כאלה!
  • 6.
    היכן ישנם עוד אנשים כמו ההאיש ההוא ... (ל"ת)
    אורן 05/10/2014 02:08
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    נדב 04/10/2014 14:09
    הגב לתגובה זו
    בהצלחה לחברה
  • 4.
    חבר גאה 03/10/2014 17:12
    הגב לתגובה זו
    משפחה לתפארת מדינת ישראל איתמר לעולם לא נשכח אותך גיבור ישראל אהוב!!!
  • 3.
    שירתתי עם גיורא ירון בגדוד 12 אדם מדהים. (ל"ת)
    דני צור 03/10/2014 14:38
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    עמוס כחלון 03/10/2014 12:57
    הגב לתגובה זו
    מדהים משפחה למופת.התגיסנו באותו יום נשלח לגולני אני לטנקים חטיבת ברק.משפחה המשיכו להנציח
  • 1.
    G 03/10/2014 12:16
    הגב לתגובה זו
    אמן
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.