TV

תא"ל גיורא ענבר מספר על מלחמת 73': "העלייה לגולן - זאת תחילת הטראומה"

צפו בראיון המלא עם ענבר. חוויותיו מאוק' 1973 כחייל שלחם בחזית הצפונית."הרמה בערה וחלק מהפגזים זלגו לעמק החולה"
אבי שאולי | (13)

תת אלוף במיל' גיורא ענבר פיקד במשך הקריירה הצבאית שלו על סיירת גולני, שלדג, חטיבת גבעתי ויחידת הקישור ללבנון. תחילת הדרך - במלחמת יום הכיפורים בגדוד 12 של חטיבת גולני בצפון רמת הגולן. בראיון ל-Bizportal הוא מספר על חוויותיו כחייל צעיר ועל התובנות שלו.

"נקלעתי למלחמת יום הכיפורים כחייל חי"ר פשוט, נשרתי מקורס טיס והלכתי לחפש את המלחמה. באתי מבית של גולני, אבא היה מג"ד במלחמת ששת הימים ואחי חייל בסיירת גולני. גדלתי בבית שחי על הניצחון בששת הימים וזה בער בעצמותיי כל הזמן פינטזתי איך אני הולך תכלס למקום שמסתערים והורגים ערבים".

מצאת?

"מצאתי את עצמי מטפס ברמת הגולן עם גדוד 12 פלוגה א'. באוטובוס לרמה החבר'ה עזרו לי להרכיב חגור והסבירו לי כי האימון של חי"ר בקורס טייס הוא בסדר על הנייר אבל לא ממש עוזר להסתער על יעדים מבוצרים. העליה לרמת הגולן זאת תחילת הטראומה. נסענו בלילה ולאורך כל רמת הגולן קו אש - הרמה בוערת וחלק מהפגזים כבר זלגו לעמק החולה. כל מה שחשבתי על סיפורי גבורה והסתערות התפוגג - נכנסנו לסוג של חוסר אונים שלא ברור מי נגד מי".

מה היה הקרב הראשון?

"הקרב הראשון היה של בוקעתא - הפלוגה מסתערת עם כוח טנקים. האזור רווי קומנדו סורי ואנחנו נתקלים לראשונה בטילי נ"ט שפוגעים ושורפים את הכלים המשוריינים שלנו. הזחל"ם של הסמ"פ, מנצור מנצור, שהיה גיבור, אגדה בפלוגה, נפגע והוא נהרג עם עוד מספר לוחמים".

איפה אתה היית בשלב ראשוני זה?

"אני הייתי בתאג"ד, עוד לא ידעתי בכלל לאן להצתוות. היה לי רומ"ט (רובה FAL בלגי) ו'זכיתי' לקבל מקלעון ממישהו שנטש את הקרב, כך יכולתי לירות בצרורות וזה נתן לי מוטיבציה. רציתי להילחם והתנדבתי לאן שרק אפשר. היה לי בראש מלחמה, יוזמה וגבורה, אבל מהרגע שלבשתי את המדים הירוקים הייתי חסר אונים והמציאות הכתיבה מה יקרה, ללא השפעה שלי".

מה היה בהמשך?

"אחרי שהפלוגה השתתפה בקרבות הבלימה באזור בוקעתא צוותנו לכוח שנכנס פנימה להתקפת הנגד באזור מזרעת בית ג'אן. זאת הייתה התקפה חכמה - מהלך מנצח עד הפסקת האש, אבל מה שאני זוכר כחייל זה שיורים עליו ארטילירה, פתאום המג"ד נהרג, חלקי גופות של חיילים סורים מתפזרים לכל עבר ונעל פלדיום מגיעה אלי עם חצי רגל - אלו זכרונות שנתנו לי תחושה של בלבול וחוסר אונים וניפצו לי מיתוסים".

מה זה גרם לך?

"להחליט שאני רוצה לעשות משהו כדי להגדיל ראש. במשך 25 שנה, תפקיד אחרי תפקיד בצבא עד מפקד אוגדה - מנסה להגיע למציאות שאני יכול להשפיע עליה ולא מציאות שמוכתבת עליי בפצצות".

קיראו עוד ב"בארץ"

מוצב החרמון נפל לידי כוח קומנדו סורי ביום הראשון של המלחמה. חיילי גולני לא הצליחו לכבוש את ההר במתקפה ב-8 באוקטובר, אלא רק ב-22 באוקטובר. ניסיון הקרב הראשון לכיבוש מוצב החרמון נכשל באבדות כבדות - 25 חיילים נהרגו בהם סא"ל דובי דרור מג"ד 17, ו-57 נפצעו.

איך חייל בן 18 מתמודד עם המראות הקשים?

"טראומה, אבל מתמודדים. החבר'ה, הגיבוש והלחץ החברתי לא נתנו לי להישתרך מאחור או להיבהל. אתה צובר את החוויות וטראומות והן חוזרות אליך בלילה וביום. בסיטואציות נוספות בחיים. אני לא מכיר משיהו שיכול לספר לך שזה לא השפיע עליו בעקבות מראה של חברים הרוגים וגם של הצד השני. הקירבה למוות ובעוצמות שזה מגיע ובעיקר שאין לך יכולת לשלוט בזה יוצרת טראומה. בסיום המלחמה לקחו את הגדוד להתאוורות ומסיבת ניצחון ואני הסתכלתי כחייל פשוט סביב ושאלתי איזה ניצחון יש פה?".

מה למדת מהמלחמה?

התובנות שלי מהמלמחמה הן שחטאנו בחטא היוהרה - נכנסנו למלחמה לא מוכנים באופן מוחלט בעיקר מבחינה מנטלית. נושא ההפתעה היה בעוכרנו ואנו משקיעים בזה היום ועדיין לא ברור שנדע לחזות בעתיד מה בראשם של אויבנו. הנתונים היו, אך הניתוח וההבנה לא היו במקום. זה ניער אותנו: מלחמה איומה עם אלפי נפגעים, אך היום נזהרים מהזחיחות ומסתכלים על האויב בצורה יותר מכבדת".

איך הייתה האווירה אחרי מלחמת ששת הימים?

"אני ואפסי עוד. הבסנו תוך 6 ימים את צבאות ערב שהיו ביתרון מובהק והרגשנו שאין מי שיכול לסכן את מעמדנו את השליטה המוחלטת שלנו בשטח. מלחמת ששת הימים הייתה האסון הגדול שקרה לעם ישראל.

אילו תובנות מדיניות-פוליטיות הפקת?

"הכיבוש והשליטה בעם אחר זה עקב אכילס של מדינת ישראל והעם היהודי. הזמן משחק לרעתנו - אם לא תקום מנהיגות שבאופן אמיץ תיישם פתרון אנו מהר מאוד ניכנס לתהליך הדרדרות שיאיים על קיומנו מההיבט הדמוגרפי או מההיבט של חוסר לגיטימציה מהעולם. אגב, הסכם השלום עם מצרים הוא במידה מסויימת תולדה של מלחמת יום הכיפורים".

מלחמת יום הכיפורים פרצה ביום שבת ה-6 באוקטובר 1973 ונמשכה עד סוף אותו חודש. תוצאות המלחמה טראגיות: 2,569 הרוגים, כ-7,300 פצועים וכ-300 שבויים. ישראל ניצחה במלחמה, אך המחיר היה כבד בגלל ההפתעה.

גיורא ענבר מכהן דירקטור בחברות: קו מנחה, גרינסטון תעשיות, אידיבי פתוח, ספקטרוניקס ו-ארן מחקר ופיתוח.

כתבות משנה שעברה - 40 שנה למלחמה

אהוד בן ש"ך: "הייתה היסטריה מוחלטת, ויש תמונה אחת שלא אשכח לעולם".

מודי בן ש"ך: "בקרב הראשון הפלוגה שלי נשחקה קשות, היו לנו שם 12 הרוגים ועוד 25 פצועים - אבל המשכנו להילחם"

יום הזיכרון 2013 - יקי ודמני מספר ל-Bizportal על חוויותיו מהמלחמה

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 13.
    אלי 31/08/2016 17:33
    הגב לתגובה זו
    גיורא ענבר בן זונה גזען מסריח רודף בצע איליטה חבל שהוא לא נפל במלחמת יום כיפור איש עלוב נפש שמאלני ימח שמו
  • 12.
    עזרא 07/10/2014 13:40
    הגב לתגובה זו
    האויב מצפון -דעאש -כבר בפתח!המתנדבים מבריטניה ,משבדיה,מנורבגיה לא ממש קרויים "פליטים" -אך הם נחושים להילחם נגד כולם ובמיוחד נגד ארצות אירופה מהן באו.
  • 11.
    חי בעבר - לא מתאים להווה (ל"ת)
    דור 05/10/2014 08:53
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    עידו 05/10/2014 07:22
    הגב לתגובה זו
    הקלות והדימוקרטיה שנהגו בנורבגיה ובדנמרק במוסלמים שבאו לגור אצלם -לא שינתה כלום!בניהם התנדבו לדעאש לעריפת ראשי בני הארצות שקיבלו אותם .תתפכח כבר -גיורא.
  • 9.
    ענבר חייל טוב, אך דעתו השמאלנית =לא לעיניין! (ל"ת)
    אברהם 04/10/2014 20:39
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    קובי 04/10/2014 17:02
    הגב לתגובה זו
    כולנו רוצים 2 מדינות לשני עמים. היישום שלו כרגע יהיה אסון גדול יותר ממלחמת יום הכיפורים.
  • 7.
    אורי 04/10/2014 13:21
    הגב לתגובה זו
    המתנדבים הסונים מאירופה הליברלית לדעאש, מלחמת הערבים בנו בעת הקמת המדינה,פרעות הערבים בנו בחברון בתקופת הבריטים -לא מסמנים שיש סיכוי לשלום בר קיימא עם הערבים.
  • 6.
    דוד א 04/10/2014 12:22
    הגב לתגובה זו
    מלחמת ששת הימים, האסון הגדול ביותר של מדינת ישראל? ממש לא מסכים . אומר את זה בעדינות רבה כדי לא להעליב
  • 5.
    שומרון משה 03/10/2014 21:19
    הגב לתגובה זו
    קצין מעולה מג"ד 51 בתקופתי מצער שקצינים שכמותו לא קודמו לרמטכלות בשל קינאה של בכירים בצה"ל בתקופתו
  • 4.
    הכיבוש הציל את ישראל ב-1973, אחרת המלחמה היתה בגליל (ל"ת)
    הלקח הפוך 03/10/2014 18:10
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    גדוד 13 03/10/2014 17:36
    הגב לתגובה זו
    ולהרוג את אלו שהרגו את סגן הרמטכל והצוות נכשל ושאלת יש גולני כאן וישר באנו כמה חיילים מגדוד 13 ....נכנסנו למבנה המחבלים זרקו רימון חבר שלי תפס את הרימון החזיר להם אותו היה פיצוץ ואז נכנסנו וחיסלנו אותם - גדוד 13 זה פירמה !
  • 2.
    הצדיק מסדום 03/10/2014 15:56
    הגב לתגובה זו
    אילו הייתם מביאים את הציטוט "הכיבוש והשליטה בעם אחר זה עקב אכילס של מדינת ישראל והעם היהודי", לא הייתי קורא את המשך הכתבה. אגב. אני הייתי אחד מאלה ש"באמת" הציל את עם ישראל מהסורים. הייתי מ"מ טנקים בפלוגה שלחמה במשך ימים רבים שם. איבדנו לוחמים רבים. וכבונוס, שלחו אותנו למצרים, לחסל את שארית הפליטה.
  • 1.
    מי "הרעיל" את לורנס ביאליק ?! (ל"ת)
    גולני שלי. 13. 03/10/2014 15:44
    הגב לתגובה זו
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI

האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע

ביום שישי יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר, והציפיות בשוק מצביעות על עלייה של כ-0.5%; אחרי שהמדד הקודם הפתיע בירידה חדה של 0.6% והוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5%, השוק מעריך כי גם הפעם נראה נתון שיחזק את ההסתברות להורדת ריבית כבר בהחלטה הקרובה

תמיר חכמוף |

אחרי חודשים של אי ודאות, נראה שהמשק הישראלי חוזר לשגרה. הפסקת האש שנכנסה לתוקף מוקדם מהצפוי והחזיקה מעמד למרות החששות, מסירה בהדרגה את אחד המשתנים המרכזיים שעיכבו את בנק ישראל מלהתחיל בתהליך הורדת הריבית. במקביל, השקל ממשיך להתחזק, ונכון לבוקר זה נסחר סביב 3.25 שקלים לדולר, הרמות הנמוכות שנראה לאחרונה באוגוסט 2022, בעוד הדולר בעולם ממשיך להיחלש. גם בשוק האג"ח הממשלתי נרשמת ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל, לאחר שחברת S&P העלתה את תחזית הדירוג מ"שלילית" ל"יציבה", בהמשך להחלטה דומה של פיץ'. התשואות הקצרות עלו מתחילת נובמבר, והמרווחים באג"ח הדולריות הצטמצמו לרמות שמזכירות את התקופה שלפני המלחמה.

ברקע הדברים, הציפיות למדד אוקטובר מתכנסות סביב עלייה של 0.5%, שתשמור את האינפלציה השנתית קרוב ל-2.5%, בתוך טווח היעד של בנק ישראל. 

מה צופים האנליסטים?

הקונצנזוס בשוק עומד על עלייה של 0.5%, כאשר בהראל מעריכים עלייה של 0.5%, במזרחי טפחות 0.4%, ובמיטב 0.6%. לאחר שהמדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, שעמדו על ירידה של 0.3% בלבד. מדובר בקצב שמתאים לסביבה אינפלציונית יציבה יחסית.

מודי שפריר, האסטרטג הראשי בפועלים, מציין כי “הייסוף המתמשך בשקל והתמתנות מגבלת הביקוש לעובדים צפויים למתן את האינפלציה גם במהלך 2026, בעוד עליית השכר הממוצע נראית מתונה ביחס לעבר”. לדבריו, השוק מתמחר כעת הורדת ריבית בהסתברות של כ-75%, והמדד הקרוב עשוי לקבוע אם היא תתממש כבר בהחלטה הקרובה ב-24 בנובמבר.

במזרחי טפחות מעריכים כי ההתמתנות במדדי מחירי הטיסות והחגים, יחד עם התחזקות השקל, צפויים להוביל למדד מתון יחסית. לפי הסקירה של הבנק, מדד אוקטובר צפוי לעלות בכ-0.4% בלבד, מה שיוביל את האינפלציה השנתית ל־2.4%. “בהינתן סביבת שער החליפין החזקה והירידה במחירי הסחורות בעולם, קשה לראות כרגע לחץ אינפלציוני משמעותי נוסף”, נכתב.

בלידר שוקי הון מציינים כי “הגידול בצריכה בחודשים האחרונים נבע ברובו מהשלמת רכישות שנדחו במהלך המלחמה, אך נתוני אוקטובר מצביעים על יציבות ולא על גל ביקושים חדש”. לדבריהם, הלחצים האינפלציוניים נשארים מתונים, והם צופים עלייה מצטברת של 0.1% בלבד בשלושת החודשים הקרובים, לצד הורדת ריבית אחת בתקופה זו.