בלי טיפת רגישות: זה מה שההוצאה לפועל עשתה לבן 86 חולה סרטן

צבי שטילמן מהמושבה ייסוד המעלה לא שילם 40 אלף שקל למועצת הצמחים ועיקול הוטל על חלק מרכושו
אבי שאולי | (11)

בגיל 86, חולה בסרטן, מתקשה להתנייד ובקושי שומע, נאלץ צבי שטילמן, חקלאי מיסוד המעלה, לפגוש את הבירוקרטיה הישראלית פנים אל מול פנים. לפני חודש קיבל בדואר טפסי הוצאה לפועל, המבשרים על עיקול שהטילה מועצת הצמחים על חלק מרכושו: רכב פרטי וטרקטור.

אמיתי גזית, עורך אתר "אופק ישראל" (אתר חדשות חקלאיות לסקטור החקלאי), חשף השבוע את הסיפור לראשונה. תחילת הפרשה בחוב בשנת 2008 אז הפסיק החקלאי מהמושבה בדרום עמק החולה לשלם היטלים למועצת הצמחים כיוון שהפסיק לעבד את אדמתו.

שטילמן הפסיק לעבד את הקרקע בין השנים 2008-2012 עקב מחלתו ולאחר מכן העביר את המטע להחכרה, אך לא הודיע על כך למועצת הצמחים. כך צבר חוב של 40 אלף שקל, חוב שצבר בהתאם לחוק.

שטילמן הוא צבר ישראלי שנולד ביסוד המעלה להורים חקלאים. הוא נלחם בארגון ההגנה ונפצע בקרב יריות עם לגיונרים ירדנים בקיבוץ תל-חי.

במועצת הצמחים מסבירים שאם שטילמן היה מודיע להם בזמן לא היה מצטבר חוב. לאחר שנודע להם כי שטילמן כבר לא מעבד את האדמה הופחת החוב ב-35% ל-26 אלף שקל.

בשנת 2007 פתחו חקלאים במאבק נגד תשלום למועצת הצמחים

המועצות החקלאיות בימי מפא"י בכדי לפקח על החקלאים. היום מועצת הצמחים כוללת 4 מועצות: הירקות, הפירות, פרי ההדר והפרחים. מעמדה החוקי הוא של מועצה סטטוטורית ולכן לחקלאים אין ברירה, הם מחוייבים לפעול בהתאם להוראותיה ולשלם לה היטלים גבוהים. גובה ההיטלים ירד בשנים האחרונות בשיעור חד, אך לטענת החקלאים נותר גבוה ומיותר.

בשנת 2007 החל מאבק של חקלאים נגד מועצת הצמחים הוביל עד חודש שעבר דוד (דוגי) ישראלי, לשעבר טייס בחיל האוויר וישראייר, והיום חקלאי בגן שמואל. כלומר עד לפני חודש, אז החליט לעקור 7,500 עצי פרי ולחפש פרנסה במקום אחר.

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    במבה 27/09/2014 20:27
    הגב לתגובה זו
    רדיפת היהודים עד הוצאת נשמתם על ידי השלטון הפולני הונגרי של היודנרט שעזרו לנאצים בשואה ובאו לכאן להמשיך להתעלל ביהודים
  • 10.
    חוצפנים ! 27/09/2014 11:37
    הגב לתגובה זו
    לב מאבן !
  • 9.
    יש חיסולים עם סכין ופה זה חיסול רק בלי סכין! (ל"ת)
    יהודים הם רחמנים???? 04/09/2014 14:35
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    דור 04/09/2014 10:50
    הגב לתגובה זו
    אחת הסיבות ליוקר של תוצרת חקלאית בישראל
  • 7.
    בידי 03/09/2014 17:53
    הגב לתגובה זו
    המועצות נוצרו למטרת שליטה ופיקוח על ייצור החקלאי. לשם כך יושבים שם נציגים שהיום הם לכאורה לא נבחרים דרך מערכת מסודרת אלא דרך מקורבים. תפקידם העיקרי הוא לקבל משכורת ראויה לפי דעתם רכב וצמודות ל"תיפעולם השוטף"?,!! מי משלם החקלאים שעובדים קשה וכמובן האזרח הקטן דרך מחירי הסחורות. האם היה על הזקן המסכן לשלם? לדעתי הכל תרוצים, אם לא עיבד ולא ייצר לא צריך היה לשלם מאומה, אפילו אם לא הודיע להם על כך.
  • 6.
    דני, חקלאי מהדרום 03/09/2014 17:22
    הגב לתגובה זו
    שטחים חקלאיים ולא תהיה חקלאות במדינה - רק אז הממשלה תחסל את מועצת הצמחים וכל הפרזיטים שם יצטרכו ללכת ולעבוד או ללכת ללשכת העבודה כדי לקבל דמי אבטלה...
  • 5.
    רחמנים בני רחמנים 03/09/2014 17:10
    הגב לתגובה זו
    בישראל עושים את המוות לחלשים ולמסכנים אלו שתרמו את כל חייהם למדינה, כנראה שיש לו קשרים כי יש מלא כאלו זקנים שהמדינה מתירה את דמם והרבה מתפרנסים מעושק זקנים
  • 4.
    די לקרטלים! 03/09/2014 16:47
    הגב לתגובה זו
    הגנה על תוצרת מקומית עם מכס נמוך (10%) כל מזון - וזהו! לא צריך לא מכסות ולא מועצות! לא צריך עסקנים! חונטת הפקידים הבייתה!
  • 3.
    אור 03/09/2014 16:27
    הגב לתגובה זו
    בסופו של דבר יושב בטלן ועושה מליונים מלדפוק מדינה שלמה
  • 2.
    שוקו 03/09/2014 16:21
    הגב לתגובה זו
    ארבע המועצות מיותרות לחלוטין ממש כמו מאות ארגונים הזויים כמותם במשק, לשכות שונות ההתאחדות למלאכה ותעשיה זעירה וכו' וכו' כולן מגובות בחוקים מצחיקים ואנאכרוניסטיים כל אלו נועדו כדי לפגוע בעצמאים יחד עם מאות 'צוי הרחבה' שמקשים על כל מעסיק לנשום ועל כל כולם פוגעות במשק מונעות צמיחה ומבזבזות אנרגיות על כלום. משהו שרק מנטליות סובייטית משנות השישים יכולה להבין אולי הגיע הזמן לגמור עם כל זה?
  • 1.
    tr 03/09/2014 16:14
    הגב לתגובה זו
    גדולים בהרבה מאד ויתרו לטייקוניפ
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI

האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע

ביום שישי יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר, והציפיות בשוק מצביעות על עלייה של כ-0.5%; אחרי שהמדד הקודם הפתיע בירידה חדה של 0.6% והוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5%, השוק מעריך כי גם הפעם נראה נתון שיחזק את ההסתברות להורדת ריבית כבר בהחלטה הקרובה

תמיר חכמוף |

אחרי חודשים של אי ודאות, נראה שהמשק הישראלי חוזר לשגרה. הפסקת האש שנכנסה לתוקף מוקדם מהצפוי והחזיקה מעמד למרות החששות, מסירה בהדרגה את אחד המשתנים המרכזיים שעיכבו את בנק ישראל מלהתחיל בתהליך הורדת הריבית. במקביל, השקל ממשיך להתחזק, ונכון לבוקר זה נסחר סביב 3.25 שקלים לדולר, הרמות הנמוכות שנראה לאחרונה באוגוסט 2022, בעוד הדולר בעולם ממשיך להיחלש. גם בשוק האג"ח הממשלתי נרשמת ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל, לאחר שחברת S&P העלתה את תחזית הדירוג מ"שלילית" ל"יציבה", בהמשך להחלטה דומה של פיץ'. התשואות הקצרות עלו מתחילת נובמבר, והמרווחים באג"ח הדולריות הצטמצמו לרמות שמזכירות את התקופה שלפני המלחמה.

ברקע הדברים, הציפיות למדד אוקטובר מתכנסות סביב עלייה של 0.5%, שתשמור את האינפלציה השנתית קרוב ל-2.5%, בתוך טווח היעד של בנק ישראל. 

מה צופים האנליסטים?

הקונצנזוס בשוק עומד על עלייה של 0.5%, כאשר בהראל מעריכים עלייה של 0.5%, במזרחי טפחות 0.4%, ובמיטב 0.6%. לאחר שהמדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, שעמדו על ירידה של 0.3% בלבד. מדובר בקצב שמתאים לסביבה אינפלציונית יציבה יחסית.

מודי שפריר, האסטרטג הראשי בפועלים, מציין כי “הייסוף המתמשך בשקל והתמתנות מגבלת הביקוש לעובדים צפויים למתן את האינפלציה גם במהלך 2026, בעוד עליית השכר הממוצע נראית מתונה ביחס לעבר”. לדבריו, השוק מתמחר כעת הורדת ריבית בהסתברות של כ-75%, והמדד הקרוב עשוי לקבוע אם היא תתממש כבר בהחלטה הקרובה ב-24 בנובמבר.

במזרחי טפחות מעריכים כי ההתמתנות במדדי מחירי הטיסות והחגים, יחד עם התחזקות השקל, צפויים להוביל למדד מתון יחסית. לפי הסקירה של הבנק, מדד אוקטובר צפוי לעלות בכ-0.4% בלבד, מה שיוביל את האינפלציה השנתית ל־2.4%. “בהינתן סביבת שער החליפין החזקה והירידה במחירי הסחורות בעולם, קשה לראות כרגע לחץ אינפלציוני משמעותי נוסף”, נכתב.

בלידר שוקי הון מציינים כי “הגידול בצריכה בחודשים האחרונים נבע ברובו מהשלמת רכישות שנדחו במהלך המלחמה, אך נתוני אוקטובר מצביעים על יציבות ולא על גל ביקושים חדש”. לדבריהם, הלחצים האינפלציוניים נשארים מתונים, והם צופים עלייה מצטברת של 0.1% בלבד בשלושת החודשים הקרובים, לצד הורדת ריבית אחת בתקופה זו.