"דיווחי החדשות בטלוויזיה 24/7 ארוכים מדי, זו ברברת מיותרת"
הכניסה הקרקעית לעזה וההרוגים שהיא גובה בשטח מקשים מאוד על ישראל להסביר את עצמה בתקשורת הבינלאומית. למרות התמיכה העולמית הכמעט גורפת למבצע צוק איתן, ערוצי הטלוויזיה לא פעם לוקים בסיקור חד צדדי של הדברים, כמובן לטובת הצד העזתי. Bizportal שוחח עם ד"ר מורן ירחי, מבית ספר סמי עופר לתקשורת במרכז הבינתחומי, על הפן ההסברתי של המבצע.
"המילה הסברה היא בעייתית, אנחנו מגדירים זאת כדיפלומטיה ציבורית", מסבירה ירחי. "המאבק מול ארגוני טרור הוא על מי שמציג את עצמו כקורבן האירועים בשטח הם מה שקובעים בסוף ולא ניתן להעביר מסר בצורה טובה כשרואים ילדים פלסטינים שנהרגים על חוף הים בעזה".
לדבריה, ישראל בורכה באנשי הסברה מעולים "ראיינתי לא מעט עיתונאים זרים שסיקרו את המצב בישראל בתקופות האינטנסיביות של האינתיפאדה השנייה ולדבריהם המצב מאוד השתפר. ישראל עושה כעת הרבה מאוד מאמצים לגייס דוברים מהממשלה אשר בהחלט מצליחים להעביר את המסר שהחמאס משתמש בתושבי עזה כמגנים אנושיים."
ירחי מסבירה כי מדינת ישראל קנתה לעצמה הרבה מאוד תמיכה תקשורתית ובינלאומית כשנענתה להפסקות האש בימים האחרונים "העולם רואה את ישראל כמי שעושה צעדים המצופים מדמוקרטיה. בימים הראשונים של המבצע הסיקור היה יותר מאוזן ועד הכניסה הקרקעית ישראל זכתה לסיקור יחסית טוב, אולם מאז הכניסה רואים יותר את הפגיעה בעזתים. עם כל האמפתיה שהעולם חש כלפינו, כשנפגעים ילדים חפים מפשע לא ניתן לעשות דבר".
- חרבות ברזל: פלטפורמת ההסברה של Stand4Israel הורחבה ל-23 שפות
- שורף את הרשת: זהו אולי סרטון ההסברה הטוב ביותר שראיתם בשנים האחרונות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אין ספק שרואים שיפור ממבצע למבצע בעופרת יצוקה הפלסטינים ניצחו ללא עוררין בקרב על התודעה, בעמוד ענן היה שיפור ובצוק איתן בהחלט מדובר במצב משמעותית יותר טוב. אך עדיין, התמונה של 4 הילדים שנהרגו בעוד הם רצים על חוף הים לעמדה של הכתבים הזרים היא זו שתחרט מהמבצע, היא עם האימפקט הכי גדול".
ירחי טוענת שהשימוש במדיה החברתית עשוי להיות בעייתי - "אנחנו חשופים בעיקר למסרים שחברים שלנו מעבירים, לעמדות כמו שלנו, אבל ניתן לראות בחמ"ל שלנו במרכז הבינתחומי שמבצעים הרבה מאוד מאמצים להשיב לתגובות שיוצאות נגד ישראל".
ומה לגבי הסיקור התקשורתי בישראל? האם לא מדובר בהצפת יתר? "בכל המבצעים יש דיווחים בלתי פוסקים בטלוויזיה הישראלית, במלחמת לבנון השנייה הכו על חטא על סיקור היתר, אך ממשיכים עם זה במבצע כעת הדיווחים 24/7 ארוכים מדיי ונובעים מהרצון להישאר מעודכנים ומהתחרות בין הערוצים. המצב גורם לברברנות ולדיווחים זהים מביאים דוברים שלא יכולים לפרש, אין ספק שמגבירים את הלחץ."
- 1.ליצן 24/07/2014 08:45הגב לתגובה זוצריך להגדיל את תקציב ההסברה ברשת ובמדיה . תמיד היינו חלשים בתעמולה והסברה
- שי 24/07/2014 09:10הגב לתגובה זוכמו כן,הודות לכיפת ברזל,"לא נשפך אצלנו מספיק דם"
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
