הירשמו
  1. ראשי
  2. בארץ

יוג'ין קנדל: "ישראל מפגרת 15 שנה אחרי אירופה בנושא איכות הסביבה"

הדברים נאמרו במהלך ועידת הסביבה של המחר שהתקיימה הבוקר בתאטרון הלאומי הבימה בתל-אביב
אבי שאולי | (1)
נושאים בכתבה איכות הסביבה אמיר לוי

במהלך ועידת הסביבה של המחר של ואוליה והעיתון הארץ שהתקיימה הבוקר בתאטרון הלאומי הבימה בתל-אביב, אמר פרופ' יוג'ין קנדל, ראש המועצה הלאומית לכלכלה: "תחום הסביבה מאופיין על ידי הרבה השפעות חיצוניות ולכן חייבים רגולציה. מצד שני, אם הרגולציה לא וודאית ומעיקה על יוקר המחיה ועל עשיית עסקים אנחנו פוגעים בעצמנו כי אנחנו משלמים הרבה יותר על הרגולציה".

המודעות לשמירה על איכות הסביבה נמצאת במגמת עלייה בשנים האחרונות. ככל שמשק בית עשיר יותר הוא מייצר יותר זבל, אך מנגד המודעות למחזור פסולת רב יותר בחתכים סוציו-אקונומים גבוהים.

פרופ' יוג'ין קנדל: "בנושא של איכות סיבה אנחנו מפגרים בערך ב15 שנה אחרי אירופה".

ז אן פרנסואה נוגרט, מראשי ואוליה העולמית:

"אנו רואים שיש עוד הזדמנויות רבות בישראל וביניהם טיהור קרקעות מזוהמות. טיהור הקרקעות המזוהמות יוביל לשיפור הסביבה הבריאות והכלכלה. תמשיכו לחתוך למטרה בנושא זה גם באמצעות חקיקה ובתקנים חדשים. אני מאוד שמח לראות שבישראל מתבצעים פרוייקטים מאוד חשובים לקידום תחום איכות הסביבה. על אף העבודה הרבה שכבר נעשית, אנו רואים שיש עוד הזדמנויות רבות לפעילות מדינת ישראל ביניהם תחום טיהור קרקעות מזוהמות. תמשיכו לחתוך למטרה בנושא זה גם באמצעות חקיקה ובתקנים חדשים".

בתום דבריו התקיים פאנל בנושא "משאבי הטבע של ישראל בדרך לשותפות חדשה". בהשתתפות פרופ' איתן ששינסקי, המסלול האקדמי המכללה למנהל; משה אשר, מנהל רשות המסים; אמיר לוי, הממונה על התקציבים במשרד האוצר; ועו"ד דן הכהן, שותף בכיר במשרד עורכי הדין אגמון ושות', רוזנברג הכהן ושות'.

פרופ' איתן ששינסקי, המסלול האקדמי המכללה למנהל:

"יציבות של מערכת פיסקאלית היא יעד חשוב ליציבות בהשקעות אבל זה רק יעד אחד ויש עוד יעדים חשובים ואחד היעדים כשמדבירם על הפרטה של משאבי טבע היא קבלת החלק הנאות של המדינה ליזמים. הדבר החשוב יותר הוא לתכנן מערכת פיסקאלית שלא יהיה צורך כל פעם כשמשתנים התנאים לשנות את הכללים שתהיה גמישות מותנית למערכת הפיסקאלית כ שלא יהיה צריך לשנות את הכללים".

משה אשר, מנהל רשות המסים:

"בעולם הפיסקאלי לא רצוי שיהיה שינויים תכופים אבל לעיתים יש נקודות שמדינה אומרת צריך לעשות שינוי. כנגד היעד של יציבות יש גם יעד של הוגנות כמה המדינה זכאית לקבל מסים או תחליפי מסים כנגד אוצרות הטבע שהיא נתנה להם זיכיון. כמדינה לא סביר שיהיו רווחים כל כך עודפים שיגיעו למעט אנשים כאשר מדובר על משאבים של המדינה מדובר בחצי מילארד שקל כל שנה והם יחזרו לאזרחים אנחנו חושבים שזה הוגן. ככל שרווחי היתר גדולים יותר סכום המס גדול יותר זה מודל מאוזן. בשנים של מחירים נמוכים לא יהיה רווחי יתר ובשנים בהן הרווחיות גדולה ייכנס לפעולה מנגנון המס של משאבי טבע וייגבה המס העודף".

אמיר לוי, ראש אגף תקציבים במשרד האוצר:

"חייבים לשמר סביבה עסקית אוהדת. לא צריכים לייצר פה אווירה שתמנע צמיחה. האיזון הוא לא טריוויאלי אבל מנסים לשמר אותו. משאבי הטבע האלו הם של כולם הם של הציבור ולכן מגיע לציבור ליהנות ממנו.

קיראו עוד ב"בארץ"

קרקעות זה משאב ששייך לציבור. קק"ל מחזיקה ברבע מקרקעות המדינה במרכז בלבד. כל שנה קק"ל מקבלת למעלה ממיליארד שקל ואף אחד לא יודע מה עושים עם הסכום הזה ולאן הוא מוקצה? זה סכום אדיר".

דן הכהן, שותף בכיר במשרד אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות':

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    יוווווווווווגן, לא חשבת שזה בגללך וחביריך? (ל"ת)
    לעמשיך בעישוק 12/06/2014 16:56
    הגב לתגובה זו
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |
נושאים בכתבה מורה קרן השתלמות של המורים והגננות קרן השתלמות

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

להמשך הכתבה לחץ כאן
שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה בצלאל סמוטריץ' תקציב גירעון

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי

להמשך הכתבה לחץ כאן