מדירת 50 מ"ר לווילה עם בריכה: הבתים של ראשי ממשלה - כמה הם שווים היום?
צביונה של המדינה השתנה מאוד מאז שראש ממשלת ישראל הראשון דוד בן גוריון עבר לגור בצריף צנוע בקיבוץ שדה בוקר בנגב וראש הממשלה לשעבר מנחם בגין נסע באוטובוס מדירת השיכון הקטנה לכנסת. גם ראש הממשלה גולדה מאיר התגוררה בדירה פשוטה למדיי, והמושג "המטבחון" מקורו במטבח הצנוע והלא משופץ של מאיר.
מאז ראשי הממשלה הפכו מאידאליסטים לאנשי עסקים שמרבים להרצות ברחבי העולם, להרוויח הרבה מאוד כסף, ו"לאסוף דירות" בעשרות מיליוני שקלים. ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק רכש לאחרונה 5 דירות בפרויקט של קבוצת 'העיר החדשה' ברחוב אבן גבירול בתל אביב, אותן הוא צפוי לאחד לדירה אחת, תמורת 12.5 מיליון שקל. עסקה נוספת שביצע ברק הייתה רכישת 2 דירות במגדלי אסותא ברחוב ז'בוטינסקי בתל אביב תמורת 8 מיליון שקל, לאחר שמכר את הפנטהאוז שלו תמורת 26 מיליון שקל.
לרגל יום העצמאות ה-66 Bizportal ביצע, בשיתוף שמאי המקרקעין אהוד המאירי, בעלי משרד אהוד המאירי ושות', הערכת שווי לארבעה בתים של ראשי ממשלה:
בית בן גוריון
בן גוריון 17, תל אביב: הבית הוערך כמשמש למטרת מגורים ובהתאם לרמת המחירים של וילה בצפון תל אביב. שטחו של הבית כ-250 מ"ר על קרקע בשטח של כ-460 מ"ר והוא כולל שתי קומות הכוללות: מטבח, שירותים, חדרי שינה, ספריות ופינות ישיבה. שווי הבית מוערך בכ-15 מיליון שקך(מבלי להתייחס לזכויות בניה נוספות). הבית נכלל אף הוא בתכנית השימור, וברור כי אלמלא היה לשימור ניתן היה להקים מבנה מגורים בדומה לבנוי בסביבה.
בית יצחק רבין
רחוב רב אשי 5, נווה אביבים, תל אביב: הפנטהאוז של הזוג יצחק ולאה רבין כלל שני מפלסים וכלל מרפסת גדולה בשטח של כ-100 מ"ר. אמנם הבניין בו ממוקמת הדירה ישן' אך עדיין השכונה נהנית מרמת ביקוש גבוהה כך שהדירה מוערכת בשווי של כ-8.5 מיליון שקל. נציין כי בשנת 2002 הוצעה הדירה למכירה תמורת כמחצית מסכום זה.
בית מנחם בגין
הדירה הראשונה של בגין, רח' אלפסי 25, שכונת רחביה, ירושלים: מדובר בדירת חצי מרתף אליה מגיעים משביל צדדי היוצא משמאל לכניסה הראשית. את הדירה חלק הזוג בגין במשותף עם עוד משפחה הדירה ממוקמת בבניין בן 3 קומות, ושטחה מוערך בכ-50 מ"ר. הדירה מוערכת בשווי של כ-1.5 מיליון שקל. לאחר מכן עברו בגין ומשפחות לדירת המסתור המפורסמת - רחוב רוזנבאום 1, תל אביב. מדובר בדירת קרקע בת 2.5 חדרים בה התגוררה המשפחה בדמי מפתח עד שעברה בית ראש הממשלה עם היבחרו של מנחם בגין ב-1977.
בית בנימין נתניהו
רחוב הדר 69, קיסריה: מדובר בבית בשטח של 500 מ"ר על שטח של 1.4 דונם הכולל בריכת שחייה. לפי הנתונים והעסקאות בתקופה האחרונה, מעריך המאירי את שווי הבית בסביבות 8.5 מיליון שקל. יש לציין כי רמת המחירים כיום נמוכה במידה ניכרת מאלה שהיו בשנת 2011. השוק ירד שם חזק. בתים כאלה בשנת 2011 נמכרו בסביבות 11-12 מליון. הבית נרכש בשנת 2002 בכ-4.87 מיליון שקל.
- 4.אהרון 10/05/2014 21:13הגב לתגובה זולאולמרט יש בתים ודירות בשווי של לפחות 30 מיליון שח מזוג צעיר חסר כול אספו נכסים בעשרות מיליונים רק ממשכורת . ממש מסכנים . אבל למה לא פרסמתם ? חומר למחשבה
- 3.אחרי העדר 07/05/2014 09:41הגב לתגובה זואךךך.... לפני 30 שנה היו עיתונאים מתעסקים עם העבודה הציבורית של ראשי ממשלה והיום העיתונות החזירית הפכה את הכל לעניין של נכסים וכסף. מחר ידברו כמה שוות העצמות בקבר של ראשי המדינה וכמה שווה החלקת קבר שלהם.
- 2.אליעזר 06/05/2014 10:47הגב לתגובה זואיך בן גוריון הסוציאליסט והמסתפק במועט הגיע לבית פרטי(!) בשטח כזה במקום כזה? מאיפה המימון?
- אליהו 06/05/2014 11:28הגב לתגובה זומתוך בחירה, מתוך צינות.
- 1.מסתבר של ב"ג היו עיניים די גדולות. (ל"ת)קוני למל 06/05/2014 10:37הגב לתגובה זו
בנייה. קרדיט: Xמחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
מחירי הדירות נמצאים כבר חמישה חודשים ברצף של ירידות, כך לפי נתוני הלמ"ס. שגם ככה מודדים בצורה לא נכונה. אבל נניח שהם כן היו מודדים באופן שמשקף את המציאות - עדיין, מאחורי הנתון של הירידות מסתתרת תמונה מורכבת הרבה יותר, כזו שבה המחירים בשטח יורדים בקצב חד יותר, אבל “על הנייר” הם מוצגים גבוהים יותר.
ההסבר לכך טמון בצורת המדידה של הלמ"ס ובאינטרס של גורמים מרכזיים בשוק לשמור על “מחיר רשמי” גבוה. לפי הלמ"ס, נרשמה ירידה של כ-0.2% במחירים בחודש האחרון, ובסך הכול ירידה מצטברת של 16% במספר העסקאות בשנה החולפת. אבל חשוב להבין: הנתונים עצמם מתפרסמים בעיכוב של כחודשיים וחצי, הם מתבססים על שכר דירה ולא על מחירי דירות למכירה, ובעיקר - אינם משקללים לתוכם את מבצעי המימון וההטבות שמעניקים היזמים כדי להניע מכירות.
במילים אחרות, התמונה שמוצגת לציבור רחוקה מלשקף את מה שקורה באמת בשטח. ובשטח, הקבלנים עושים הכול כדי לא להוריד את תג המחיר הרשמי של הדירות. במקום זה, הם מציעים חבילות שמגלמות הנחות משמעותיות: משכנתאות של עד מיליון שקל ל-15 שנה בריבית אפס, מימון מלא של שכר דירה עד האכלוס, ואף ריהוט ושדרוגים חינם.
ערכן של הטבות כאלו יכול להגיע למאות אלפי שקלים, כלומר מדובר בהנחות לכל דבר - רק שהן מוחבאות היטב ולא נרשמות בנתונים הרשמיים. מי שעומדים מאחורי הרצון לשמור על מחירים גבוהים הם שלושה גורמים עיקריים: הבנקים, שמחזיקים תיקי משכנתאות ענקיים וירידת מחירים חדה תפגע ישירות בשווי הבטוחות שלהם. וכפועל יוצא מכך תסכן את המערכת הפיננסית. בנוסף, רשות המסים אשר מבוססת על גביית מס רכישה ומס שבח, ולכן ירידות חדות במחירי הדירות משמען ירידה חדה בהכנסות המדינה. וגם המממנים החיצוניים, ובראשם גופים מוסדיים שהעמידו ליזמים הלוואות וליווי פרויקטים, אשר ירידת ערך חדה עלולה להוביל אצלם לפגיעה בקובננטים (אמות מידה) פיננסיים ולסכן את כספי המשקיעים.
- ינקי קוינט לביזפורטל: "יצרנו אפקט דומינו בשדה דב ומחירי הדירות החלו לרדת בכל הארץ"
- מחירי הדירות בגבעתיים ועסקאות אחרונות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במצב הזה, כל המערכת פועלת יחד - גם אם לא במודע כדי לשמר את רמות המחירים. התוצאה היא קיפאון: ירידה אמיתית שמורגשת בשטח, מול שמירה מלאכותית על מחיר רשמי גבוה במדדים ובנתונים שמוצגים לציבור. כל זאת מבלי להסביר לציבור את מה שהוא לא יכול להבין וכל בר-דעת לא יבין. הרי שיעור ראשון בכלכלה הוא שמחיר שיווי משקל נקבע בידי ביקוש והיצע. אז איך יכול להיות מצב שבו כמעט ואין עסקאות בשוק הדירות - ולראייה הקצב הנמוך שמתרחש בשוק הנדל"ן למגורים - שעל פי נתוני סקירת הכלכלן הראשי באוצר - הוא עומד על הרמה הנמוכה ביותר מאז תחילת שנות האלפיים. ועדיין - הירידות במחירי הדירות הם לא כפי שהיה אמור להיות - לולא היו נשלטות בפועל וזזות בהתאם לרצון הגורמים בעלי האינטרס.
76.5 אלף דירות החלו להיבנות השנה - אבל ברבעון האחרון הקצב הואט
נתוני הלמ"ס מצביעים על עלייה שנתית של 22% בהתחלות הבנייה, אבל ברבעון השני נרשמה ירידה של 5.5% לעומת תחילת השנה כשבין הערים נרשמים פערים גדולים ותלות גוברת בהתחדשות עירונית - איזה עיר מובילה ומי נשרכת מאחור?
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת שברבעון השני של 2025 החלה בנייתן של 18,553 דירות חדשות, מספר גבוה משמעותית מזה שנרשם בתקופה המקבילה בשנה שעברה עלייה של 42.3%. עם זאת, ביחס לרבעון הראשון של השנה אפשר לראות ירידה של כ-5.5% במספר התחלות הבנייה. במקביל, גמר הבנייה עלה והסתכם ב-14,385 דירות, עלייה של 17.7% לעומת הרבעון הראשון ושל 13.1% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. התמונה הכוללת לשנה החולפת מצביעה על שוק בנייה פעיל יותר, אך לא אחיד בין המחוזות השונים.
פיזור גיאוגרפי ומגמות במחוזות
יש פערים גדולים בין האזורים. מחוזות המרכז ותל אביב הובילו את הפעילות ברבעון השני, עם כמעט מחצית מכלל הדירות החדשות - 4,519 במרכז ו-4,384 בתל אביב. במחוז הדרום החלה בנייתן של 3,984 דירות, שהיוו כ-21% מכלל הפעילות הארצית, והמספרים שם זינקו ב-62% לעומת הרבעון הקודם. לעומת זאת, בצפון ובירושלים חלה האטה משמעותית: ירידה של 55.7% בצפון, 27.1% בירושלים ו-22% בחיפה.
בכל הנוגע להיתרי בנייה, ניתנו ברבעון השני 17,189 היתרים - עלייה קלה של 1.7% לעומת הרבעון הראשון, אך יציבות ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. הפילוח לפי מחוזות מגלה כי במחוז המרכז חל זינוק של כמעט 40% בהיתרי הבנייה, בעוד שבמחוזות אחרים המגמה הייתה שלילית ירידה של כ-8% בתל אביב ועד 13.9% בירושלים.
התחדשות עירונית מובילה
כ-5,030 התחלות בנייה ברבעון השני היו במסגרת פרויקטי התחדשות עירונית – כ-27% מכלל ההתחלות. מרבית הדירות נבנו במתכונת של הריסה ובנייה מחדש, בעיקר בפרויקטי פינוי-בינוי ותמ"א 38/2, שהיוו כ-81% מהתחלות ההתחדשות. לעומת הרבעון הקודם מדובר בירידה של 7.7%, אך בהשוואה לשנה שעברה עלייה של 31.3%. בנוסף, החלה בנייתן של כ-1,141 דירות כתוספות בנייה לבניינים קיימים, נתון המשקף עלייה של 14.4% לעומת הרבעון הראשון.
- למה משלמים על עבודה שלא בוצעה? הקבלנים דורשים להקפיא את שכר העובדים הזרים
- ירידה בהתחלות הבנייה בשנה האחרונה, כ-60 אלף בלבד: "המחירים יעלו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהסתכלות רחבה על 12 החודשים האחרונים, בין יולי 2024 ליוני 2025, החלו להיבנות 76.5 אלף דירות – עלייה של 22.3% לעומת השנה שקדמה לה. לאחר ניכוי הדירות שנהרסו במסגרת התחדשות עירונית, מדובר ב-70.6 אלף דירות חדשות – עלייה של 23.5%. גם מספר היתרי הבנייה בשנה זו עלה, והסתכם ב-80.4 אלף עלייה של 8.9%.
