הסכם מס: ארה"ב עתידה לרדוף חשבונות של ישראלים במדינה
מגבירים את אכיפת המס בין ארצות הברית וישראל: משרד האוצר גיבש "הסכם שבמהות" עם משרד האוצר האמריקני לשיפור אכיפת המס.
ההסכם מסדיר העברת מידע לרשויות המס בארצות הברית, באמצעות רשות המסים בישראל אשר תקבל את המידע מהגופים הפיננסיים בישראל. המידע שיימסר יכלול פרטים אודות חשבונות פיננסיים המוחזקים בישראל בידי אזרחי ארצות הברית, או בידי בעלי Green Card, או בידי תושבי ארצות הברית או בידי ישות משפטית שיש בה לאמריקאים החזקה מהותית. עוד סוכם כי בהמשך תהיה אפשרות שרשות המס האמריקנית תדווח על הכנסות בחשבונות של ישראלים בארצות הברית.
בהתאם להוראות ה- FATCA (או בהרחבה: Foreign Accounts Tax Compliance Act), על כל גוף פיננסי מחוץ לארצות הברית להתקשר בהסכם מיוחד עם רשות המסים האמריקאית, לפיו יתחייב לבצע בדיקה לבעלי חשבונות המוחזקים אצלו. המידע יועבר לרשויות המס האמריקניות, אחת לשנה. כמו כן, יתחייב הגוף הפיננסי להעביר מידע על מספרם של חשבונות שבעליהם סירבו לשתף פעולה ועל סך ערכם. גוף פיננסי שלא יציית להוראות החוק יהיה כפוף לסנקציה של ניכוי במקור בשיעור של 30% מכל תשלום ממקור הכנסה אמריקאי. אי ציות להוראות ה-FATCA על ידי גופים פיננסיים בישראל עלול להסב להם ולמשק הישראלי נזק כלכלי כבד.
בנוסף, יכלול ההסכם הוראות לשמירת המידע ואבטחתו וכן הוראות שיגבילו את השימוש שיוכלו רשויות המס בארצות הברית לעשות בו. ההסכם המלא יפורסם לאחר החתימה.
חתימה על ההסכם מקנה הקלות, ביניהן פטור מדיווח לגופים שונים או לחשבונות בעלי מאפיינים המעידים כי קיים סיכון נמוך מאוד להעלמת מס באמצעותם. יישום ההסכם עלול להביא לידיעת רשויות המס בארצות הברית מידע על קיומם של נכסים פיננסיים של תושבי ישראל, שהם אמריקאים, שיתכן שעד היום ברשויות המס בארצות הברית לא היו מודעים לקיומם ואף עלול להביא לנקיטת הליכים משפטיים בארצות הברית כנגד תושבי ישראל, בהתאם לדין בארצות הברית. 28 מדינות כבר חתמו על הסכם ה- FATCA, ביניהן: בריטניה, קנדה, דנמרק, מקסיקו, אירלנד, נורבגיה, ספרד, גרמניה, צרפת, הולנד, שוויץ, יפן, איטליה, הונגריה.
המשנה לממונה על הכנסות המדינה שעמדה בראש צוות המו"מ, פרידה ישראלי: "הסכם שבמהות מעניק לישראל מעמד של מדינה שיש לה הסכם חתום עם ארצות הברית. ההסכמות שהתקבלו עם משרד האוצר האמריקאי יקלו על הגופים הפיננסים הנדרשים לספק את המידע אודות חשבונות של אמריקאים בישראל. בנוסף, תימנע הטלת סנקציות על גופים פיננסים אשר לא יכלו לציית להוראות ה FATCA, ללא ההסכמות שהתקבלו עם משרד האוצר."
- שוק העבודה בארה״ב קופא: החברות מעדיפות להמתין ולא לגייס
- למרות ההבנות: סין ממשיכה להגביל חומרי גלם קריטיים לתעשייה האמריקאית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מאיגוד הבנקים נמסר: "זהו צעד חיובי מאוד שימנע שיבושים משמעותיים במערכת היחסים הכלכלית בין ישראל לבין ארצות הברית ויאפשר למערכת הפיננסית בישראל להמשיך ולתפקד ללא תקלות כחלק מהמערך הפיננסי הבינלאומי. ההסכם שהושג עם ממשלת ארה"ב יבטיח כי תהליך האיתור של לקוחות אמריקנים במערכת ההפיננסית הישראלית והמידע שיועבר אודותיהם, יתנהלו לפי הוראות הממשלה וייושמו תוך בקרה והנחיה של משרד האוצר, רשות המסים ויתר הרגולטורים הרלוונטים בישראל".
- 2.אנשים צוברים הון שאין להם צורך בו עדיף שיתרמו להארכת חי (ל"ת)חולה סרטן 01/05/2014 13:35הגב לתגובה זו
- 1.YL 01/05/2014 11:56הגב לתגובה זומגפה פרצה בקרב הישראלים נוסעים ל USA ו מתחילים לאסוף כרטיסי אשראי כמה ש יותר טוב ואז עקיצה ובורחים לארץ מי צריך את הבושות ? כמובן אחרי זה בוכים הגויים אנטישמים שונאי יהודים ראו מה עשה מר פ. מושביץ בצרפת וכן הוא עוד גיבור
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
יותר נשים חרדיות בהייטק, מספר הגברים חרדים והערבים נותר נמוך
חטיבת המחקר של בנק ישראל חושפת דוח מיוחד על השתלבות המגזר הערבי והמגזר החרדי בענף הייטק, שמצביע על עלייה בהשתלבות נשים חרדיות בתחום לעומת שיעור נמוך מאוד של עובדים צעירים ערבים וצעירים חרדים
נשים חרדיות מועסקות יותר בהייטק וחלקן מתקרב לחלקן היחסי באוכלוסייה, כך קובע דוח מיוחד של חטיבת המחקר בבנק ישראל הבוחן את השתלבות המגזר החרדי והמגזר הערבי בהייטק.
הדוח מדגיש כי מגזר ההייטק הוא מנוע צמיחה מרכזי של הכלכלה הישראלית וכי הייצוג של עובדים ערבים וחרדים בתעסוקה במגזר זה נמוך מאוד לעומת משקלם באוכלוסייה, ממצא היכול להעיד על קיומו של פוטנציאל הון אנושי בלתי ממומש באוכלוסיות אלו. את הניתוח ערכו יובל שדה ואלעד דה־מלאך מחטיבת המחקר בבנק ישראל, שבחנו את השתלבות האוכלוסייה הערבית והחרדית במגזר ההייטק בשנים 2009–2023.
לפי הדוח, מספר הגברים החרדים הצעירים במגזר ההייטק נותר נמוך מאוד לאורך העשור, הן ביחס לחלקם באוכלוסייה והן בהשוואה ליתר קבוצות האוכלוסייה. ייצוגם נותר נמוך גם בשלבי רכישת ההשכלה המתאימה להייטק, על אף עלייה מסוימת בהשתתפותם בלימודים אקדמיים במקצועות הייטק. ממצאים אלה מצביעים על כך שמוקד החסם בהשתלבותם בהייטק מצוי בשלבים המוקדמים של רכישת ההשכלה, ובפרט ברכישת ידע במקצועות ליבה, אנגלית, מתמטיקה ומדעים במערכת החינוך היסודית והעל-יסודית.
- בנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות
- טרקטור הוצת ביהוד, אאורה מזהירה: "בפעם הבאה זה עלול להיגמר בחיי אדם"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לעומת החרדים, בקרב הערבים, חל גידול ניכר ברכישת השכלה מתאימה להייטק בעשור האחרון וצמצום הפער מהאוכלוסייה היהודית הלא חרדית, אבל במקביל, לא חל צמצום דומה בפערים בתעסוקה בענפי ההייטק. בעוד ייצוג הערבים בקרב בוגרי תארים להייטק עלה מ־4.6% ל־9.0% מהבוגרים, ייצוגם בקרב השכירים הצעירים במגזר ההייטק נותר נמוך כשם שהיה ב-2014, ועמד בשנת 2023 על 3.7%. מכאן עולה כי קיימים גורמים משמעותיים נוספים, פרט להשכלה, שמונעים את הכניסה של צעירים ערבים לתעסוקה במגזר ההייטק, וכי הגדלת שיעור הערבים במגזר ההייטק דורשת גישור בין שלב רכישת ההשכלה באקדמיה להשתלבות בשוק העבודה. דוח הבנק ממליץ להפעיל תכניות מיוחדות שיספקו הדרכה וליווי בשלב ההשמה לתעסוקה.
