הגדלת השקיפות: בנק ישראל מצמצם את העמלות בתחום כרטיסי האשראי

החברות יחויבו לפרסם תעריפון עמלות אחיד לבתי עסק; בנוסף - בעתיד אפשר יהיה לפתוח חשבון בנק באמצעות האינטרנט
אבי שאולי |

הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל הודיע על כוונתו לתקן את כללי העמלות ולקבוע תעריפון אחיד עבור בתי עסק קטנים המקבלים מחברות כרטיסי האשראי שירותי סליקה של עסקאות בכרטיס חיוב, וכן לתקן את הכללים גם בנוגע לעמלות הנגבות ממחזיקי כרטיס.

בהתאם לטיוטה שפורסמה, יצומצם מספר העמלות הנגבות מבתי העסק, על ידי קביעת תעריפון אחיד של שירותים שכיחים לבתי עסק המקבלים מחברות כרטיסי האשראי שירותי סליקה של עסקאות בכרטיס חיוב, בדומה למצב הקיים בחלקים האחרים של תעריפון שירותי הבנקאות. משמעות קביעת תעריפון מצומצם הינה, כי חברות כרטיסי האשראי יוכלו לגבות אך ורק את העמלות המפורטות בו.

מטרת התיקון המוצע היא ליצור אחידות בתעריפוני החברות, להגביר את הפשטות, השקיפות והתחרותיות לבית העסק ולמחזיק כרטיס האשראי וכן להסיר חסמי מעבר. במסגרת צעד זה, יחויבו החברות לפרסם תעריפון עמלות אחיד לבתי עסק, דבר שיקל משמעותית על יכולת ההשוואה שלהם.

כך למשל, בתחום הסליקה, בוטלו עמלות בגין רישום והצטרפות בית עסק, ניהול חשבון ושינוי חשבון בנק לזיכוי. בתחום העמלות למחזיקי כרטיסי האשראי בוטלה עמלת תשלום נדחה (שהייתה נגבית בגין כל עסקה בתשלומים) ופושטו הכללים לגביית עמלת המרה בגין עסקה במטבע חוץ או במשיכת מזומן במטבע חוץ, כך שתיגבה עמלה אחת שתחושב לפי שער יציג.

דוד זקן, המפקח על הבנקים, ציין: "מדובר בצעדי המשך להמלצות הצוות לבחינת הגברת התחרותיות במערכת הבנקאית, שמטרתם לשפר את יכולת ההשוואה של הלקוחות - הן בתי העסק הקטנים והן הלקוחות הפרטיים - להגביר את שקיפות המחיר, להסיר חסמי מעבר, ובסופו של יום, לעודד את התחרות בתחום כרטיסי אשראי".

בעתיד - אפשר יהלה לפתוח חשבונות בנק באמצעות האינטרנט

המפקח על הבנקים העביר היום להתייחסות הבנקים טיוטת הוראת ניהול בנקאי תקין חדשה לפיה תתאפשר פתיחת חשבונות באמצעות האינטרנט במערכת הבנקאית.

צעד זה הוא נדבך נוסף באימוץ המלצות ועדת התחרותיות, ומצטרף לצעדים נוספים שננקטים על ידי הפיקוח על הבנקים להגברת התחרות במערכת הבנקאית ולחיזוק יכולתו של הלקוח הקמעונאי להשוות ולבחור בין הבנקים, כדוגמת: קביעת מסלולי עמלות עו"ש, פישוט הליך העברת חיובים על פי הרשאה בעת מעבר מבנק לבנק, הטלת חובה על הבנקים להציג ללקוחותיהם העוסקים בפעילות בניירת ערך את שיעור העמלות הממוצע שנגבה בפועל בגין עסקאות דומות ועוד.

לצד היתרונות הגלומים במתן אפשרות לפתיחת חשבון מקוונת, הטיוטה מתייחסת גם לסיכונים העומדים בפני התאגיד הבנקאי בניהול חשבונות בנק, כדוגמת סיכוני איסור הלבנת הון ואיסור מימון טרור, וסיכונים תפעוליים כדוגמת סיכוני התחזות והונאה.

קיראו עוד ב"בארץ"

לפיכך נקבעו בטיוטה מספר מגבלות ובקרות מפצות כדי להקטין את הסיכונים הללו. הנקודות העיקריות המפורטות בחוזר הן:

* המבקש לפתוח חשבון יהיה בעל החשבון.

* בנק יהיה רשאי לאמת את זהותו של המבקש לפתוח חשבון על סמך העתקים של תעודת זהות ומסמך מזהה נוסף, ללא צורך בהצגת המקור.

* יבוצע הליך "הכר את הלקוח" בטכנולוגיית היוועדות חזותית (video conference), שתתועד, וזאת במקום הדרישה לזהות פנים אל פנים המחייבת הגעה פיזית לסניף.

* החשבון שנפתח באופן מקוון יוגבל כך שפעולה במזומן לא תעלה על 10,000 שקל, והיתרה בסוף כל יום עסקים לא תעלה על 300,000 שקל. הגבלות אלו יוסרו לאחר שהלקוח יפקוד את סניף הבנק וישלים הליך זיהוי פנים אל פנים.

הפיקוח על הבנקים יפעל לפרסום נוסח סופי בהקדם, זאת לאחר קבלת התייחסות משרדי הממשלה הרלוונטיים ולאחר דיון בוועדה המייעצת לענייני בנקאות.

המפקח על הבנקים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.