גרף

זה הגרף שמטיל כעת אימה על המשקיעים - קריסה של 20% ביום אחד?

האם קריסה דומה לזו שנראתה ב-1987 קרובה גם היום? לפחות ע"פ הגרף הבא יש סיבות לדאוג - "לא פוסל מימוש של 10% בחודשים הקרובים"
נושאים בכתבה גרף

לא רק המעו"ף, גם מדד ה-s&p 500 האמריקאי נמצא כעת בשיא כל הזמנים ברמת 1,890.9 נק'. למעשה, מגמת השוק השורי נמשכת כבר חמש שנים, מאז רמת השפל האחרונה שנרשמה ב-3.9.2009. מי שמצא השוואה מפחידה משהו למצב דומה מאוד שנגמר עם הנפילה הגדולה ב-1987 הוא אסטרטג ההשקעות הראשי ב-Wells Capital Management, ג'ים פאולסן.

ההשוואה של פאולסן נסמכת על הגרף הזה של מדד ה-s&p 500. הגרף מראה כי השוק השורי שהחל ב-1982 נמשך 1,274 ימים לפני שהחלה הקריסה ב-1987. בשני המקרים המדד רשם עלייה של כ-175%. על פי הספירה הזו חלפו כבר יומיים מאז היום ה-1,274 לשוק השורי. באותו יום היסטורי מדד ה-s&p 500 הגיע לשיא של 366.7 נק'.

"מעבר לזאת" מציין פאולסן, "אנחנו מצויים במרחק של 37 ימים מעוד נקודת יעד היסטורית כאשר ב-19 באוק' 1987 נרשמה הנפילה היומית הגדולה ביותר במדד ה-s&p 500 בכל הזמנים - קריסה של 20%." פאולסן טוען כי הוא אינו חושב שאנחנו בדרך לשחזור של יום שחור כזה, אבל הוא אינו פוסל מימוש של 10% במדד הזה בטווח של החודשים הקרובים.

פאולסן מוסיף וכותב כי "אנחנו בעיקר רואים כעת את הקשר הברור בין שני הגרפים ובטוחים שגם אתם רואים אותו. שני השוקים השוריים האלה נולדו מתוך מצב של חוסר אמון מוחלט ."

תגובות לכתבה(22):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 16.
    אברום 05/04/2014 14:29
    הגב לתגובה זו
    כתבים נכבדים, אולי כדאי שתכתבו על נדידת הציפורים, נושא שיש בו אמת ולא נבואה בלתי אמינה ולא מבוססת. השוק הוא גדול מכולנו. השוק ממש לא קורא את הכותרות. כך שהכותרות שאתם מייצרים הם דרמטיזציה מיותרת.
  • 15.
    שימולב מימושים חדים יביאו לשינוי מגמה-לירידות כולל מפול (ל"ת)
    אביאל בן נקווה 05/04/2014 09:44
    הגב לתגובה זו
  • 14.
    כתבה שטחית לא מבוססת ולא מסקרת את הסיבה לקריסה שהיתה (ל"ת)
    אליג 04/04/2014 09:48
    הגב לתגובה זו
  • נראה כאחד המדבר מפוזיציה של ממתין המנסה לייצר הזדמנות (ל"ת)
    פאניקה מביאה הזדמנות 04/04/2014 13:29
    הגב לתגובה זו
  • 13.
    רוביני 03/04/2014 19:15
    הגב לתגובה זו
    לא חסרים צרי עין שיושבים כל היום והלילה וחורשין נבואות שחורות מתוזמנות בדיוק למען אותה מטרה שלשמה הם מצפים וחותרים במגמה עויינת .
  • 12.
    מאיפו הגרף הזה מספר האסטרולוגיה ? (ל"ת)
    22 03/04/2014 18:05
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    בטח היום גם בלילה כלכלי יפחידו אותנו עם הגרף המטופש הזה (ל"ת)
    AMI 03/04/2014 15:00
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    ליאת 03/04/2014 14:13
    הגב לתגובה זו
    לפני כמה חודשים פרסמתם את אותה הכתבה. משעמם לכם?
  • אז זה לא השפיע - אולי הפעם זה יגרום להיסטריה. (ל"ת)
    יושב בחוץ ומחכה ומצפ 04/04/2014 13:31
    הגב לתגובה זו
  • לדעתי, היה גרף אחר של המפולת הגדולה ב- 1929 כמדומני (ל"ת)
    אבי 03/04/2014 18:00
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    רובאסט 03/04/2014 14:12
    הגב לתגובה זו
    לזה כמו תמיד , נפילה לא מגיעה שמחכים לה.
  • 8.
    נביא 03/04/2014 13:59
    הגב לתגובה זו
    הקטר הסיני כבר בהאטה המשבר שם יביא למכירת יתרות מטח אמריקאיות ויצירת כאוס לדעתי זה יקרה ב 2015-2016 המעוף יגיע ל 800.
  • 7.
    אורן 03/04/2014 13:12
    הגב לתגובה זו
    שלא יפחידו אותכם בכל מה שקורה תהיה הפוגה קלה ואחכ הכל יהיה כבשיגרה , לפזר את ההשקעה נכון ולא במקום אחד. טכנולוגיה - ביוטק-תקשורת בהצלחה
  • 6.
    111 03/04/2014 12:58
    הגב לתגובה זו
    איך הזמן רץ.... הכל אפשרי בבורסה
  • ברק 03/04/2014 15:24
    הגב לתגובה זו
    יש מצב שאתה טועה, תבדוק שוב
  • 5.
    האחד 03/04/2014 12:45
    הגב לתגובה זו
    כל 7 שנים השוק מתפרק: 87, 94, 01, 08 והקריסה הבאה 2015. מה שאומר שבחודשים הקרובים השוק ידשדש באיזור הפסגה ונמשיך לקרוא על הנפקות הזויות ורכישות הזויות כמו הסכום ששולם עבור וואטסאפ או עבור אוקולוס, ואז העסק יתפרק שוב. כמות הכסף היא סופית, ולכן ברגע שאחרוני המשקיעים שהם הקהל הרחב והתמים שכל השנים ראה את השועלים מרוויחים ובסוף נשבר ונכנס, נכנסים לבורסה ואין כסף חדש שייכנס, השווקים נבלמים ונשארים תקועים באותה רמה שיא, ואז רק צריך לבוא ניצוץ קטן שמפעיל את המפולת. עוד מוקדם למפולת, עוד בערך חצי שנה,שנה זה יגיע.
  • משקיע 03/04/2014 14:24
    הגב לתגובה זו
    מה קרה ב-94? וב-2001 כבר היינו אחרי הנפילה, אז כל התיאוריה שלך מתפרקת
  • האחד 03/04/2014 16:09
    ב94 היתה קריסה עולמית בשווקי האגח, לגבי 2001 הקריסה החלה בסוף 2000 והמשיכה לתוך 2001, אני זוכר כי התחלתי לעבוד בחברה אחת בספטמבר 2000 כשהאופטימיות היתה בשיאה ועברתי לחברה אחרת באפריל 2001 חודשיים שלושה אחרי שהבלאגן התחיל. חוץ מזה זה לא מדע מדוייק, כמו שכתבתי, חצי שנה-שנה
  • 4.
    כל ילד זב-חוטם יודע שהפיצוץ מגיע. (ל"ת)
    ג'נט ילן-ברקוביץ' 03/04/2014 12:35
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    Y 03/04/2014 12:31
    הגב לתגובה זו
    אין אלטרנטיבה לכסף כל עוד הריבית נמוכה ולכן נמשיך לראות את פמפום הבועה. ברגע שיעלו את הריבית תבוא הקריסה.עד אז תהנו מהבועה הכי גדולה בהסטוריה
  • 2.
    קורא בכוכבים 03/04/2014 12:29
    הגב לתגובה זו
    אתם לא מתביישים לפרסם את הממבו ג'מבו הזה? אתמול עשיתי סיאנס עם הרוח של סטיב ג'ובס הוא אמר לי עליות של 3000% אחוז בשנה הקרובה אולי תעשו גם על זה כתבה?
  • 1.
    בקרוב משקיעי הנדלן באים לעזור לביבי בבורסה (ל"ת)
    מימוש? 03/04/2014 12:21
    הגב לתגובה זו
ביטקוין ירידות
צילום: רוי שיינמן

איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו

המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר

אדיר בן עמי |

ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc 1.99%  , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.


הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.


נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ. 


 כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר

מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.


מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.


אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.