הורדת הריבית: האג"ח הממשלתיות מגיבות בעוצמה - עליות של סביב 0.4%
איגרות החוב השקליות הארוכות עולות בשיעור של עד 0.4%. האג"ח הארוך ביותר ממשלתי שקלי 0142 לתקופה של 28 שנים עולה ב-0.44% והתשואה אותה היא מספקת למשקיעים יורדת לרמת שפל של כל הזמנים - 4.79%. איגרת החוב לתקופה של עשר שנים (ממשלתי שקלי 0324 מוסיפה 0.43% לערכה, והתשואה השנתית אותה היא מגלמת עומדת על 3.52%.
ירידת הריבית באיגרות החוב השקליות מצמצמת עוד יותר את הפער בין תשואת האג"ח המקומית לבין המקבילה האמריקאית. אתמול ננעל המסחר באג"ח האמריקאי כאשר תשואת האג"ח עומדת על 2.75%. המשמעות היא שפרמיית הסיכון של המשקיעים בארץ מול חו"ל עומדת כעת על 0.77%.
הריבית של המשקיעים צפויה להמשיך לרדת
הסיבה המרכזית לנהירה של המשקיעים לאפיק הממשלתי היום נובעת מן העובדה כי הריבית של המשקיעים בבנקים אשר נמצאת ברמה נמוכה בלאו הכי - צפויה להמשיך ולרדת. האפיק הממשלתי מבצע התאמות מול הריבית הנהוגה במשק ורץ לקנות אג"חים.
- קרנות אג"ח רבעון שלישי: איך אפשר להפסיד כשכל אפיקי האג"ח עולים?
- תשואות האג"ח הארוכות מטפסות - למה זה קורה עכשיו ומה המשמעויות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עליות שערים נאות נרשמות גם באפיקים צמודי המדד. איגרת החוב הממשלתית הארוכה ממשלתי צמוד 0841 לתקופה של 27.5 שנים רושם עלייה של 0.3% והתשואה השנתית שדורשים המשקיעים יורדת ל-2.3% (בתוספת הצמדה למדד כמובן).
איגרת החוב הצמודה לתקופה של 10 שנים ממשלתי צמוד 0923 עולה ב-0.44% והתשואה השנתית שדורשים המשקיעים יורדת ל-1.28% (בתוספת הצמדה למדד. בדיקת פערי התשואות בין האפיק השקלי לאפיק הצמוד מצביע על כך שציפיות האינפלציה הנגזרות משוק ההון לעשור הקרוב עומדת על 2.24%.
איך להשקיע בקרנות אג"ח, למה לשים לב וממה להיזהר
תהליך עליית הריבית המהירה שהחל בארה"ב וגם בישראל במהלך 2022 על רקע העלייה החדה בקצב האינפלציה הביא לירידות חדות בשוק האג"ח ולתשואות שליליות גם בקרנות הנאמנות וקרנות הסל העוקבות אחרי מדדי האג"ח השונים. בשנה שעברה התמונה השתנתה בשוק האג"ח המקומי כשמדד All Bond כללי עלה ב-3.76%, הצמוד ב-3.91% והשקלי ב-3.42%. בהתאם היו גם לא מעט קרנות נאמנות שסיפקו תשואות סבירות למשקיעים. והשנה, אגרות החוב הממשלתיות, בארה"ב ובעולם, היו אמורות לרשום תשואות עוד יותר יפות. עם רוח גבית מהורדות ריבית על ידי הפד ובנקים מרכזיים אחרים, הן היו צפויות לעלות ב-10% ויותר. אבל, זה לא מה שקרה. בחודשים האחרונים נרשמו ירידות חדות למדי בשוקי האג"ח הממשלתיים בישראל ובארה"ב, בעיקר בסדרות הארוכות. ובהתאם - התשואות עלו. הסיבה העיקרית לעליית התשואות - נתוני אינפלציה גבוהים מהצפוי בארה"ב שלא מאפשרים בינתיים לפד להתחיל להוריד את שיעור הריבית. לקריאה נוספת: > לאחר הירידות בחודשים האחרונים? האם האג"ח מעניינות להשקעה. > רבעון ראשון אג"ח: הורדת הדירוג משקפת את ביצועי החסר של האג"ח הממשלתי. העלייה בארה"ב התרחשה כאמור בעיקר על רקע פרסום נתוני מאקרו חזקים (בעיקר אינפלציה ושוק העבודה) שהביאו לדחייה וצמצום בהערכות השוק לגבי תחילת תהליך הורדת הריבית שם. בארץ, כמובן, יש גורמים נוספים, בעיקר כאלה הקשורים למלחמה ולנגזרותיה. על רקע הטלטלות בשוקי האג"ח נרשמה שונות גבוהה מאוד בין מדדי האג"ח השונים בתל אביב מתחילת השנה. מדד All Bond כללי עלה בכ-0.1%, מדד האג"ח הצמודות הכללי עלה בכ-0.7% אבל מדד התל-גוב צמודות (הממשלתיות הצמודות למדד) רשם ירידה של 1.4%. התל-גוב השקלי ירד בכ-2% ואילו התל-בונד 40 (המייצג 40 סדרות אג"ח של חברות בעלות דירוגים גבוהים) ב-1.6%. בסך הכל יש בבורסה עשרות מדדי אג"ח שונים ובהתאם השוק היום מאוד משוכלל ומשקיע צריך בראש ובראשונה להחליט כמובן מה רמת הסיכון שהוא רוצה לפעול בסביבתה ולפי זה לחלק את תיק ההשקעות למניות, אג"ח והשקעות אחרות (סחורות, מט"ח, אלטרנטיבי.). בתוך החלק האג"חי אפשר להשקיע בקרנות סל פסיביות (בדומה למניות הן פשוט משקיעות פחות או יותר לפי מדדי האג"ח השונים), ממשלתיות או קונצרניות, או בקרנות נאמנות אקטיביות, ששם דמי הניהול גבוהים יותר. אז איך בוחרים קרן נאמנות המתמחה בהשקעה באגרות חוב? כאמור, למשקיע הסולידי יש היום המון אפשרויות בחירה והן כוללות בין השאר קרנות המתמחות באג"ח ממשלתיות שקליות (כאלה שלא צמודות למדד), קרנות המשקיעות באג"ח ממשלתיות צמודות למדד, ויש גם קרנות המשקיעות באג"ח חברות (קונצרניות) שקליות, דולריות או צמודות למדד. יש גם קרנות המשקיעות באג"ח בחו"ל.
