דוח השכר: עובד בשירות המדינה מרוויח 14,937 שקל בחודש - כמה מרוויח נתב?
שנת 2014 בפתח ובאיחור אופייני של כמעט שנה, נזכרו במשרד האוצר לדווח על שכר הבכירים במגזר הציבורי לשנת 2012. בין המספרים המעניינים: נתב בנמל חיפה משתכר 80 אלף שקל בחודש, מנכ"ל רפאל, ידידיה יערי יערי, השתכר 105 אלף שקל בחודש ומורה במכללה האקדמית רופין הרוויח יותר מ-80 אלף שקל בחודש.
משרד האוצר, שבראשו עומד היום יאיר לפיד, יודע לדווח על שכר הבכירים במגזר הציבורי מדי שנה, אך נוחל כישלון מוחלט בטיפול בו - השכר החציוני במגזר הציבורי כמעט כפול מהשכר הממוצע במשק והפערים בין גברים לנשים נותרו גבוהים.
כמדי שנה בצמרת מקבלי השכר במגזר הציבורי מתברגים רופאים בכירים מאוד - לרוב מנהלי מחלקות. קצת יותר קשה להסביר לציבור מדוע יו"ר חברת רפאל, אילן בירן משתכר 105 אלף שקל בחודש או מדוע נתב בנמל אשדוד מרוויח 75 אלף שקל בחודש.
הממונה על השכר באוצר קובי אמסלם הגיש את הדו"ח ליאיר לפיד
הממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר, עו"ד קובי אמסלם, הגיש את דו"חות הוצאות השכר בממשלה ובמגזר הציבורי לשנת 2012 לשר האוצר, יאיר לפיד, לסגן שר האוצר, מיקי לוי, ליו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין וכן לחברי הכנסת.
דו"ח הוצאות השכר בשירות המדינה מתייחס ל-61,417 עובדי מדינה, 106,236 עובדי הוראה, 2,117 עובדי משרד הביטחון, 23,267 שוטרים ו-8,250 סוהרי השב"ס - סה"כ כ-201,287 עובדים. בנוסף, כולל הדו"ח נתוני שכר של שירותי הביטחון ויחידות הסמך של משרד הביטחון וצה"ל, אך אינו כולל נתונים לגבי היקף כח האדם בגופים אלה.
השכר הממוצע בשירות המדינה - 14,937 שקל בחודש
בשנת 2012 עמד השכר הממוצע בשירות המדינה על 14,937 שקל. השכר הממוצע של עובדי משרד הביטחון עמד על 20,854 שקל. השכר הממוצע במשטרה עמד על 15,000 שקל, השכר הממוצע של עובדי השב"ס עמד על 13,066 שקל והשכר הממוצע של עובדי ההוראה עמד ב-2012 על 11,530 שקל. השכר הממוצע במשק - 9,297 שקל.
בנושא המגדר בשירות המדינה קיימת מגמה ברורה של צמצום פערי השכר בין גברים לנשים. הפערים נובעים בעיקרם מגורמים חיצוניים למערכת השכר (בחירת מקצוע ועבודה רבה יותר בשעות נוספות על ידי גברים).
הכי כדאי לעבוד בנמלים או בבנק ישראל או בחברת החשמל
בין הגופים הציבוריים המובילים ב-2012 בגובה השכר ניתן למצוא את חברת נמל חיפה עם שכר ממוצע של 28,718 שקל, חברת נמל אשדוד עם שכר ממוצע של 27,927 שקל, חברת נמלי ישראל עם שכר ממוצע של 26,939 שקל, בנק ישראל עם שכר ממוצע של 25,520 שקל, רשות ניירות ערך עם שכר ממוצע של 24,315 שקל, חברת החשמל עם שכר ממוצע של 23,195 שקל ומפעל הפיס עם שכר ממוצע של 22,213 שקל.
הממונה על השכר, עו"ד קובי אמסלם, ציין כי "המגזר הציבורי במדינה הינו מקצועי עם מנהלים ועובדים מצוינים. אך יש צורך להתמודד עם בעיות היסוד בו כדי לשפרו עוד יותר בתחומי ניהול כח האדם, הרחבת סמכויות המנהלים ושיפור דרך קביעת השכר בממשלה ובמגזר הציבורי. כל זאת בזהירות המתחייבת בשל היבטי התקציב, מצב משק המדינה והשלכות הרוחב".
איתך בכל רגע - חברת החשמל שומרת על המקום הראשון
- 11.מהנדס בוגר טכניון 23/12/2013 16:38הגב לתגובה זואני מהנדס תוכנה בוגר טכניון עם 12 שנות נסיון. עובד בחברת הייטק אמריקאית כמנהל צוות, 9-10 שעות ביום. שכר ברוטו: 25.000 עם אפס ביטחון תעסוקתי וביטוח מנהלים לא ממש בטוח. חבל שהלכתי ללמוד - כעובד מדינה פרזיט הייתי מרוויח יותר ועובד פחות.
- מני 23/12/2014 21:40הגב לתגובה זולא מצאתי עבודה בהנדסה של תוכנה כמו שלמדתי למרות שעשיתי עבודת סיום מחקרית בסhtml בטכנולוגיות מיקרוסופט עכשיו אני עובד בפוקס קידס מסדר חולצות ומתמודד על משרות בדיקה ידנית בחברות שירותים מול חרידיות ותכלס לא מצליח להיתקב. חבל שלא השקתי יותר בבית ספר להוציא בגרויות טובות יותר ואז גם הייתי בא ללמוד בטכניון ועושה מכה של 25 בחודש
- 10.אנונימי 23/12/2013 15:22הגב לתגובה זועם תואר שני מהטכניון ומתפרנס 8000 ש"חף לא מכיר משכורות של 15000 רק אלה שקרובים לצלחת
- 9.האיש השמן ממשיך להעיק על האיש הרזה. (ל"ת)אנונימי 23/12/2013 14:31הגב לתגובה זו
- 8.מתברר שאנו מרוויחים כמו מורים בבתי הספר!בושה וחרפה! (ל"ת)מרצה באקדמיה 23/12/2013 13:46הגב לתגובה זו
- 7.רגולציה = שחיתות! 23/12/2013 13:31הגב לתגובה זוהפקידים הורסים את מדינת ישראל.
- 6.שי 23/12/2013 13:15הגב לתגובה זושלא יחשבו שמורים וגננות מרוויחים יותר מהשכר הממוצע זה שקר וקונספירציה
- 5.וכמה מרוויחים הח"כים והשרים כולל כל ההטבות שלהם?? (ל"ת)הדג מסריח מהראש 23/12/2013 13:05הגב לתגובה זו
- 4.וכמה מרוויחים הח"כים והשרים כולל כל ההטבות שלהם?? (ל"ת)הדג מסריח מהראש 23/12/2013 12:57הגב לתגובה זו
- 3.אנונימי 23/12/2013 12:50הגב לתגובה זומלבד השכר צריך לזכור את הפנסיה התקציבית,את הבטחון התעסוקתי,את נטישת המשרדים ב16:00 את גרוד הביצים של עובדי מדינה רבים ועוד.
- 2.ש'קרים 23/12/2013 12:37הגב לתגובה זורק בעלי קשרים מתקבלים לעבודה בשירות המדינה והם מעדיפים מפגרים בוגרי מכללות כדי שלא יצא מהם כלום וכדי שלא יהיה לןתיקים מתחרים
- 1.מה זה נתב? (ל"ת)הסבל 23/12/2013 12:34הגב לתגובה זו
- סקיפר 23/12/2013 13:54הגב לתגובה זואם המסלול לרב חובל הוא ארוך ולוקח אף עשרות שנים של נסיון בים, אז המסלול לנתב הוא יותר ארוך. נתב הוא רב חובל עם הרבה נסיון שאחראי להכניס ולהוציא את הספינות הגדולות לנמלים על ידי ניתובם.
- נתב= רב חובל (ל"ת)נתב 23/12/2013 13:34הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
