בארי טאף: "הועדה המוניטרית שמה דגש רב מדי על חו"ל ולא על המצב בארץ"
"סיכוי נמוך שהמשק הישראלי יחזור לקצב הצמיחה של העשור האחרון", כך אמר היום (ו') בארי טאף, מי שהיה עד לא מזמן יועץ בכיר לנגיד בנק ישראל וחבר בוועדה המוניטארית. טאף אמר את הדברים במסגרת כנס לקוחות של בית ההשקעות מיטב דש.
טאף התייחס בהרצאה לשיקולים העיקריים שמנחים את הועדה המוניטארית ולסוגיות של המדיניות מוניטארית בעת הנוכחית. הוא הדגיש כי בדיוני הועדה המוניטארית בתקופה האחרונה מוקדש משקל גבוה מאוד להתפתחויות בחו"ל, זאת להבדיל מדיונים דומים שהתקיימו בעבר בהם דנו בעיקר בפרמטרים המקומיים.
כמו כן, טאף התייחס למתח שקיים בהחלטות הריבית בתקופה האחרונה בין השיקולים של שער החליפין והיצוא לבין שוק הנדל"ן, והעריך כי בנק ישראל ימשיך לפעול בשוק הנדל"ן בכלים מאקרו יציבותיים ולא ישתמש בכלי הריבית כדי להתמודד רק עם עליית המחירים בשוק הדיור, כאשר יתר הגורמים יתמכו בהורדת הריבית.
טאף, ששימש כמנהל מחלקת המט"ח בבנק ישראל מספר שנים בעשור האחרון, לא סבור שהסיבות להתחזקות השקל נובעות מהתקפת ספקולנטים זרים, אלא שעוצמת השקל משקפת קודם כל את הסיבות הכלכליות האמיתיות והתייחס לדרכים שונות להתמודדות עם הבעיה של שקל חזק. "הסיכוי להגדלת התערבות בשוק המט"ח, בדומה לצעדים שנקטו לאחרונה מספר בנקים מרכזיים בעולם, קיים, אך הוא תלוי במידת המחויבות וגיבוי של כל מקבלי ההחלטות במשק", אמר טאף.
"בהתייחס לצמיחה ולגירעון הממשלתי מצבנו לא כל כך טוב כפי שלפעמים מוצג, כאשר אנחנו בוחרים לעיתים להשוות את עצמנו לפי פרמטרים לא הכי רלוונטיים או לפי קבוצות מדינות לא בהכרח רלוונטיות", הוסיף היועץ הבכיר. טאף הדגיש במיוחד את הפריון הנמוך של המשק לעומת הפריון במדינות המפותחות. באשר לאפשרות של המשק הישראלי לחזור לקצבי הצמיחה שאפיינו אותו בעשור האחרון, טאף גורס שהסיכויים לכך נמוכים.
לדעתו, אם הממשלה תשחרר את הרסן התקציבי יותר מדי הסיכוי להורדות ריבית נוספות ירד. כמו כן, טאף הפריך כמה מיתוסים שקיימים לגבי שיקולי המדיניות המוניטארית. לדוגמה, הוא אמר שכמות הכסף במשק אינה פרמטר חשוב בקבלת החלטות ריבית. בתשובה לשאלה האם ההפסדים שנצברים בהון עצמי של הבנק אמורים להטריד את בנק ישראל, אמר טאף שבדומה לבנקים מרכזיים אחרים בעולם, בנק ישראל לא מונע משיקולי רווח בחשבונות שלו, אלא מרווחת כלל המשק ולכן אינו מתחשב בהפסדים שנובעים מפערי ריבית ותנודות מטבע .
- 3.הריבית הנמוכה לא 06/12/2013 15:29הגב לתגובה זומפיננסיירים שבעים וחזירים
- 2.קולומבו 06/12/2013 15:23הגב לתגובה זוותצילו אותנו מצמד הלא יוצלחים יאיר לפיד את קרנית פיגי -פלוגי הריסות בעמ
- 1.המאקרו מעניין-לא המיקרו-אין בעיה שמעמד הביניים יקרוס (ל"ת)לא מעניין מחיר הנדלן 06/12/2013 13:55הגב לתגובה זו

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?
המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל
המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף
את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.
בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה,
כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.
מי הוביל את המכירות?
מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו.
מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21% , בנק הפועלים פועלים 0.66% , אל על אל על 2.32% , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54% והפניקס הפניקס 2.11% , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.
- הכסף ה'טיפש' מתגלה כחכם: המשקיעים הפרטיים גברו על וול סטריט במשבר האחרון
- פיימנט תעניק לקרן הפנסיה הותיקה עמיתים אופציות בפרמיה של 28%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?