כסף שחור: יהלומן מר"ג הודה בהברחת יהלומים במאות מיליוני שקלים

לפי החשד הרצל כהן, בעל חברת 'יהלומי שיראל' לא דיווח על ההכנסות ממכירת היהלומים ובכך גרע מקופת המדינה עשרות מיליוני שקלים במסים. רשם שהחבילות מכילות מסמכים בלבד
יעל גרונטמן | (4)

דוגמא לקלות הבלתי נסבלת בה ניתן להונות את שלטונות המס והמכס בישראל וליצר כלכלה המבוססת על הון שחור בהיקפים של מאות מיליוני שקלים נתן היום הרצל כהן, בעל חברת 'יהלומי שיראל', שנעצר היום ושוחרר בערבות בחשד שהבריח יהלומים בשווי מאות מיליוני שקלים לחו"ל, תוך הגשת מסמכים כוזבים למכס. בנוסף, עולה החשד כי לא דיווח על הכנסותיו מההברחות למס הכנסה ובכך גרע מקופת המדינה עשרות מיליוני שקלים במסים.

על פי פרטים שפירסמה רשות המסים, שלשום הבחינו עובדי חברת שילוח בחבילה חשודה שמוענה לברזיל, שהוצהר עליה כי היא מכילה מסמכים בלבד. החבילה הועברה ליחידת בקרת היבוא של מכס נתב"ג, בה בבדיקה ידנית נתגלו יהלומים מלוטשים יחד עם תעודת הערכה המעידות על איכות היהלומים, גודלם ומשקלם וכן מחירם: כ-33,000 דולר. מבדיקה נתגלה ששולח החבילה, תושב רמת-גן בן 39, שלח כמעט 500 משלוחים קודמים בשלוש השנים האחרונות ללקוחות ברחבי העולם, שהוצהרו כמכילים מסמכים בלבד.

אתמול זומן כהן לחקירה, במהלכה הודה כי 477 מהמשלוחים האלו הכילו יהלומים ולא מסמכים וטען כי ביקש לחסוך את דמי השליחות של חברות בלדרות מאובטחת, אך גם במטרה לסייע ללקוחותיו להימנע מתשלומי מכס. בפועל, החשוד לא הצהיר על משלוחי היהלומים למפקח על היהלומים בבורסה ועל כן, התעורר החשד כי כהן כלל לא דיווח לרשות המסים על הכנסותיו ממכירות אלו, המוערכות בעשרות מיליוני שקלים ועל כן, התיק הועבר גם לטיפולה של יחידת החקירות של מס הכנסה בירושלים.

יחד עמו נעצר אריק גרונספקט, בן 35 מבית שמש, הסוחר ביהלומים באמצעות האינטרנט, בחשד שמכר יהלומים ברחבי העולם בלפחות 110 משלוחים דומים באותה השיטה. גרונספקט, שנחקר אף הוא, סיפר כי רכש יהלומים מכהן ומכר אותם ללקוחות אחרים בחו"ל באמצעות חשבון הייצוא של כהן וכי בהמלצתו, רשם גם הוא על החבילות כי הן מכילות מסמכים בלבד, זאת במטרה להתחמק מתשלומי מסים.

השניים, כאמור, הובאו היום בפני בית משפט השלום ברמלה, שם כב' השופט זכריה ימיני אישר את שחרורו בערבות של כהן תמורת הפקדת 120,000 שקל במזומן וערבויות מסוגים שונים בגובה רבע מיליון שקל ואת שחרורו בערבות של גרונספקט תמורת הפקדת 30,000 שקלבמזומן ו-15,000 שקל בערבויות, כמו גם הפקדת דרכונם.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    נכנס לטעות הסטטיסטית (ל"ת)
    שפיץ 05/12/2013 16:42
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    יהלומן מוטרד 29/11/2013 22:41
    הגב לתגובה זו
    לצערי המקרה של הנל הוא מקרה של קופה קטנה לעומת מה שבאמת מתרחש ומתנהל בבורסת היהלומים. אפשר להגדיר את הנ״ל ״כדג רקק״. ישנן חברות המסתתרות מאוחרי שמות של אנשים לא חיים, או בני 90 ומנהלים מסחר והעלמות מס בסכומים של מאות מליוני דולרים לא מדווחים. רע. רע מאוד.
  • 2.
    עמית 28/11/2013 15:34
    הגב לתגובה זו
    עובד ועובד ועובד ולא סוגר את החודש. טוב לדעת שיש אנשים שיודעים לעשות כסף גדול. רק חבל שהם לא משלמים מס. אז מס-פיק שבת שלום.
  • 1.
    עומר 28/11/2013 15:07
    הגב לתגובה זו
    שולחים עובדת עם "תכשיטים אישיים" לחו"ל עבור 3 ימי שהייה בחו"ל ......
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי