כסף שחור: יהלומן מר"ג הודה בהברחת יהלומים במאות מיליוני שקלים

לפי החשד הרצל כהן, בעל חברת 'יהלומי שיראל' לא דיווח על ההכנסות ממכירת היהלומים ובכך גרע מקופת המדינה עשרות מיליוני שקלים במסים. רשם שהחבילות מכילות מסמכים בלבד
יעל גרונטמן | (4)

דוגמא לקלות הבלתי נסבלת בה ניתן להונות את שלטונות המס והמכס בישראל וליצר כלכלה המבוססת על הון שחור בהיקפים של מאות מיליוני שקלים נתן היום הרצל כהן, בעל חברת 'יהלומי שיראל', שנעצר היום ושוחרר בערבות בחשד שהבריח יהלומים בשווי מאות מיליוני שקלים לחו"ל, תוך הגשת מסמכים כוזבים למכס. בנוסף, עולה החשד כי לא דיווח על הכנסותיו מההברחות למס הכנסה ובכך גרע מקופת המדינה עשרות מיליוני שקלים במסים.

על פי פרטים שפירסמה רשות המסים, שלשום הבחינו עובדי חברת שילוח בחבילה חשודה שמוענה לברזיל, שהוצהר עליה כי היא מכילה מסמכים בלבד. החבילה הועברה ליחידת בקרת היבוא של מכס נתב"ג, בה בבדיקה ידנית נתגלו יהלומים מלוטשים יחד עם תעודת הערכה המעידות על איכות היהלומים, גודלם ומשקלם וכן מחירם: כ-33,000 דולר. מבדיקה נתגלה ששולח החבילה, תושב רמת-גן בן 39, שלח כמעט 500 משלוחים קודמים בשלוש השנים האחרונות ללקוחות ברחבי העולם, שהוצהרו כמכילים מסמכים בלבד.

אתמול זומן כהן לחקירה, במהלכה הודה כי 477 מהמשלוחים האלו הכילו יהלומים ולא מסמכים וטען כי ביקש לחסוך את דמי השליחות של חברות בלדרות מאובטחת, אך גם במטרה לסייע ללקוחותיו להימנע מתשלומי מכס. בפועל, החשוד לא הצהיר על משלוחי היהלומים למפקח על היהלומים בבורסה ועל כן, התעורר החשד כי כהן כלל לא דיווח לרשות המסים על הכנסותיו ממכירות אלו, המוערכות בעשרות מיליוני שקלים ועל כן, התיק הועבר גם לטיפולה של יחידת החקירות של מס הכנסה בירושלים.

יחד עמו נעצר אריק גרונספקט, בן 35 מבית שמש, הסוחר ביהלומים באמצעות האינטרנט, בחשד שמכר יהלומים ברחבי העולם בלפחות 110 משלוחים דומים באותה השיטה. גרונספקט, שנחקר אף הוא, סיפר כי רכש יהלומים מכהן ומכר אותם ללקוחות אחרים בחו"ל באמצעות חשבון הייצוא של כהן וכי בהמלצתו, רשם גם הוא על החבילות כי הן מכילות מסמכים בלבד, זאת במטרה להתחמק מתשלומי מסים.

השניים, כאמור, הובאו היום בפני בית משפט השלום ברמלה, שם כב' השופט זכריה ימיני אישר את שחרורו בערבות של כהן תמורת הפקדת 120,000 שקל במזומן וערבויות מסוגים שונים בגובה רבע מיליון שקל ואת שחרורו בערבות של גרונספקט תמורת הפקדת 30,000 שקלבמזומן ו-15,000 שקל בערבויות, כמו גם הפקדת דרכונם.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    נכנס לטעות הסטטיסטית (ל"ת)
    שפיץ 05/12/2013 16:42
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    יהלומן מוטרד 29/11/2013 22:41
    הגב לתגובה זו
    לצערי המקרה של הנל הוא מקרה של קופה קטנה לעומת מה שבאמת מתרחש ומתנהל בבורסת היהלומים. אפשר להגדיר את הנ״ל ״כדג רקק״. ישנן חברות המסתתרות מאוחרי שמות של אנשים לא חיים, או בני 90 ומנהלים מסחר והעלמות מס בסכומים של מאות מליוני דולרים לא מדווחים. רע. רע מאוד.
  • 2.
    עמית 28/11/2013 15:34
    הגב לתגובה זו
    עובד ועובד ועובד ולא סוגר את החודש. טוב לדעת שיש אנשים שיודעים לעשות כסף גדול. רק חבל שהם לא משלמים מס. אז מס-פיק שבת שלום.
  • 1.
    עומר 28/11/2013 15:07
    הגב לתגובה זו
    שולחים עובדת עם "תכשיטים אישיים" לחו"ל עבור 3 ימי שהייה בחו"ל ......
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.