דב לאוטמן, נשיא התאחדות התעשיינים בעבר ומייסד דלתא, נפטר בגיל 77
דב לאוטמן לאחר שנים רבות בהם סבל ממחלת ה-ALS, הלך הבוקר התעשיין דב לאוטמן (77) לעולמו בבית החולים איכילוב. לאוטמן ייסד את מפעל דלתא גליל וכיהן כיו"ר החברה. בין 1986 ל-1993 שימש נשיא התאחדות התעשיינים, ואף קיבל פרס ישראל על מפעל חיים ב-2007.
לאוטמן נולד בשנת 1936 בתל אביב, ואת השכלתו האדמית רכש באוניברסיטה היוקרתית MIT בבוסטון, שם למד הנדסת מכונות. בגיל 27 מונה לאוטמן למנכ"ל חברת הטקסטיל "סברינה", ובגיל 39, בשנת 1975, ייסד את מפעל "דלתא גליל" בכרמיאל.
ב-1982 זכה לאוטמן בפרס התעשייה מטעם התאחדות התעשיינים בישראל בקטגוריית הטקסטיל, בגין תרומתו הרבה והצלחת מפעל דלתא. החברה מעסיקה כיום כ-14 אלף עובדים בישראל ובעולם, והיא נחשבת לאחת מ-5 החברות המובילות בעולם בתחום ההלבשה התחתונה.
בשנת 2007 זכה לאוטמן בפרס ישראל על מפעל חיים, על תרומתו לתעשייה בישראל ופעילותו הציבורית והחברתית הענפה, בעיקר בתחום החינוך ובעידוד הדו-קיום בין יהודים לערבים.
- 5 שנות מאסר למנהל תיקי השקעות שמעל בתיקים ויצר הפסדים מובטחים ללקוחותיו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לאוטמן התמודד בשנים האחרונות במחלת ניוון השרירים ALS, בגינה נאלץ להודיע על התפטרותו מדירקטוריון דלתא בקיץ 2007. הוא היה נשוי לרחל (שנפטרה ב-2008) והיה אב לעדי ז"ל ולנעם.
ח"כ שלי יחימוביץ' הביעה היום צער עמוק על מותו של לאוטמן: "דוביק לאוטמן היה דוגמא ומופת לציונות מעשית. הוא הקים ובנה מפעלי תעשייה וסיפק פרנסה לאלפים רבים, וגם אחרי שחלה גבר על חולשתו הפיסית ופעל למען החברה הישראלית כדי לעשותה טובה וצודקת יותר. בשיחות הרבות שהיו לי אתו, גם לאחרונה, תמיד היה חדור שליחות שעוררה השתאות והשראה. יהי זכרו ברוך".
- 3.כואב ומצער. איש יקר, אין רבים כמוהו כיום. (ל"ת)אזרח פשוט 24/11/2013 11:43הגב לתגובה זו
- 2.סוחר מעו"ף 24/11/2013 09:00הגב לתגובה זוהדור התקין - שמתחלף כולנו נישאר כאן מתעסקים במכשירים פיננסיים וגז. ונשכח מה זו תעשיה וצמיחה ריאלית.... מצער ממש
- 1.מתאבל מבלי שהכרתי 23/11/2013 13:03הגב לתגובה זוחבל חבל חבל .
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
