בלי חשבון: רכבי ליסינג נוסעים 120% יותר קילומטרז' מפרטיים

כך עולה מנתוני הלמ"ס שפורסמו היום. הנסועה השנתית גדלה ב-36% ומצבת כלי הרכב ב-51% יחסית לשנת 2000
לירן סהר | (5)

עם ישראל נסע מעט פחות בשנת 2012 לעומת שנת 2011, כך עולה מהנתונים שפרסמה היום לראשונה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. ב-2012 הסתכמה הנסועה של כלי רכב המנועיים בכ-50 מיליארד קילומטר, ירידה של 1.7% לעומת 2011. ירידה זו הנה תוצאה של ירידה של 5.6% בנסועה השנתית הממוצעת לכלי רכב יחד עם עלייה של 4.1% במ צ ב ה של כלי הרכב לעומת שנה קודמת. אולם, בבדיקת השינויים שחלו מאז שנת 2000, נמצא כי הצפיפות בכבישים ממשיכה לגדול: קצב הגידול בנסועה השנתית ובמצבת כלי הרכב גדולים מקצב הגידול באורך הדרכים ובשטחם. בשנת 2012 נרשמה ירידה קלה בסך הנסועה השנתית. שטח הכבישים גדל ב-32% זאת ועוד, יחסית לשנת 2000, הנסועה השנתית גדלה ב-36% ומצבת כלי הרכב גדלה ב-51%. שטח הכבישים גדל ב-32%, ואורך הכבישים גדל ב-14%. מהנתונים עולה כי ככל שכלי הרכב חדשים יותר, כך הנסועה השנתית הממוצעת שלהם גבוהה יותר. הנסועה השנתית הממוצעת של כלי רכב הולכת ופוחתת ככל ששנת העלייה לכביש מוקדמת יותר. לדוגמה: כלי רכב פרטיים בקבוצת גיל 2-0 נסעו בשנת 2012, 23 אלף ק"מ בממוצע, לעומת 16.8 אלף ק"מ בלבד בקבוצת גיל 6-3. הנסועה השנתית הממוצעת הולכת ופוחתת עד ל-2.1 אלף ק"מ בלבד לכלי רכב פרטיים בני למעלה מ- 30 שנה. עוד עולה מהנתונים כי לכלי רכב פרטיים מחברת החכרה (ליסינג) נסועה שנתית ממוצעת גבוהה יותר. הנסועה השנתית הממוצעת של כלי רכב פרטי מחברת החכרה (ליסינג) בשנת 2012 היא 31.4 אלף ק"מ, לעומת 30.1 אלף ק"מ לרכב פרטי בהשכרה או תיור, 27.8 אלף ק"מ לרכב פרטי בבעלות חברה ורק -14.3 אלף ק"מ בלבד לרכב פרטי בבעלות פרטית. רכבי סולר וגז נוסעים יותר מבנזין בשנת 2012, כ- 80 אלף כלי רכב פרטיים המונעים בסולר או בגז נסעו בממוצע כ- 24 אלף ק"מ בשנה כל אחד, לעומת כ- 16 אלף ק"מ שנסע בממוצע רכב פרטי הממונע בבנזין. מהנתונים עולה כי ככל שנפח המנוע של האופנוע גדול יותר, כך הנסועה השנתית הממוצעת שלו גבוהה יותר. הנסועה השנתית הממוצעת של אופנוע בעל נפח מנוע 401 סמ"ק ומעלה הסתכמה בשנת 2012 ב-7.8 אלף ק"מ, לעומת 6.2 אלף ק"מ בלבד לאופנוע בעל נפח מנוע של עד 125 סמ"ק. יצוין כי אופנוע בעל נפח מנוע של עד 50 סמ"ק נסע 3.6 אלף ק"מ בממוצע בלבד.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    איחטיאנדר 10/11/2013 17:09
    הגב לתגובה זו
    נפלאות הסטטיסטיקה.
  • 4.
    תומר 10/11/2013 14:11
    הגב לתגובה זו
    תגידו -ביזפורטל- זה רציני?? הרי ברור שבעלי רכב ליסינג נוסעים יותר כי הם משלמים תשלום קבוע כל חודש עבור הרכב והדלק ולכן הם מנצלים כמה שיותר את הרכב חברה (נוסע לאילת ברוורס:) ).
  • 3.
    טלטל 10/11/2013 14:08
    הגב לתגובה זו
    ויש לבטל הליסינג בכלל והעומס על הכבישים כמובן ירד משמעותית
  • 2.
    אחרי כל העלאות המיסים,ליסינג משתלם רק למי שנוסע הרבה (ל"ת)
    קושי לפענח נתונים 10/11/2013 13:28
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ני 10/11/2013 13:14
    הגב לתגובה זו
    רוב רכבי הליסינג משמשים לעבודה וכבר כאן הוכפל הקילומטראז לעומת רכב שאינו משמש לעבודה. לא קשור לבלי חשבון, למרות שיש גם ביזבוז ברכבי ליסינג.
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

חברות הביטוח וכרטיסי האשראי יוכלו להיות "בנקים קטנים" - המלצות הצוות הבין משרדי

האם זו באמת יריית הפתיחה בתחרות בתחום הבנקאות? יש סיכוי, אבל צריך שההמלצות יהפכו לחוק וצריך להגיד את "המיני בנקים" לבנק לכל דבר ועניין

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק אמיר ירון

האם זה באמת יהיה צעד אסטרטגי לחיזוק התחרות בשוק הבנקאות? צוות בין משרדי ממליץ על פתיחת השוק לשחקנים חדשים. כשמתעמקים בהמלצות רואים שהם בעצם פותחים את השוק לחברות הביטוח ולחברות כרטיסי האשראי ומאפשרים להם להיות :מיני בנק", זה כיוון חשוב, השאלה אם זה יעבור. יש מרחק רב בין המלצות לבין תקנות וחוק, ואם הגופים האלו יכולים לדגדג לבנקים הגדולים. כדי שתהיה תחרות אמיתית צריך שלגופים האלו תהיה מסה גדולה של לקוחות וזה דווקא אפשרי ויותר מכך צריך שהוא יקבל את המעטפת של בנק ישראל - כספים-הפקדות, בדיקה, חסות שהציבור יראה בו בעצם בנק לכל דבר ועניין. 


הצוות אותו מינו שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', ונגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון, בראשות הממונה על התקציבים במשרד האוצר, יוגב גרדוס והמפקח על הבנקים בבנק ישראל, דני חחיאשוילי, ממליץ על מתווה שיאפשר הקמה של בנקים קטנים, ברגולציה מופחתת. זאת, במטרה להגביר את התחרות ולצמצם את הריכוזיות במערכת הבנקאית באופן שיטיב עם משקי הבית והעסקים הקטנים והבינוניים. 


הצוות התמקד בהסרת הגבלות ובצמצום חסמים לכניסתם של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית, לרבות שחקנים פעילים בשוק הפיננסי, שעשויים לתרום להגברת התחרות במערכת הבנקאות כגון: חברות כרטיסי האשראי, נותני אשראי חוץ בנקאיים וחברות תשלומים, זאת בשים לב לשמירה על יציבותה של מערכת הבנקאות ועל טובתם של הלקוחות, ומתן מענה לניגודי עניינים העלולים להיווצר ממבנה ההחזקות באותם שחקנים נוספים.


להלן ההמלצות המרכזיות של הצוות:

• יצירת מתווה רישוי בנקאי מדורג שיאפשר כניסה של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית. הפיקוח על הבנקים יעדכן את הוראותיו באופן שיאפשר מידתיות והדרגתיות ביישום הוראות הפיקוח על בנקים חדשים וקיימים ויקבע שלוש רמות של פיקוח ואסדרה בהלימה לגודלם של הבנקים.

• בנק קטן שהיקף נכסיו אינו עולה על 5% מסך נכסי המערכת יוכל להפעיל מודל עסקי גמיש, חדשני ורזה, המאפשר פריקות שירותים פיננסיים; לרבות מיקוד בפעילות פיקדונות ואשראי בלבד.

נשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב (רשתות)נשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב (רשתות)

טראמפ מארח פסגת שלום היסטורית: ארמניה ואזרבייג'ן בדרך להסכם - איך זה ישפיע על ישראל?

הנשיא האמריקני מזמן את מנהיגי שתי המדינות לבית הלבן עם ציפיות גבוהות להסכם שיסיים עשורים של עימות. מאחורי הקלעים מתרקמת עסקה: צירוף אזרבייג'ן להסכמי אברהם 

משה כסיף |

הנשיא דונלד טראמפ הודיע כי יארח ביום שישי פסגת שלום היסטורית בבית הלבן בין נשיא ארמניה ואהגן חצ'אטוריאן לבין נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב וראש ממשלתו עלי אסאדוב. המטרה המוצהרת היא חתימה על הסכם שיסיים עשורים של סכסוך דמים בין שתי המדינות הקווקזיות.

"ארה"ב תחתום גם על הסכמים בילטרליים עם שתי המדינות לקידום הזדמנויות כלכליות משותפות, כדי לפתוח את מלוא הפוטנציאל של אזור דרום הקווקז", כתב טראמפ ברשת החברתית שלו. "אני גאה מאוד במנהיגים האמיצים האלה שעושים את הדבר הנכון למען העמים הגדולים של ארמניה ואזרבייג'ן".

הסכסוך בין שתי המדינות נסוב סביב חבל נגורנו-קרבאך, שטח המאוכלס בארמנים אך מוכר בינלאומית כחלק מאזרבייג'ן. למעלה מ-30,000 בני אדם נהרגו במלחמה בתחילת שנות ה-90 לאחר קריסת ברית המועצות. כ-6,000 נוספים נהרגו במלחמה בת 44 ימים ב-2020, ועשרות נהרגו בעימותי גבול בספטמבר 2022.

ארה"ב, רוסיה וצרפת ניסו במשך שנים לתווך בין הצדדים ללא הצלחה. הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין תיווך בהפסקת אש ב-2020, אך הצדדים לא הגיעו להסכם שלום סופי. ממשל ביידן ניסה לתווך בשיחות שלום, אך אלה נתקלו בקשיים סביב דרישות אזרבייג'ניות לשינוי החוקה הארמנית.

במקביל, מנסה הממשל האמריקאי לצרף את אזרבייג'ן ומדינות נוספות במרכז אסיה להסכמי אברהם. השליח סטיב וויטקוף כבר הציע בחודש מאי לאזרבייג'ן ולארמניה להצטרף למהלך המדיני במסגרת הליך השלום ביניהן. בעוד שהסכמי אברהם הביאו לכינון יחסים דיפלומטיים מלאים בין ישראל לבין איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו, לבאקו כבר יש קשרים הדוקים עם ישראל. היא הידידה המוסלמית הקרובה ביותר של ירושלים.