שוק האמנות העולמי חווה פריחה אדירה והוא הוערך בשנה שעברה בשווי שיא של 64 מיליארד דולר. רוב היצירות היקרות ביותר אמנם תלויות במוזיאונים או טמונות באוספים גדולים של אספנים עשירים, אבל בשנים האחרונות, בעיקר על רקע המשבר הפיננסי העולמי, יותר ויותר משקיעים בעולם בוחרים להשקיע בציורים ופסלים כסחורה המייצרת תשואה על פני השקעה בשוקי המניות או בנדל"ן. על פי דוח בענייני אמנות ופיננסים, שפורסם לאחרונה על ידי חברת דלויט, היקף הכספים שהוזרמו לעולם האמנות לצורכי השקעה טהורה (להבדיל מאלה שרוכשים על מנת לתלות את התמונה על הקיר) גדל בשנת 2012 ב-66% והסתכם בכ-1.6 מיליארד דולר כאשר גידול משמעותי נרשם במספר המשקיעים מסין וממדינות נוספות כמו רוסיה, דרום אמריקה וגם משקעים מארצות ערב. על רקע הפריחה בתחום צצו בשנים האחרנות קרנות אמנות שעושות מה שהאספנים העשירים בלבד עשו בעבר - הן בונות ומנהלות אוספים חשובים לא למטרות אסטטיות בלבד, אלא למטרות רווח. המשקיעים באותן הקרנות משקיעים סכום מינימלי שנע בין 50-500 אלף דולר, אשר לרוב חסום לתקופת זמן מוגדרת, והם מקבלים את חלקם ברווחים בכל פעם שיצירת אמנות מהאוסף נמכרת, במודל שדומה לקרנות גידור. דמי הניהול השנתיים בקרנות האמנות האלה נעים לרוב בין 1% ל-3% מסך ההשקעה ובסוף חיי הקרן נגבים לרוב כ-20% מהרווחים על ידי מנהלי הקרן. Fine Art Fund Group מלונדון שבבעלות פיליפ הופמן, מי שהיה בעבר מנהל הכספים של בית המכירות כריסטיס, נחשבת לקרן ההשקעות באמנות המובילה בעולם עם נכסים בשווי של מעל לרבע מיליארד דלר. ועדיין ההשקעה שיחס העלות-תועלת שלה נחשבת לגבוהה ביותר היא השקעה עצמאית בפורטפוליו של יצירות, בליווי של מומחה אמנות. על פי נתונים שנאספו על ידי האתר artprice.com בעשר השנים שהסתיימו בשנת 2010 מדד המחירים של כל יצירות האמנות שנמכרו יותר מפעם אחת ברחבי העולם, הניב תשואה שנתית ממוצעת של כ-11%, יותר מהתשואה של מדד ה-S&P500 ויותר גם ממרבית הנכסים האחרים (פרט לזהב). אם המספרים הם כל כך מפתים, מדוע לא כולנו צוללים לתחום ומשקיעים בקנבאס? יש לזכור כי לא מדובר בהשקעה פשוטה לניבוי וכי אמנות היא נכס תנודתי שקשה לדעת מתי יגיעו בו ביקושים ליצירה מסויימת או לז'אנר טרנדי כלשהו ומתי הם יתייבשו. בנוסף המסחר ביצירות אמנות הוא הרבה פחות נזיל מנכסים כמו ני"ע. יש אלמנט של ספקולציה כתבת Bizportal שוחחה על הנושא החם עם רם גליק , יועץ בעל ידע מקיף על עולם האמנות בכלל ועל הסחר ביצירות אמנות בפרט, שחזר לאחרונה לישראל אחרי שנים רבות בחו"ל. לדברי גליק, "בהשקעה באומנות כמו בכל השקעה אחרת יש אלמנט של ספקולציה. בשנים האחרונות, במיוחד לאחר המשבר הפיננסי, ההשקעה באומנות הפכה לאלטרנטיבת השקעה הרבה יותר נחשקת בעולם ומאז אנחנו רואים שיאי מכירות נשברים כל שני וחמישי." מתי עדיף להשקיע בזמן משבר או בזמן גאות כלכלית? "בזמן משבר יש המון מוכרים ואז כל הקונים החכמים יוצאים מתחת לסלעים וקונים.לעומת זאת בתקופות של גאות כלכלית יש לקונים הרבה יותר כסף והם מחפשים להשיג עליו תשואה יפה. כיום אין ספק שעולם האמנות נמצא בפריחה. ציורים של יוצרים גדולים כמו פיקסו או אנדי וורהול שוברות את השיאים של עצמן פעם אחר פעם והגיעו למחירים הזויים. גם אמנים חיים שוברים שיאים, דוגמא לכך הן היצירות של יעקב אגם שמכר במכירה פומבית ציור במחיר גבוה מההערכות המוקדמות. הציור היקר ביותר של אמן חי נמכר במכירה פומבית בכ-35 מיליון דולר". מה הוביל לפריחה של התחום בקרב הציבור הרחב בשנים האחרונות? "אין ספק שהתפתחות האינטרנט ושיתוף המידע הגלובלי הגדילה מאוד את החשיפה של הציבור הרחב לעולם האמנות ולעסקאות שנעשות בו. כיום יש הרבה מאוד זירות אינטרנטיות בהן נערך המסחר באמנות, כאשר 70% מכלל העסקאות הן ביצירות ששווין אינו עולה על 5,000 דולר. המסחר באמנות הפך הרבה יותר מיין סטרים. כ-20% מהקונים בשוק האמנות בשנה האחרונה היו קונים חדשים - זה המון!. הסינים, הרוסים, הדרום אמריקנים והערבים בהחלט נכנסו לתמונה. למשל הציור הכי יקר שנמכר היה של סזאן ביותר מ-200 מיליון דולר והרוכש הגיע מנסיכויות המפרץ. ומה מצב האמנות המסחרית בישראל? "גם בישראל אנחנו רואים יותר ויותר עניין בעולם האמנות, מעבר למוזיאונים שמלאים יותר מתמיד, לפעילות של הגלריות ולמכירות הפומביות בבתי המכירות, בשנים האחרונות גם הבנקים הגדולים, פועלים לאומי ודיסקונט, מקיימים תערוכות גדולות במטות שלהם. אלו תערוכות שמושכות קהל רב וכך הם תומכים באמנים שמקבלים נתח מכספי המכירה, מרוויחים בעצמם נתח מההכנסות בתחום השקעה שאינו חלק מהפעילות הבנקאית הרגילה שלהם, והצד השלישי שמרוויח הוא הקהל הרחב שיכול להיחשף בחינם לאמנות ישראלית מרתקת. גם תערוכות כמו צבע טרי מושכות הרבה עניין ומאפשרות ליותר אמנים לפעול בארץ ולפעמים גם להרוויח מזה". אין נוסחה מתמטית איך אפשר לדעת כמה שווה ציור ואם יש בו פוטנציאל? "הערכת שווי באומנות זה דבר בעייתי כי השאלה היא כמה אתה מוכן לשלם על היצירה, וזה דבר שהמדידה שלו היא בעייתית וסובייקטיבית. מה שבוחנים זה את האישיות וסיפור החיים של האמן, את הייחודיות והאיכות של עבודותיו ולא פחות חשוב זה מי שעומד מאחוריו. למשל מאחורי אמן כמו דמיין הרסט שעושה עבודות ייחודיות ומוכר אותן במיליוני דולרים עומד גורם מאוד חזק שדאג לדחוף, להציף ולשווק ולעלות את שווין של יצירותיו, למרות שרוב מומחי האמנות קוטלים אותו וטוענים שזו לא אמנות. זה דוגמה לאמן שחיי כיום אשר יצירותיו מוצגות במוזיאונים המובילים בעולם, גם במוזיאון ישראל". "אין נוסחה מתמטית ברורה שיכולה להבטיח את התשואה מסוג כזה של השקעה, זה תחום מאוד יצרי ואמוציונאלי. אין הימור בטוח, במיוחד באמנות המודרנית שבה כבר אין כיום מאסטרים כמו פיקאסו. היום עולם האמנות כולו מבוסס על טרנדים, לעומת העבר שאז עולם האמנות נחלק לקבוצות מוגדרות כמו אקפרסיוניסטים או קוביסטים וכו', כיום מה שחשוב זה להיות הדבר הנכון במקום הנכון בזמן הנכון. משקיע חייב לעשות מחקר מעמיק ולבחון את השוק לפני ביצוע ההשקעה. צריך לעקוב אחרי המחירים בהם נסחר הציור בעבר ולהשוות אותו לציורים ברמה דומה". אתה יכול לתת טיפ קטן לסוחר המתחיל? "למצוא ולספנסר מספר אמנים מתחילים דרך ההדפסים, שעלותם נמוכה, ולפעול לפרסום ושיווק של אמנים אלו. מסחר בהדפסים הוא יותר אקטואלי ורווחי לאמנים וסוחרים מאשר לאספנים. בשנים האחרונות המסחר בהדפסים של ציורים הפך להיות הזרם המרכזי, ולאו דווקא המסחר בתמונות המקור. הדפסים חתומים וממוספרים מופצים בכמות מוגבלת, זול לייצר אותם ולכן התשואה עליהם היא גדולה". האם יש אמנים ישראלים שמצליחים בחו"ל? "כמו בהרבה תחומים אחרים, גם בתחום האמנות יש לא מעט אמנים ישראלים מוערכים מאוד ברחבי העולם ושגם הצליחו כלכלית, שבארץ אף אחד לא שמע עליהם. לדוגמא, יצחק טרקאי, אמן ישראלי ניצול שואה שחי בישראל ונפטר לפני כשנתיים. הוא התגלה לפני כשלושים שנה על ידי סוחר אמנות בתערוכת ארט אקספו בניו יורק. לדעתי הוא הישראלי שהכי התעשר מאמנות מסחרית, לאחר שהפך לאחד האמנים המסחריים הכי ידועים והכי נמכרים בצפון אמריקה, בעיקר בקרב הקהילה היהודית, שסיפור חייו נגע לה בנימי הלב. הציורים המקוריים ובעיקר הדפסים שלו נמכרים בהמוניהם. ציור מקורי שלו שנמכר בתחילת דרכו ב-200 דולר נמכר כיום בכ-20-30 אלף דולר".