התנפלות: קרנות מנייתיות ישראליות גייסו 700 מיליון שקל - הציבור פיספס?
הנה עובדה: בחודש אוקטובר עלה מדד המעו"ף בשיעור של 1.83% ומדד ת"א 75 (מניות השורה השנייה) עלה בשיעור מתון של 0.46% בלבד, זאת לעומת זינוק של 4.46% במדד ה-s&p 500 האמריקאי. והנה עוד עובדה: בחודש אוקטובר נרשמו גיוסי שיא של כמעט 10 שנים בקרנות המנייתיות שמשקיעות בת"א כש-700 מיליון שקל זרמו אליהן. כלומר אחרי ספטמבר הלוהט (המעו"ף עלה 7.3%) הציבור החליט להיכנס בעוצמה לשוק המקומי (שמצידו דווקא לא ממש עלה בחדות).
בסה"כ הגיוסים בקרנות המנייתיות בחודש אוקטובר עמדו על 980 מיליון שקל כולל מניות חו"ל ו-4 מיליארד שקל מתחילת השנה. אוקטובר הוכר כאמור כחודש החזק ביותר בעשור האחרון (מינואר 2004) בגיוסים לקרנות המנייתיות כשהמשקיעים הגדילו את חשיפתם לקרנות מניות בישראל ב-10%.
אינדיקציה נוספת לנהירת הציבור לשוק ההון ניתן לראות ע"י הגיוסים הגדולים לקרנות המסורתיות (כל הקרנות שאינן כוללות את קרנות כספיות) שזינקו ל-4.5 מיליארד שקל בחודש אוקטובר בלבד - החזק ביותר מאז פברואר 2007, מה שמביא את הגיוסים בקרנות אלה ליותר מ-25 מיליארד שקל מתחילת השנה. מנגד, נרשמו פידיונות של 770 מיליון שקל בקרנות הכספיות וזו הפעם הראשונה השנה בו נרשמת יציאה של כספים במהלך חודש שלם. יחד עם זאת, הקרנות השיקליות (אג"ח ממשלתי שקלי) רשמו גיוסים של 650 מיליון שקל - כך שהציבור לא נטש באופן מוחלט את האפיקים הסולידיים.
מחשבה הרהור התלבטות (דאל אי)אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר
מה ההבדלים בין קרנות כספיות לקרנות אג"ח שקלי קצר? איזו השקעה הייתה עדיפה בשנים האחרונות? מהי האלטרנטיבה העדיפה בסביבה של ריבית יורדת?
הלהיט של השנים האחרונות בשוק הקרנות היו הקרנות הכספיות, עם זרימה של עשרות מיליארדי שקלים ותשואות נטולות סיכון מכובדות דיין של כ-4%. הקרנות הכספיות משקיעות בפקדונות בנקאיים או באג"ח קצרות ממשלתיות בעיקר, אך גם של חברות. לאור העלאת הריבית במשק ההשקעות הללו הניבו יותר מ-4% בשנה בשנים האחרונות.
בחודש האחרון בנק ישראל החל בהליך הורדת ריבית. בנק ישראל מאוד (מאוד) שמרני וזהיר בנושא הריבית, כך שלא סביר שנראה הורדת ריבית מהירה; יחד עם זאת, קרוב לוודאי שהמגמה תימשך בקצב כזה או אחר. במקרה שההערכה הזו אכן תתממש, התשואות הצפויות מהקרנות הכספיות צפויות לרדת אף הן בהדרגתיות. עדיין מדובר בתשואה יחסית יפה להשקעה נטולת סיכון, אך כנראה נראה ירידה לכיוון ה-3% בשנה, וייתכן שאף פחות בהמשך.
אחת האלטרנטיבות הפחות מדוברות לקרנות כספיות הן קרנות אג"ח שקליות ללא מניות עם מח"מ קצר שמציעות פרופיל סיכון דומה אך לא זהה (בנוסף להבדלי מיסוי). אין הרבה קרנות כאלה, אך יש כמה, ומעניין להשוות אותן לביצועי הקרנות הכספיות. התשואות של הקרנות הכספיות (עם קונצרני) מתחילת השנה נעות בין 4.28% ל-4.52%. ההבדל בתשואות בין הקרנות הכספיות השונות נובע מבחירת האג"ח הקונצרני, מהפרש בדמי הניהול ומיכולת המיקוח מול הבנקים ביחס לתשואות על הפקדונות, אולם בסופו של דבר התשואות דומות למדי.
לצורך ההשוואה התייחסנו לשלוש הקרנות הגדולות ביותר, שמנהלות כל אחת יותר מ-10 מיליארד שקל, ביניהן הקרן הטובה ביותר מתחילת השנה - ילין לפידות כספית ניהול נזילות. חיפשנו קרנות נאמנות שמשקיעות באג"ח שקלי עם מח"מ של עד שנתיים (הכנסנו גם קרן אחת עם עד 2.5 שנים). לא מדובר בהשוואה מדויקת, שכן קרנות כספיות הן עם מח"מ נמוך יותר. בכל זאת מדובר בהשקעה בסיכון נמוך יחסית, עם פוטנציאל רווח מוגבל, ללא חשיפה למניות, מט"ח או אג"ח בסיכון גבוה/מח"מ ארוך, ובכך מדובר בהשקעה סולידית למדי שיכולה להוות אלטרנטיבה מסוימת לקרנות הכספיות.
- הראל קרנות נאמנות: הרבה מדי קרנות בינוניות, גם בגודל וגם בביצועים
- הוצאות כספיות משפחתיות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההבדל במח"מ הוא קטן יחסית, אך חשוב להבין את השפעת המח"מ על תשואות אגרות החוב. ככל שהמח"מ ארוך יותר, כל שינוי בתשואות יוצר תנודה משמעותית יותר במחיר האג"ח. לכן בזמנים של העלאת ריבית האג"ח הארוכות יותר יספגו הפסדים גדולים יותר על פי רוב, בעוד בזמנים של הורדת ריבית האג"ח הארוך יספק רווחים גבוהים יותר. זה כמובן באופן כללי, כשהתנהגות התשואות על פני עקומת המח"מ תלויה בגורמים רבים נוספים, כמו הערכות לגבי צמיחה/מיתון, צפי הנפקות של הממשלה או של חברות, שיכולים ליצור לחץ/מחסור באגרות למח"מים מסוימים וכו'. על כל פנים, בחירת מח"מ האג"ח היא אחת ההחלטות החשובות ביותר של מנהלי הקרנות האקטיביות, והיא משפיעה באופן דרמטי על ביצועי הקרן. למנהלי הקרנות הכספיות כמעט אין משחק בתחום הזה, בעוד למנהלי הקרנות האקטיביות, גם לטווח קצר, יש יותר מרחב, וזה מה שיוצר את עיקר ההבדל בין הקרנות השונות, ובינן לבין הקרנות הכספיות.
