הסיפור הגדול של השבוע: אנליסטים מנתחים את פייסבוק, "יש למה לחכות"

אין ספק שמניית פייסבוק הייתה הסיפור המרכזי של השבוע. למי שלא זוכר - נזכיר. ביום הרביעי האחרון המשקיעים בוול סטריט היו דרוכים לקראת פרסום הדוחות של החברה. המנייה החליפה ידיים בקצב שיא כאשר מחזור המסחר היה השלישי בגודלו בארה"ב - בסביבות ה-27 מיליון מניות. לאחר שהפעמון צלצל, והמסחר הסתיים, הרשת החברתית הגדולה בעולם פרסמה נתונים שהיו טובים (בהרבה) מתחזיות האנליסטים. לתוצאות המלאות הסערה החלה מייד. המניה התחילה להסחר תחת לחץ רכישות כבד וזינקה במסחר המאוחר ב-18%. המשקיעים צהלו והמצב רוח היה מרומם. לא עבר זמן רב וסמנכ"ל הכספים של החברה,דיוויד אברסמון, יצא בהצהרה כי תדירות הצגת הפרסומות לא תטפס. מבחינת האנליסטים, מדובר בהתייחסות מטרידה מאוד שכן ללא הגדלת התדירות של הצגת הפרסומות, קשה לראות כיצד פייסבוק תציג גידול בהכנסות. המשקיעים לא נשארו אדישים לדבריו של אברמסון, החלו למכור את המניה ודקות לאחר מכן מחיר המניה היה נמוך מהמחיר בעת הנעילה. מאז אותה סערה, מניית החברה מצליחה להחזיר מעט לערכה כאשר עלתה 5% ביומיים האחרונים. אז מה קרה באמת? האם האמירה של אברמסון היא הסיבה היחידה למפולת והאם יש מקום להזרים למנייה כסף? ובכן האנליסטים חלוקים. כך למשל דאג אנמאווט מ-JP מורגן מציין "אנחנו חושבים שניהול נכון של עומס המודעות הוא חשוב מאוד לחווית המשתמש ולצמיחה בטווח ארוך". אנמארווט העלה את מחיר היעד של מניה ב-9 דולר ל-65 דולר. לעומת זאת, אנליסטים מדויטשה בנק מציינים כי הם חושבים שהצמיחה בהכנסות מהסלולר תרד ב-2014 ל-75% לעומת 80% כעת. האנליסטים מ-BMO, היחידים שהורידו את ההמלצה שלהם למניה, מוסיפים לסנטימנט השלילי ואומרים שהם היו מאוכזבים סביב חוסר השקיפות של פייסבוק והתכנית שלהם לפרסם בטלוויזיה החברתית. ההכנסות של פייסבוק מפרסומות עלו ברבעון החולף ב-66% כאשר הפרסומות בסלולר היוו כמחצית מההכנסות כלל. "אנחנו ממשיכים להאמין במניה ורואים בפרסומות באינסטגרם ובסירטוני וידאו כזרז אמיתי לעסק ששווה מיליארדים". אמרו האנליסטים מבנק ההשקעות Jefferies "יש למה לחכות". בבנק ההשקעות האלו את מחיר היעד של החברה ל-60 דולר לאחר הדוחות. כאמור, מלבד BMO, כל האנליסטים בארה"ב העלו את מחיר היעד של מניית פייסבוק. כך לדוגמא, ב-UBS העלו את מחיר היעד מ-60 דולר ל-62 דולר, ב=RBC העלו את מחיר היעד מ52 דולר ל-60 דולר. ב-Cantor Fitzgerald היו נדיבים במיוחד והעלו את מחיר היעד מ-40 דולר ל-63 דולר וב-Stifel Nicolaus ב-6 דולר ל-56 דולר.