ביל גרוס: "משקיעי האג"ח הפסידו בקרב, אבל המלחמה עדיין לא גמורה"
לביל גרוס, מנהל ההשקעות הראשי בקרן פימקו, קרן האג"ח הגדולה בעולם, יש מסר חשוב לכל המשקיעים שבורחים משוק האג"ח בזמן האחרון. "זה יכול להיות השינוי המחשבתי החשוב ביותר שכתבתי מעולם על תחזית השקעה. למשקיעים שדגלו בתחזית זו לפחות עד עכשיו יש יתרון", גרוס כותב בניוזלטר השבועי שלו. גרוס מנהל את הקרן Total Return, שאיבדה בחודשים האחרונים מילארדי דולרים כשמשקיעים משכו את כספיהם למקומות אחרים בגלל עליית התשואות. אבל ההמלצה שלו אינה מתחילה בתיאור של ההשקעה האידיאלית, ואינה נוגעת בתשואות בכלל. גרוס פותח עם תיאור של הקרב בסום, בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה. בשנת 1916 הבריטים והגרמנים היו בשיאה של מערכה ארוכה ועקובה מדם. הבריטים היו נחושים ובטוחים שהסוסים וחרבות הברזל שלהם ינצחו את המערכה, אבל הם מצאו את עצמם מול 1,000 מקלעים אוטומטיים של הגרמנים. כמובן שהבריטים הפסידו בקרב, מכיוון שהם לא השכילו להתאים עצמם לטכנולוגיה של המאה ה-20. וזוהי בדיוק כוונתו של גרוס. "עכשיו ששוק האג"ח נחל מפלה בדיוק כמו הקרב בסום בחודשים האחרונים, משקיעים שמחפשים הכנסה קבועה מודאגים בקשר להבנות הקיימות שלהם על אג"חים - נכס שבעבר סיפק הכנסה אמינה ויציבה למרות המחירים העולים... אבל עכשיו, עם התשואות ברמות נמוכות, וכשמדדי המניות מאבדים 3-4% בחודשיים, המשקיעים מתחילים לחשוש ש"הסוסים והחרבות" של שוק האג"ח צריכים לפנות את הדרך לנכס אלטרנטיבי עם "מקלעים" שמתאימים למאה ה-21", כותב גרוס. לא כולם חושבים כמו מנהל ההשקעות הותיק. כתגובה למכתב זה, באתר פיינשל טיימס המוערך נכתב בלוג שכותרתו "לא ביל, להפסיד כסף בשוק האג"ח זה לא כמו למות בסום". גרוס אומר שהאג"חים לא ספגו מפלה עדיין, אבל על המשקיעים בשוק להצטייד בטכנולוגיה מודרנית יותר שתתן להם סיכוי. על המשקיעים לחפש נכסים אחרים שיספקו תשואה שמורכבת מכלים נוספים חוץ מתשלומי קופון. אג"ח לטווח ארוך נראה לא לעניין, הוא כותב, מאחר שהתשואות עולות באווירה מלאה בחוסר וודאות לגבי המדיניות המוניטרית. אבל הוא ממליץ בכיוונים אחרים כמו אג"חים עם דירוג נמוך יותר בגלל שהן מגיבות בעצמה לנתוני מאקרו, או סיכון במטבעות זרים שבא בהשקעה באגרות הנקנות במטבעות שאינן דולר אמריקני. גרוס לא שולל את האפשרות לחזור לאג"ח לטווח ארוך בעתיד. למרות הנימה הקרבית של תיאור הקרב בסום, במכתבו של גרוס שומעים גם יאוש בין השורות. הקרן שלו, שמנהלת 268 מיליארד דולר ונחשבת לקרן האג"ח הגדולה בעולם, ספגה שלושה חודשים רצופים של מימושים, ואיבדה 3.6% מערכה בין אפריל ליוני, אבל הצליחה לתקן מעט עם עלייה של 0.49% ביולי. אולי בגלל הנתונים הלא מחמיאים האלו גרוס חש את הצורך לכתוב ש"נכסים אלטרנטיביים ומניות יכולים להיות אפשרויות גמישות בסביבה דינמית בעתיד... אבל אל תוותרו על אג"חים. מנהלי אג"ח גמישים יכולים להתאים את עצמם גם כן. פימקו לא תיפול כמו הסום".
- 1.הבחור שועל קרבות וותיק. (ל"ת)מיכאל 10/08/2013 21:44הגב לתגובה זו

שוק האג"ח רותח, רואים סימנים של בועה?
המוסדיים שוחים בעודפי נזילות והחברות מנצלות את זה ומגייסות מיליארדים; כשהכסף קל הריביות הופכות נמוכות, וזה בדיוק המקום שבו מתחילות להתעורר שאלות אם לא מדובר במבוא לבועה.
בתקופה האחרונה מורגשת בשוק המקומי תופעה שקשה להתעלם ממנה: גל גיוסי חוב בהיקפים משמעותיים, שכולל בעיקר חברות נדל"ן, קטנות כגדולות, אשר מצליחות לגייס סכומים עצומים, ובקלות. המגמה הזו התחזקה בשבוע שעבר שנמשך גם אל תוך השבוע הנוכחי, כאשר בתוך שבוע אחד בלבד גויסו בשוק המקומי כ-6.7 מיליארד שקלים באג"ח, כשחברות הנדל"ן לבדן אחראיות על יותר מ-5 מיליארד שקל.
לשם השוואה, מדובר בעשירית מכל מה שגויס בשוק הקונצרני במחצית הראשונה של השנה (מדובר בשבוע אחד בלבד כן?), שעמדה בעצמה על שיא של 70.5 מיליארד שקלים.
זה קורה בעיקר כי יש הרבה מאוד כסף שמחפש לאן ללכת, בעיקר אצל המוסדיים. כבר כתבנו לא מעט על התיאבון שלא רואה שובע בשבועות האחרונים, כאשר כל הקצאה או מכירה של מניות מטעם בעלי עניין מלווה בביקושים חזקים מצד המוסדיים. בנוסף, אחרי העליות החדות שנרשמו בשוק המניות
מתחילת השנה ובמיוחד בשבועיים האחרונים, לא מעט משקיעים פרטיים בחרו לחזור לשוק המקומי על חשבון השקעות בחו"ל, וייתכן שגם להוריד קצת את רמות הסיכון שלהם. הכסף זורם בין היתר לקרנות עם פרופיל סולידי יותר, שבנויות בעיקר על אג"ח, דרך הגופים המוסדיים, הפנסיות, הגמל
וההשתלמות, שהיו חייבים לקנות בשוק ולמצוא אפיק השקעה יציב ומיידי. זה מצטרף למגמה רחבה יותר של חזרת השקעות לישראל מצד המשקיעים הזרים, בין היתר על רקע התחזקות השקל מול הדולר והיורו, ומבט מחודש על שוק האג"ח המקומי כבטוח יותר ברקע ירידת פרמיית הסיכון.
שבוע שובר שיאים
בשבוע האחרון זה בלט במיוחד בקרב חברות נדל"ן. קבוצת עזריאלי הובילה את המגמה עם הרחבה של סדרת אג"ח ט', שבה ביקשה לגייס 1.8 מיליארד שקל וזכתה לביקושים של לא פחות מ-3.4 מיליארד. ביג גייסה כמעט 580 מיליון שקל בשתי סדרות חדשות (כ"ב וכ"ג)
בריביות נמוכות יחסית, סביב 2.74%-2.78% צמוד למדד כאשר קיבלה ביקוש של כ-1.4 מיליארד שקל. ישרס גייסה 550 מיליון שקל דרך סדרה י"ט, אשטרום נכנסה לתמונה עם גיוס של כחצי מיליארד שקל, ואדגר הוסיפה 220 מיליון שקל נוספים.
- משקיעים או לוקחים הלוואה? ירידת המדד תשנה לכם את התמונה
- אגד קרנות: איך זה פועל והאם זה עדיף על קרנות מעורבות? מיהו האגד הטוב ביותר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל לא רק הגדולות. גם חברות נדל"ן מניב קטנות יותר גייסו סכומים משמעותיים. נתנאל מניבים, שבשלב מסוים בשנה שעברה נסחרה בשווי של כ-60 מיליון שקל בלבד, השלימה גיוס של 220 מיליון שקל בהנפקה שזכתה לביקושים של פי שלושה מהסכום. הריבית שם עמדה על כ-3.4% צמוד
למדד. קבוצת גבאי, שהנפקתה נחשבת כהכנה לכניסה רחבה יותר לשוק ההון, גייסה 150 מיליון שקל באג"ח בריבית גבוהה יחסית של 7.35%. גם חברות חדשות לגמרי, כמו ג'י טי נדל"ן של גבריאל טרבלסי, הצליחו לגייס 130 מיליון שקל בריבית של 3.4% צמוד.