"7 קווי הרכבת הקלה יעלו 100 מיליארד שקל והם יתקדמו טוב מאי פעם"
מעטים מאמינים שאי פעם נראה את הרכבת הקלה נוסעת ברחובות תל אביב וגוש דן ומועד סיום העבודות אשר נקבע בעבר ל-2016 נדחה ל-2020-2022. יצחק זוכמן, מנכ"ל נת"ע, אמר בפנל תחבורה בכנס תשתיות ישראל 2013 "בוצע ניסיון לבצע את פרויקט הרכבת הקלה על ידי חברה פרטית, ניסו כמעט 4 שנים לבצע סגירה פיננסית ולצערי לא הצליחו. לוח הזמנים של הזכיין הפרטי היה דמיוני, לקחו את הפרויקט הכי מורכב בישראל בדצמבר 2010 ונתנו לו שש וחצי שנות ביצוע, אפילו כביש פשוט מתכנון עד סיום קשה לגמור בתקופה שכזו. נת"ע הנוכחית התחילה לבצע פרויקט בדצמבר 2010. כל מה שהיה לזכיין נעלם מהשטח ונת"ע התחילה את הכול מחדש. בקרוב נצא בשאר המכרזים, בעוד חודשיים נפתח את מעטפות מכרז הקרונות. נת"ע אומרת לו"ז קצר והממשלה אומרת לו"ז ארוך של עד 2022."
לדברי זוכמן, הפרויקט התקדם בשנתיים האחרונות יותר מכפי שהתקדם מעולם. "בדיוק כפי שלרכבת ישראל אין בעיות תקציב, לשמחתי אין לנת"ע בעיות תקציב, הכול תלוי בנו וזה לא פשוט. אנחנו עוסקים בשבעה קווים נוספים, מדובר על 61 רשויות מקומיות, עלות דימיונית של 70-100 מיליארד שקל עבור כל הרשת, נצטרך סיוע ממשלתי רב. בטוח ששאר הקווים יתקדמו בהתקדמות יותר טובה מאי פעם."
יוסי דסקל, מנכ"ל בומברדייר ישראל, חלק על דבריי זוכמן ואמר כי "פרויקטים מסובכים כמו הרכבת הקלה נעשים בעולם בשש שנים. זה ש-BOT אחד נכשל ולא הצליחו להגיע לסגירה פיננסית בגלל המשבר ב-2008 זה משהו אחר, גם בארצות הברית המגזר הפרטי לוקח על עצמו פרויקטים. תל אביב מתברברת, מומחי התחבורה של בומברדייר לא מבינים מה קורה בתל אביב, קשה לנו להגיע כפטרונים של ישראל ולהציג אותה בגלל חוסר המומחיות. יש רכבות שנוסעות בעולם 150 שנה, הדרך הטובה ביותר לכך זה דרך המגזר הפרטי, חבל שזה לא מספיק נעשה פה, יש גורמים פרטיים שמסוגלים להוציא את זה לפועל."
מוטי גטניו, מנהל תחום התחבורה בסימנס, אמר "פרויקט הקו האדום מורכב בכל קנה מידה, גם בקנה מידה עולמי משום שהוא חובל בתוכו גם רכבת תחתית וגם רכבת עילית כשהרכבת שנוסעת היא קלה ולא מטרו. גורם בעייתי נוסף הוא שהיא עוברת בשש רשויות מוניציפאליות כשלכל אחת בעיות שלה. בעיניים שלנו הרכבת הקלה בתל אביב היא פרויקט ברמה הלאומית. זה לא משנה אם זכיין יעשה זאת או נת"ע. הרכבת צריכה לנסוע לפחות 30-35 שנה בלי בעיות מרכזיות וללא בעיות בטיחות, אין לישראל את המקום לעשות טעויות. בכל מקום בו עושים קפיצת מדרגה, כפי שעושים ברכבת הקלה בתל אביב, צריך לעשות זאת בטכנולוגיות הכי מתקדמות שיש ולא לנסות שום דבר אחר."
- 4.אנונימי 25/07/2013 19:32הגב לתגובה זוEco Scam
- 3.במקום שיילכו על מטרו עדיין מתעקשים על רכבת קלה.מטומטמים (ל"ת)סתם אחד 25/07/2013 15:56הגב לתגובה זו
- 2.שורפים מיליארדים 25/07/2013 15:44הגב לתגובה זוכל זמן שהשר כץ הפך את הפרוייקט להזדמנות עבורו למנות מקורבים לבעלי תפקיד הפרוייקט יכשל והשאלה "איפה הכסף " תשוב ותשאל . כץ יגלגל עינים וביבי יאלם דום . פרוייקט כזה מחייב את האנשים והחברות הטובות בעולם להצלחתו .
- 1.חייבים רכבת קלה ומהר אבל...בניהול שונה מרכבת ישראל .!!! (ל"ת)איציק ר 25/07/2013 15:22הגב לתגובה זו
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
מטוס קרב (דובר צהל)מספיק לנפח את הצבא עם הוצאות - האוצר נגד משרד הביטחון
משרד הביטחון דורש תוספת תקציב של 7 מיליארד שקל - האוצר מונע אותה ובצדק - אנחנו מדינה שיש לה צבא ולה ההיפך, אי אפר להקריב הכל למען הביטחון, והכי חשוב - קודם שהצבא יתייעל. יש סכומי עתק שנזרקים בלי תמורה
מלחמה בין משרד הביטחון ומשרד האוצר. התקציב המבוקש לשנת 2026 עומד על 144 מיליארד שקל, האוצר דורש התייעלות ומעכב אישור עסקאות. מנכ"ל משרד הביטחון: "האוצר מעכב עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי" האוצר בתגובה: "חריגה מהתקציב המאושר צריכה להיבדק מחדש". אין כאן צ'ק פתוח ובצדק. משרד הביטחון בשנתיים האחרונות מוציא ובצדק כדי לחזק את הצבא, אבל הוא זורק כספים - פחות מכרזים, פחות פיקוח, אפילו הרבה מילואימניקים (בעורף) שאין בהם צורך. רוצים תקציב? קחו מהשומנים שלכם.
לא ניתן בשם המלחמה להקריב את התקציב של הרווחה, התרבות, הבריאות, התחבורה. ביטחון זה מאוד חשוב, בראש דר העדיפויות בתקופה כזו, אבל לא בכל מחיר. בתוך התקציב של משרד הביטחון יש בורות שומן, לרבות פנסיות, הצטיידות רשלנית, עובדים מיותרים, מבנים מיותרים. רה-ארגון שם הוא קריטי.
הדרישה של הצבא כוללת תוספת ייעודית של 7 מיליארד שקל עבור היערכות ממוקדת לאיום האיראני, שלפי משרד הביטחון מחייבת "הצטיידות במתכונת חירום". הסכום הכולל כולל התחייבויות קיימות שכבר נחתמו באישור האוצר בסך כ‑100 מיליארד שקל, השקעה באחזקת 60 אלף חיילי מילואים לאורך השנה בהיקף מוערך של 37 מיליארד שקל, ועלויות נוספות לשיפור הכשירות של צה"ל. מול הדרישות התקציביות, באוצר ממשיכים לדרוש התייעלות. בחוק ההסדרים האחרון הופיעה שורת צעדים שמטרתם לצמצם את תנאי הקבע, תוך העדפה תקציבית לטובת הלוחמים הסדירים.
"האוצר בולם עסקאות רכש קריטיות"
מנכ"ל משרד הביטחון, אמיר ברעם, התייחס היום בדיון בהנהלת המשרד להתנהלות משרד האוצר ואמר כי "האוצר בולם את משרד הביטחון ומעכב חתימה על עשרות עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי". באיזה קלות הוא מעביר את האחריות לאוצר, ועד כמה זה משפט אווילי וחסר אחריות. אם אנחנו לא מוכנים, אתה מודיע על כך לאויב מעל גבי העיתונים? ומעבר לכך - האוצר עובד עם תקציב, אם אתה לא מודע לשיטה - יש בעיה גדולה, בעיקר כי התרגלת לצ'ק פתוח. כל משרד שצריך-מעוניין בהגדלת תקציב פונה וזה נבחן. משרד הביטחון מקבל במקרים רבים פתור מהתהליך הזה, אבל עכשיו כבר אנחנו ב"משחק חדש". אנחנו במקום של צמצום הוצאות הביטחון לא ההיפך.
- מהפך בניהול כספי צה"ל: לראשונה ימונה חשב חיצוני בדרגת אל"מ
- "מדינת ישראל סובלת מפער משמעותי בהיקף התשתיות מול העולם"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברעם המשיך ואמר כי העיכוב כולל עסקאות לרכש חימושים, חלפים לטנקים, רחפנים ליחידות מתמרנות, מיגון יישובים בגבול לבנון ועזה, והקפאת חוזים להקמת מכשול בגבול המזרחי, זאת למרות החלטת ועדת השרים להצטיידות. "לאחר שנתיים של מלחמה רב זירתית אינטנסיבית, משרד האוצר מתמקד בנושאים שוליים יחסית לעומת האיומים המתפתחים מאיראן ומזירות נוספות. נדרש כעת מיקוד בהשבת הכשירות ובחיזוק המערכים שנשחקו - בהיקף ובהיקף מיידי".
