לא רק קרנות גידור: איזו השקעה אלטרנטיבית הניבה תשואה של 200%?
בעוד מדד ה-S&P 500 בארה"ב נושק לרמת שיא כל הזמנים, אך רמת אי הוודאות בשוק המניות גבוהה כרגיל, יש כאלו שמחפשים אלטרנטיבות להשקעה בטוחה יותר, ולפעמים גם עם תשואה גבוה יותר מהשוק. התשואה השנתית הממוצעת של מדד ה-S&P 500 בשלוש השנים האחרונות הייתה 12.7%, ובמגזין בלומברג בדקו ומצאו מספר אפשרויות השקעה שאולי לא חשבתם עליהן ככאלו שיכו את השוק. במקום הראשון, עם תשואה שנתית ממוצעת של 21.7% בשלוש השנים האחרונות, נמצא סקטור הריט המסחרי, כל אותן קרנות נאמנות המשקיעות בנדל"ן מסחרי בארה"ב ובעולם. מתוך קרנות הריט בלטו במיוחד Glimcher Realty Trust עם 38%, ו-Taubman Centers עם תשואה של 28.9%. במקום השני, עם תשואה שנתית ממוצעת של 17.3%, מגיע סקטור הריט הגדולות, אלו עם שווי השוק הגדול ביותר. בסקטור זה בלטו במיוחד Extra Space Storage עם תשואה ממוצעת של 49.8%, Sun Communities עם 34.9%, ו-CubeSmart עם תשואה של 33.6%. סקטור נוסף שהכה את תשואת השוק הוא, במפתיע, שוק המכוניות הקלאסיות. התשואה הממוצעת במכוניות קלאסיות עמדה בשלוש השנים האחרונות על 15.5%, מה שלא מפתיע כשבוגטי שנת 36 נמכרת ב-35 מיליון דולר, ופררי GTO שנת 63 נמכרת ביותר מ-30 מיליון דולר. מתכות, דירות באינדונזיה, ויין צרפתי - אפשרויות מעניינות להשקעה קשה למצוא סקטורים נוספים שהכו את תשואת השוק בשלושת השנים האחרונות, אך סחורות מסוימות, וגם כמה אפיקים לא צפויים, הביאו תשואות גבוהות בתקופה האחרונה. למשל, התשואה השנתית הממוצעת של התירס בשלוש השנים האחרונות קפצה ל-33.8%, בעיקר בגלל בצורת קשה שפגעה ביבולים. סחורות נוספות עם תשואה של כ-17% הם חיטה ופולי סויה. אם בחרתם להשקיע ישירות בנדל"ן, ולא דרך קרנות ריט, ובמקרה קניתם בית בג'קרטה, אינדונזיה, התשואה השנתית על השקעתכם הסתכמה ב-61.6% בשנים האחרונות, אפילו יותר מהתשואה על בתים במיאמי (תשואה שנתית של 47%) או בדובאי (תשואה שנתית של 38%). עם מחירים כאלה, עליות המחירים בארץ לא נראות רע כל כך. אם במתכות חפצתם, התשואה השנתית הממוצעת בכסף הייתה 20.5% בשלוש השנים האחרונות, בדומה לפלדיום (תשואה ממוצעת של 20%). ומה עם הזהב? הנפילות מאז ספטמבר פגעו בתשואה הממוצעת, שהסתכמה ב-14.4%. ומי ההשקעה המנצחת עם לא פחות מ-200% תשואה שנתית? שלושה אפיקים לא שגרתיים שהניבו תשואה לא רעה בשנים האחרונות הם השקעה באומנות מודרנית, השקעה ביין, והשקעה בבולים. אם קנית תמונה של האמן אדולף גוטליב לפני שלוש שנים, התשואה השנתית הממוצעת לערך הציור הייתה 65.9%, כ-10% יותר מהתשואה הממוצעת על ציורים של האמנים מרק גרוטיאן או ליסיאן פרויד, שיצירותיהם נמכרו בתשואה של כ-55%. התשואה הממוצעת השנתית בבולים לאספנות הייתה 8.1% בשנים האחרונות, כשהבול המבוקש ביותר, משנת 1904, הניב תשואה שנתית של 200%. ארבע בולים נוספים הניבו תשואה ממוצעת של יותר מ-100% בשנה. ולסיום, לא סתם אומרים שיין משתבח עם השנים. אם אתם הבעלים המאושרים של שטו פבי בורדו משנת 2004, הבקבוק הזה הניב לכם תשואה שנתית ממוצעת של 107%, הרבה יותר מהשני ברשימה, שטו אנגלו בורדו משנת 2006, שהניב תשואה של 75% לשנה.
- 1.סקינסי בריסטול 12/07/2013 11:32הגב לתגובה זותעשה חישוב מלפני 2008 ותראה שקרנות הריט עדיין בהפסד . אגב לגבי זהב (שאסור להחזיק ארץ במצב גולמי-מטיל) אנשים רק הרוויחו ,אף אחד לא יסכים למכור לך זהב , במחיר שנקבע ע"פ הבורסה .
פאלו אלטומניית פאלו אלטו צנחה ב-19% מאז רכישת סייברארק – האם זו הזדמנות?
הירידה במניית פאלו אלטו בעקבות רכישת סייברארק משקפת בעיקר חששות מדילול, אך בוול-סטריט טוענים כי הפוטנציאל העסקי ארוך הטווח והסינרגיות הצפויות עשויים להפוך את העסקה למנוע צמיחה – ולהפוך את הירידה להזדמנות
התנודתיות הגבוהה בשווקים יוצרת לעיתים הזדמנויות השקעה. מניית פאלו אלטו Palo Alto Networks -2.77% נפלה ב-19% מאז ההכרזה על רכישת סייברארק CyberArk Software -2.62% בעסקה בשווי 25 מיליארד דולר. הירידה החדה מעוררת שאלות באשר לשאלה האם השוק הגיב בקיצוניות לעסקה שעשויה להתברר כרווחית בטווח הארוך.
הרכישה הוכרזה ב-30 ביולי 2024, בעיתוי שבו מניית חברת הסייבר נסחרה סמוך לשיא של 52 שבועות, ונהנתה ממגמת עלייה מתמשכת. תגובת השוק הייתה שלילית באופן מיידי: המניה ירדה ב-5% ביום ההכרזה, והמשיכה בירידה גם בימים לאחר מכן. הירידה נמשכת גם היום בעקבות צניחה של 25% במניית המתחרה פורטינט לאחר פרסום תוצאותיה הרבעוניות, מה שהגביר את החשש הכללי בסקטור הסייבר.
הגורם המרכזי לתגובה השלילית נעוץ במבנה המימון של העסקה ובהשלכותיו. פאלו אלטו תממן את הרכישה באמצעות שילוב של 2.5 מיליארד דולר במזומן והנפקה רחבת היקף של מניות חדשות. החברה צפויה להנפיק יותר מ-100 מיליון מניות נוספות, מה שיגדיל את סך המניות הנסחרות ל-785 מיליון יחידות וידלל את הרווח למניה בשיעור של 13.5% עם השלמת העסקה.
דילול לעומת פוטנציאל צמיחה
לפי תחזיות אנליסטים, סייברארק צפויה להניב רווח נקי מותאם של 142 מיליון דולר ברבעון השני של 2026. תוספת זו לרווחיות עשויה להעלות את הרווח הנקי של פאלו אלטו במחצית השנייה של 2026 ביותר מ-10%, לכ-1.5 מיליארד דולר על בסיס שנתי. בהתבסס על חישוב פשוט של תוספת הרווחים, עולה כי הירידה במחיר המניה הייתה צריכה להיות מתונה בהרבה – ככל הנראה רק בכמה אחוזים. הפער בין הירידה בפועל לירידה ההגיונית מצביע על חוסר ודאות מצד השוק באשר ליכולת החברה לממש את הסינרגיות הצפויות, או על פסימיות כללית לגבי היתכנות האסטרטגיה.
- פאלו אלטו מרחיבה את אבטחת האפליקציות עם טכנולוגיה ישראלית
- אקזיט לעובדים - עובד בסייברארק יקבל בממוצע 350 אלף דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עם זאת, בבית ההשקעות מיזוהו חושבים אחרת. לדבריהם, העסקה מאפשרת לפאלו אלטו להיכנס לשוק הצומח של אבטחת זהות דיגיטלית – תחום המתמקד בהגנה על נתוני משתמשים ובקרת גישה למערכות קריטיות. הרחבת תחום הפעילות מהווה חיזוק משמעותי של תיק המוצרים ומבססת את החברה כספקית פתרונות סייבר רחבים ומקיפים.
פאלו אלטו רכשה את סייברארק, אז למה צ'ק פוינט ירדה?
כמעט שלושים שנה חלפו מאז הגיעה צ'ק פוינט לוול סטריט כחברה כוכבת שבראשה המנכ"ל המבטיח גיל שויד. אבל מאז שתי מתחרותיה הצעירות יותר, פאלו אלטו ופורטינט, עקפו אותה כמעט בכל פרמטר. עסקת רכישת סייברארק רק מבליטה עוד את הפערים, ואם צ'ק פוינט לא תציג צמיחה ראויה, עדיף שתחזור להיות פרטית
אפשר לקבוע בוודאות שישראל מוכרת זה מכבר כמובילה עולמית בתחום אבטחת הסייבר. ישראל ממנפת את מומחיותה בתחום הביטחון הלאומי, החדשנות הצבאית והאקו-סיסטם הטכנולוגי המשגשג כדי לבנות את אחת מתעשיות הסייבר המתקדמות בעולם. מה שהחל כצורך להתגונן מפני איומי סייבר התפתח למגזר של מיליארדי דולרים, המניע השקעות, פריצות דרך טכנולוגיות וצמיחה כלכלית.
אפשר גם לקבוע ששלושת האנשים שהקימו את צ'ק פוינט - גיל שויד, מריוס נכט ושלמה קרמר - היו מחלוצי תעשיית ההגנה על הרשת שב-2025 תגלגל 302 מיליארד דולר ובתוך עשור 880 מיליארד.
בתחילת העשור השני של המאה הייתי בטוח שצ'ק פוינט תהיה "טבע שנייה". היא בהחלט עשתה אז רעשים של חברה שמובילה נישה תעשייתית ענקית בהתהוות. צ'ק פוינט יצרה את שוק אבטחת המידע הארגוני המודרני כאשר הצליחה למסחר בהצלחה רעיון שנולד עשור קודם לכן על ידי חברת Digital Equipment Corporation (סימול:DEC בזמנו) בבוסטון.
בשנות השמונים, כש-DEC הייתה חברת המחשבים השנייה בגודלה בעולם, היא יצרה את חומת האש הראשונה בעולם. המוצר היה חדשני ומהפכני אבל לא הצליח להתאים את תעבורת הרשת להקשר. גיל שויד זיהה את ההזדמנות לבנות סוג חדש של חומת אש שתתאים לרשת - כזו שיכולה לחסום חבילות על סמך ההקשר שלהן. שויד פיתח, עוד ב-1993, את טכנולוגיית הליבה של החברה, "בדיקה מבוססת מצבים (stateful inspection)", שהפכה בסיס למוצר הראשון של החברה, ה-FireWall-1, וזמן קצר לאחר מכן הם גם פיתחו את אחד ממוצרי ה-VPN הראשונים בעולם, VPN-1.
- צ'ק פוינט רוכשת את Veriti הישראלית
- "העולם משתנה כל יומיים - צ'ק פוינט צריכה אנשים שיודעים ללמוד מהר"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שויד נחשב לכוכב-על בוול סטריט
שויד פיתח את הרעיון עוד בזמן ששירת בצבא ביחידה 8200, שם עבד על אבטחת רשתות מסווגות. ה-VPN (Virtual Private Network) היא רשת פרטית וירטואלית שיוצרת חיבור מאובטח ומוצפן בין מכשיר מסוים לאינטרנט ומשפרת את הפרטיות ואת האבטחה. היא מסתירה את כתובת ה-IP של המכשיר, גורמת למי שמשתמש בו להיראות כאילו הוא גולש ממיקום אחר, מצפינה את תעבורת האינטרנט שלו ומגינה על הנתונים שלו מפני האזנות סתר פוטנציאליות. ב-2002 הופיע שויד ברשימת "תינוקות המיליארדרים" של מגזין פורבס ואפילו כונה "ביל גייטס של ישראל".
