הסכנה הגדולה של השקעות אלטרנטיביות - חוסר נזילות, ומה הפתרון?
השקעות אלטרנטיביות הפכו להיות מילה שגורה בקרב משקיעים, במיוחד משקיעים מתוחכמים ועתירי הון, שבשנים האחרונות הסיטו חלק מהיקף ההון שלהם להשקעות אלטרנטיביות על חשבון השקעות בשוקי ההון הציבוריים. השינוי הזה נובע בראש ובראשונה מתשואות היסטוריות עודפות ביחס לאלטרנטיבה, אבל גם מקורלציה נמוכה עם יתר תיק הנכסים שלהם, שרובו מושקע בשוקי ההון הציבורי. למעשה, הוכח ששילוב השקעות אלטרנטיביות צפוי לשפר את ביצועי תיק ההשקעות הכולל על פני זמן, במיוחד אם המשקיע פועל לאזן מחדש את האפיקים השונים בתקופות של גאות ושפל, בהתאם ״לתיאוריית תיק השוק״ שפיתח זוכה פרס נובל לכלכלה, פרופסור Markowitz.
עם זאת, חשוב להדגיש, שפוטנציאל התשואה הגבוהה והקורלציה הנמוכה, נובעים מאופיים הפרטי של נכסי הבסיס, היעדר נזילות ומחיר שוק ליחידות ההשקעה, והפיצוי אותו דורשים המשקיעים על סיכון הנזילות שהם לוקחים. למעשה, אחד מהסיכונים המובנים שמשקיעים נוטים להתעלם מהם, הינו סיכון הנזילות שעולה בעת הצורך לצאת מהשקעה פרטית.
ישנם סיכוני נזילות רבים בקרנות השקעה אלטרנטיביות; ראשית, תקופת נעילה בקרן- כאשר משקיע חדש נדרש להישאר נעול בקרן עד שיתאפשר לו לראשונה למשוך את כספו מההשקעה, אם ירצה בכך.
כמו כן, הפעלת Gate – בקרנות Evergreen המצהירות על אפשרות למשוך כספי משקיעים במועדים קבועים, לשותף הכללי יש אפשרות למנוע פדיונות של כספי משקיעים בהתקיים תנאים שנקבעו בהסכם השותפות - LPA. אירועים כאלו עלולים להתרחש בתקופה של ירידות והפסדים למשקיעים שבתורם מבקשים למשוך את השקעתם. בנוסף, מכירת יחידות השקעה בקרן מחייבת סיוע ואישור של השותף הכללי ,כאשר משקיע בקרן מבקש למכור למשקיע אחר את יחידות ההשתתפות שלו (המשקיע החדש נכנס בנעליו) לשותף הכללי בקרן יש את היכולת (בהתאם להסכם ה- LPA של הקרן) למנוע מעסקה כזו להתממש.
- השקעה מחוץ לבורסה: כך תשקיעו מבלי לחשוש מהתנודות בשווקים
- השקעות בצל הקורונה: יש אלטרנטיבה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דוגמה נוספת היא, היעדר נזילות של קונים ומוכרים ביחידות השקעה של קרנות – יבוא לידי ביטוי במכירה של יחידות ההשקעה בדיסקאונט ביחס ל- NAV (Net Asset Value) של הקרן. כתוצאה מכך, התשואה הסופית שיקבל המשקיע שמוכר תהיה נמוכה יותר. חשוב לציין שתופעה זו מתעצמת אם המכירה יוצאת אל הפועל בתקופת האטה, משבר וירידות בשווי ההשקעות של הקרן.
בשנים האחרונות, התפתח בארה״ב שוק ה- Secondary, שנותן מענה לחלק מאתגרי הנזילות שיש בתחום ה- Private Equity, בדגש על חברות טכנולוגיה פרטיות. המנועים להתפתחות ה- Direct Secondary Transfer (עסקה שבמסגרתה הקונה מחליף את המוכר על ה Captable של החברה) בחברות טכנולוגיה, נובעים בראש ובראשונה מהשינוי שעברו חברות הטכנולוגיה. בניגוד לעבר יש להן נגישות מאוד גבוהה להון פרטי בהיקפים שבעבר היו קיימים רק בהנפקות ציבוריות, הבחירה של החברות להישאר יותר זמן פרטיות בטרם יהיו בשלות ל- IPO והגידול בשווי החברות, הביאו למצב שבו גדל הצורך של עובדי החברות עצמם לממש אחזקות לאורך הדרך ולהיפגש עם מרכיב ההון בחבילת התגמול שקיבלו, וכל זה עוד לפני שהחברה הפכה לציבורית.
מהצד השני, משקיעים רבים חיפשו דרך להיחשף לנכס הבסיס הזה באופן ספציפי, ולהנות מהפריחה ומעליית הערך של חברות הטכנולוגיה המובילות בעולם בשלב שהן עדיין פרטיות. בעבר רק קרנות ההשקעה המובילות בעולם (Tier 1 funds) יכלו להנות מההשקעות בחברות אלו, בין אם במסגרת סבבי השקעה או בעסקאות בינן לבין עצמן. כיום שוק ה- Secondary מאפשר לכל קרן, גוף פיננסי או משקיע פרטי (במגבלות החוק) לקנות באופן ישיר מניות באותם חברות.
- תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קומיוניקיישנס בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק
- מדיפאואר מתרחבת בארה"ב: מיזם משותף בכ-700 מיליון שקל ותכנית רכישה של 7 מרכזים מסחריים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית
היקף העניין בחברות הטכנולוגיה בשוק האמריקאי הביא לצמיחה של משקיעים, קרנות וגופים המתמחים בהשקעות Secondary. יחד עם הגידול במספר הגופים והמשקיעים הפעילים, גדל היקף נותני השירותים, ביניהם ברוקרים, פלטפורמות מידע, פלטפורמות השקעה ואפילו Inter-Brokers המקשרים בין שחקנים ופעילים.
השילוב בין תשתיות וזירות המפגישות קונים ומוכרים (לא באופן ישיר) לבין מספר ההולך וגדל של קונים ומוכרים, יצר שוק פרטי עם רמת נזילות שאינה מאפיינת את עולם ההשקעות הפרטי וההשקעות האלטרנטיביות באופן כללי.
כאן המקום לציין ולסייג, כי הנזילות אינה זהה או אחידה בין החברות, אלא תלויה בין היתר בגודל החברה, רמת העניין שהיא מייצרת בקרב המשקיעים, מספר המשקיעים הפעילים, והתקופה - באופן לא שונה ממה שמוכר לציבור המשקיעים בשוקי ההון הציבוריים.
שוק ה- Secondary מאפשר למשקיעים לעשות Cherry Peeking ולבנות לעצמם תיק השקעות ישיר, בחברות הטכנולוגיה הפרטיות המובילות בעולם ובארץ, לבחור את רמת הפיזור לכל חברה (במגבלות מינימום השקעה), הסקטורים שהוא מבין ורוצה להתמקד בהם וכו׳. מהצד השני, מימוש השקעה שהגיעה לפרקה או אם יש צורך בנזילות, כמו שהמניות נרכשו כך גם המכירה יכולה להתבצע בצורה פשוטה בשוק ה- Secondary באמצעות אחת מהפלטפורמות, הברוקרים או ספקי השירותים.
- 6.אחד העם 12/02/2024 23:12הגב לתגובה זוהאלטרנטיב לא מפוקח.
- 5.רווית 11/02/2024 08:35הגב לתגובה זוקופסה שחורה שרבים וטובים לא יודעים מה קורה בתוכה. יתכן שהמשקיעים האחרונים בקרן ישלמו את מה שהמשקיעים הראשונים שכבר יצאו היו צריכים לשלם.
- 4.איציק 09/02/2024 10:45הגב לתגובה זואת הסיכון, התשואה, שבחלק מהמקרים משתווה לתשואת פקדון אם אין איזה גייט הפחת שווי וכדו', הוצאות גידור מטבע ואי הנזילות לוקחים המשקיעים.
- 3.רמי 08/02/2024 22:16הגב לתגובה זוגם קרנות שמגדירות את עצמן כנזילות מתגלות כחצי נזילות , אתה מבקש לפדות הבקשה נקלטת , אתה ממתין רבעון מסיון הרבעון שבו ביקשת לפדות ומקבל את הכסף חודשיים אחרי סוף הרבעון שאחרי. בפועל המתנה של כמעט חמישה חודשים עד שהכסף מגיע בהנחה שאין גייט. תוסיפו לזה עמלות גידור מטבע הוצאות נוספות בסופו של דבר גיליתי שקיבלתי תשואה ששווה לתשואת פקדון בנקאי.... גיליתי כמה הפמילי אופיס שלי קיבל ועובדי השיווק בקרן שהושקעתי בה + המנהלים שלקחו דמי ניהול והצלחה והבנתי למה נשארתי עם תשואה של פקדון בנקאי עם סיכון גבוה יותר.
- 2.שימי בחיאת שימי 30/01/2024 20:50הגב לתגובה זוחילק לסוכנים חילק לפמיליאופיס חילק לעובדים תיגמל משווקים תיגמל מנהלים, מייסדים ושותפים עסקיים חילק דמי ניהול לא שכח דמי הצלחה חילק לאדמיניסטרציה שילם מיסים ולמי לא נשאר....???
- 1.SHIKA 21/07/2023 21:56הגב לתגובה זואיך מנהלי השקעות גוזרים עמלתם? לפי תשואה של התיק. מה שווי של השקעה לא סחירה? השד יודע, והשד הזה מתעתע. בעתיד עוד יכתבו על זה הרבה - איך גזרו עמלה על תשואה עודפת בה בשעה שלא הייתה תשואה ולכן לא היה שום דבר עודף אלא עמלתם.
- לא נכון. (ל"ת)EH 23/07/2023 21:02הגב לתגובה זו
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותחשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים
רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים
של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים
ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום.
על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.
קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.
ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.
- רשות ני"ע מזהירה: כך תזהו הונאות השקעה בעידן ה-AI
- ״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית נופלת 5%, אפריקה מגורים מוסיפה 3%, המדדים בעליות קלות
בי קומיוניקיישנס מזנקת - אמרנו לכם; פלסאנמור מתכוננת להנפקה בוול סטריט ותאחד מניות, אלביט עולה, הבנקים יורדים, מניות הנדל"ן מקבלות המלצה, אפריקה מגורים עולה 3%; על מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת
ארית נמצאת 12% מתחת למחיר מאז התרגיל - ניסיון ההנפקה של רשף, החברה הבת. אתם יודעים מה אנחנו חושבים על ההנפקה הזו - מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור; הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת. ארית נבהלה מהביקורת ונפילת המניה בעקבות הכתבות ולקחה צעד לאחור. כלכליסט שמקורבים לחברה מדווחים כי החברה הולכת להנפקה אצל המוסדיים בשווי של 3.75 מיליארד שקל (הכוונה המקורית היתה לפי 4.3 מיליארד). ראשית, יש כאן בעיה גדולה של דיווחים שלמקורבים, למוסדיים שעוברים ללא שהם מגיעים למשקיע הקטן. אפילו ביום שבו ארית דיווחה על חזרה בה מהנפקה, היא קודם כל הדליפה ורק אחר כך הוציאה הודעה מסודרת. בדרך המקורבים-מוסדיים ועוד יכולים להרוויח הרבה כסף.
אבל העניין העקרוני הוא שהחברה לא באמת קיפלה את ההנפקה. הרגיעה של המשקיעים היתה טעות גדולה - היא שלחה מסרים דרך יח"צ וכתבות שהיא יורדת מזה, אבל כשקוראים טוב טוב את ההודעה מבינים שהכל פתוח. אזה היא כעת רוצה הנפיק למוסדיים במחיר נמוך, המניה נופלת - ארית תעשיות -4.82%
הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית.
בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות, יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.
- המדדים עלו ב-0.7%, נקסט ויז'ן זינקה 40% בשבוע
- אלביט זינקה 6.2%, נקסט ויז'ן קפצה 7.5% - הביטחוניות העלו את המדדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.
