דעה

הסכנה הגדולה של השקעות אלטרנטיביות - חוסר נזילות, ומה הפתרון?

איתי בן ארי | (7)

השקעות אלטרנטיביות הפכו להיות מילה שגורה בקרב משקיעים, במיוחד משקיעים מתוחכמים ועתירי הון, שבשנים האחרונות הסיטו חלק מהיקף ההון שלהם להשקעות אלטרנטיביות על חשבון השקעות בשוקי ההון הציבוריים. השינוי הזה נובע בראש ובראשונה מתשואות היסטוריות עודפות ביחס לאלטרנטיבה, אבל גם מקורלציה נמוכה עם יתר תיק הנכסים שלהם, שרובו מושקע בשוקי ההון הציבורי. למעשה, הוכח ששילוב השקעות אלטרנטיביות צפוי לשפר את ביצועי תיק ההשקעות הכולל על פני זמן, במיוחד אם המשקיע פועל לאזן מחדש את האפיקים השונים בתקופות של גאות ושפל, בהתאם ״לתיאוריית תיק השוק״ שפיתח זוכה פרס נובל לכלכלה, פרופסור Markowitz.

 

עם זאת, חשוב להדגיש, שפוטנציאל התשואה הגבוהה והקורלציה הנמוכה, נובעים מאופיים הפרטי של נכסי הבסיס, היעדר נזילות ומחיר שוק ליחידות ההשקעה, והפיצוי אותו דורשים המשקיעים על סיכון הנזילות שהם לוקחים. למעשה, אחד מהסיכונים המובנים שמשקיעים נוטים להתעלם מהם, הינו סיכון הנזילות שעולה בעת הצורך לצאת מהשקעה פרטית.

 

ישנם סיכוני נזילות רבים בקרנות השקעה אלטרנטיביות; ראשית, תקופת נעילה בקרן- כאשר משקיע חדש נדרש להישאר נעול בקרן עד שיתאפשר לו לראשונה למשוך את כספו מההשקעה, אם ירצה בכך.

 

כמו כן, הפעלת Gate – בקרנות Evergreen המצהירות על אפשרות למשוך כספי משקיעים במועדים קבועים, לשותף הכללי יש אפשרות למנוע פדיונות של כספי משקיעים בהתקיים תנאים שנקבעו בהסכם השותפות - LPA. אירועים כאלו עלולים להתרחש בתקופה של ירידות והפסדים למשקיעים שבתורם מבקשים למשוך את השקעתם.  בנוסף, מכירת יחידות השקעה בקרן מחייבת סיוע ואישור של השותף הכללי ,כאשר משקיע בקרן מבקש למכור למשקיע אחר את יחידות ההשתתפות שלו (המשקיע החדש נכנס בנעליו) לשותף הכללי בקרן יש את היכולת (בהתאם להסכם ה- LPA  של הקרן) למנוע מעסקה כזו להתממש.

 

דוגמה נוספת היא, היעדר נזילות של קונים ומוכרים ביחידות השקעה של קרנות – יבוא לידי ביטוי במכירה של יחידות ההשקעה בדיסקאונט ביחס ל- NAV (Net Asset Value) של הקרן. כתוצאה מכך, התשואה הסופית שיקבל המשקיע שמוכר תהיה נמוכה יותר. חשוב לציין שתופעה זו מתעצמת אם המכירה יוצאת אל הפועל בתקופת האטה, משבר וירידות בשווי ההשקעות של הקרן.

 

בשנים האחרונות, התפתח בארה״ב שוק ה- Secondary, שנותן מענה לחלק מאתגרי הנזילות שיש בתחום ה- Private Equity, בדגש על חברות טכנולוגיה פרטיות. המנועים להתפתחות ה- Direct Secondary Transfer (עסקה שבמסגרתה הקונה מחליף את המוכר על ה Captable של החברה) בחברות טכנולוגיה, נובעים בראש ובראשונה מהשינוי שעברו חברות הטכנולוגיה. בניגוד לעבר יש להן נגישות מאוד גבוהה להון פרטי בהיקפים שבעבר היו קיימים רק בהנפקות ציבוריות, הבחירה של  החברות להישאר יותר זמן פרטיות בטרם יהיו בשלות ל- IPO והגידול בשווי החברות, הביאו למצב שבו גדל הצורך של עובדי החברות עצמם לממש אחזקות לאורך הדרך ולהיפגש עם מרכיב ההון בחבילת התגמול שקיבלו, וכל זה עוד לפני שהחברה הפכה לציבורית.

מהצד השני, משקיעים רבים חיפשו דרך להיחשף לנכס הבסיס הזה באופן ספציפי, ולהנות מהפריחה ומעליית הערך של חברות הטכנולוגיה המובילות בעולם בשלב שהן עדיין פרטיות. בעבר רק קרנות ההשקעה המובילות בעולם (Tier 1 funds) יכלו להנות מההשקעות בחברות אלו, בין אם במסגרת סבבי השקעה או בעסקאות בינן לבין עצמן. כיום שוק ה- Secondary מאפשר לכל קרן, גוף פיננסי או משקיע פרטי (במגבלות החוק) לקנות באופן ישיר מניות באותם חברות.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

היקף העניין בחברות הטכנולוגיה בשוק האמריקאי הביא לצמיחה של משקיעים, קרנות וגופים המתמחים בהשקעות Secondary. יחד עם הגידול במספר הגופים והמשקיעים הפעילים, גדל היקף נותני השירותים, ביניהם ברוקרים, פלטפורמות מידע, פלטפורמות השקעה ואפילו Inter-Brokers המקשרים בין שחקנים ופעילים.

 

השילוב בין תשתיות וזירות המפגישות קונים ומוכרים (לא באופן ישיר) לבין מספר ההולך וגדל של קונים ומוכרים, יצר שוק פרטי עם רמת נזילות שאינה מאפיינת את עולם ההשקעות הפרטי וההשקעות האלטרנטיביות באופן כללי.

 

כאן המקום לציין ולסייג, כי הנזילות אינה זהה או אחידה בין החברות, אלא תלויה בין היתר בגודל החברה, רמת העניין שהיא מייצרת בקרב המשקיעים, מספר המשקיעים הפעילים, והתקופה - באופן לא שונה ממה שמוכר לציבור המשקיעים בשוקי ההון הציבוריים.

 

שוק ה- Secondary מאפשר למשקיעים לעשות Cherry Peeking ולבנות לעצמם תיק השקעות ישיר, בחברות הטכנולוגיה הפרטיות המובילות בעולם ובארץ, לבחור את רמת הפיזור  לכל חברה (במגבלות מינימום השקעה), הסקטורים שהוא מבין ורוצה להתמקד בהם וכו׳. מהצד השני, מימוש השקעה שהגיעה לפרקה או אם יש צורך בנזילות, כמו שהמניות נרכשו כך גם המכירה יכולה להתבצע בצורה פשוטה בשוק ה- Secondary באמצעות אחת מהפלטפורמות, הברוקרים או ספקי השירותים.

איתי בן ארי. צילום: אלפנט

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    אחד העם 12/02/2024 23:12
    הגב לתגובה זו
    האלטרנטיב לא מפוקח.
  • 5.
    רווית 11/02/2024 08:35
    הגב לתגובה זו
    קופסה שחורה שרבים וטובים לא יודעים מה קורה בתוכה. יתכן שהמשקיעים האחרונים בקרן ישלמו את מה שהמשקיעים הראשונים שכבר יצאו היו צריכים לשלם.
  • 4.
    איציק 09/02/2024 10:45
    הגב לתגובה זו
    את הסיכון, התשואה, שבחלק מהמקרים משתווה לתשואת פקדון אם אין איזה גייט הפחת שווי וכדו', הוצאות גידור מטבע ואי הנזילות לוקחים המשקיעים.
  • 3.
    רמי 08/02/2024 22:16
    הגב לתגובה זו
    גם קרנות שמגדירות את עצמן כנזילות מתגלות כחצי נזילות , אתה מבקש לפדות הבקשה נקלטת , אתה ממתין רבעון מסיון הרבעון שבו ביקשת לפדות ומקבל את הכסף חודשיים אחרי סוף הרבעון שאחרי. בפועל המתנה של כמעט חמישה חודשים עד שהכסף מגיע בהנחה שאין גייט. תוסיפו לזה עמלות גידור מטבע הוצאות נוספות בסופו של דבר גיליתי שקיבלתי תשואה ששווה לתשואת פקדון בנקאי.... גיליתי כמה הפמילי אופיס שלי קיבל ועובדי השיווק בקרן שהושקעתי בה + המנהלים שלקחו דמי ניהול והצלחה והבנתי למה נשארתי עם תשואה של פקדון בנקאי עם סיכון גבוה יותר.
  • 2.
    שימי בחיאת שימי 30/01/2024 20:50
    הגב לתגובה זו
    חילק לסוכנים חילק לפמיליאופיס חילק לעובדים תיגמל משווקים תיגמל מנהלים, מייסדים ושותפים עסקיים חילק דמי ניהול לא שכח דמי הצלחה חילק לאדמיניסטרציה שילם מיסים ולמי לא נשאר....???
  • 1.
    SHIKA 21/07/2023 21:56
    הגב לתגובה זו
    איך מנהלי השקעות גוזרים עמלתם? לפי תשואה של התיק. מה שווי של השקעה לא סחירה? השד יודע, והשד הזה מתעתע. בעתיד עוד יכתבו על זה הרבה - איך גזרו עמלה על תשואה עודפת בה בשעה שלא הייתה תשואה ולכן לא היה שום דבר עודף אלא עמלתם.
  • לא נכון. (ל"ת)
    EH 23/07/2023 21:02
    הגב לתגובה זו
חן גולן יו"ר דירקטוריון נקסט ויז'ן צילום:שלומי יוסףחן גולן יו"ר דירקטוריון נקסט ויז'ן צילום:שלומי יוסף
ניתוח

אחרי שקפצה פי 42, החברה הזו תספק היום תחזית - האם היא תמשיך לעלות?

מנדי הניג |

בזמן שהמשקיעים ממתינים להחלטת הריבית, הדרמה האמיתית תתרחש דווקא בנקסט ויז'ן, "כוכבת הרחפנים והכטב"מים", החברה שהצליחה לזנק יותר מפי 42 מההנפקה והביסה את התחזיות שלה עצמה שוב ושוב. ההנהלה שמדורגת אצלנו מדי שנה ב-4 השנים האחרונות כאחת המנהלות הטובות בשוק ההון.

החברה שזכתה להזמנות ענק בחודש האחרון תדווח בעוד מספר שעות על התחזית ל-2026 (והכנסות לרבעון האחרון ולשנת 2025) וכפרומו לתחזית המניה מזנקת היום - נקסט ויז'ן -1.3%   

מניית נקסט ויז'ן סגרה את 2025 בזינוק של 252%, אחרי שבאוקטובר נכנסה למדד היוקרתי ת"א 35. כיום בשווי שוק של 21.5 מיליארד שקל נקסט מדורגת במקום ה-18 בבורסה, הרבה מעל חברות וותיקות וענקיות כמו - בזק, ביג, מליסרון ואפילו חברות ביטוח כמו מגדל וכלל.

החברה שמפתחת מצלמות מיוצבות לכלי טיס בלתי מאוישים, צפויה לשחרר היום בין השעות 15:30-16:30 את ההערכותיה לסיכום שנת 2025 לצד יעד ההכנסות הרשמי שהציב הדירקטוריון לשנת 2026.

נקסט ויז'ן מגיעה לרגע הזה במומנטום חיובי. רק בשלושת השבועות האחרונים דיווחה החברה על הזמנות מצטברות בהיקף דמיוני של כ-108.5 מיליון דולר. זה כולל את עסקת הענק ההיסטורית מאמצע דצמבר בהיקף של 76.8 מיליון דולר, והזמנה נוספת של 22.1 מיליון דולר שדווחה ממש עם פתיחת השנה. אחרי הזמנת הענק חן גולן בעצמו היה נשמע ספקני הוא אמר לנו  "יהיו עוד הזמנות גדולות, לא יודע אם כזאת, אבל הביקוש מאוד חזק".

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

טאואר קופצת 7%, קיסטון 6%; המדדים במגמה חיובית; הדולר ב-3.16 שקלים

טאואר מתרחבת לתחום חיישני LiDAR והעליות במניה מתחזקות - המדדים בירוק בוהק; גילת טלקום עם קפיצת מדרגה מדווחת על עסקת של 52 מיליון שקל; אלביט עם חוזים נוספים; סוגת ברכישה ראשונה מההנפקה - מה הרכישה מספרת לנו על מחיר המניה?

מערכת ביזפורטל |


קבוצת חג'ג' חג'ג' נדלן 7.24%   מדווחת כי חברת הד מאסטר, שבה היא מחזיקה בשרשור 50% מההון, מוכרת את זכויותיה במתחם שד"ל בתל אביב לקבוצת אביב, שבשליטת דורון אביב ודפנה הרלב. על פי הדיווח, התמורה הבסיסית בעסקה נאמדת בכ-730 מיליון שקל בתוספת מע"מ, כאשר מרבית הסכום צפויה להיות משולמת בתוך כ־60 יום ממועד קבלת שוברי האגרות שיונפקו לצורך הוצאת היתר הבנייה המלא לפרויקט. החברה מציינת כי הפרויקט מצוי כיום בשלב של כניסה לחישובי אגרות, שלב מקדים לקראת קבלת היתר.

המתחם הנמכר משתרע על שטח קרקע של כ-3,109 מ"ר וכולל זכויות בנייה נרחבות במיקום מרכזי בעיר, בסמוך לרחובות רוטשילד, יבנה ושדרות שד"ל. במקום יוקם מגדל בן כ־40 קומות, עם כ-17 אלף מ"ר שטחי מגורים, ועוד כ-20 אלף מ"ר למלונאות ומסחר, לצד חניון תת־קרקעי ומבנה ציבור. המגדל נמצא בשלבי בנייה וחברת הפרויקט השלימה נכון לעתה את עבודת השימור במבנה באתר - אקזיט ברוטשילד: האחים חג'ג' מוכרים את מתחם שד"ל בכ-730 מיליון שקל


טאואר טאואר 7.36%   מרחיבה את פעילות הסיליקון פוטוניקס שלה מעבר לתשתיות ה-AI והדאטה סנטרים, ונכנסת לתחום חיישני הרכב והרובוטיקה. החברה הודיעה היום על שיתוף פעולה עם LightIC Technologies, שבמסגרתו תייצר חיישני LiDAR מבוססי FMCW, המיועדים ליישומי רכב אוטונומי, רובוטיקה ו-Physical AI. בעקבות ההודעה טאואר (שעלתה אפילו קודם יחד עם מניות השבבים) מתחזקת עד 8% ונסחרת לפי שווי שוק של 45.3 מיליארד שקל. שיתוף הפעולה מתבסס על תהליכי הייצור של טאוור בתחום הסיליקון פוטוניקס, שכבר מיושמים כיום במערכות תקשורת אופטית עבור דאטה סנטרים. לפי החברות, הבשלות הייצורית של הפלטפורמה מאפשרת כעת שימוש בה גם ביישומי חישה, הדורשים שילוב הדוק בין רכיבים אופטיים ואלקטרוניים. חיישני ה-LiDAR שייוצרו עבור LightIC מבוססים על טכנולוגיית FMCW, המאפשרת מדידה בו-זמנית של מרחק ומהירות באמצעות ניתוח שינוי התדר של האור המוחזר. בניגוד לחיישנים מבוססי פולסים, הטכנולוגיה מספקת גם מידע על מהירות האובייקט הנמדד, נתון רלוונטי ליישומי רכב אוטונומי ורובוטיקה - מהדאטה סנטרים לכבישים: טאואר מתרחבת לשוק ה-LiDAR


נקסט ויז'ן קופצת היום. נזכיר שב-30 לדצמבר הודיעה נקסט ויז'ן -1%   כי היום בין השעות 15:30 ל-16:30 (זמן החלטת הריבית) החברה תפרסם את ההערכות שלה בקשר עם סך ההכנסות ב-2025 וכן את יעד ההכנסה שיציב דירקטוריון החברה לשנת 2026 רק בחודש האחרון היא הספיקה לדווח על עוד 2 הזמנות בהיקף של 31.6 מ' דולר בנוסף לעסקת הענק של ה-77 מיליון דולר חישבנו והיקף ההזמנות של נקסט ויז'ן רק בחצי השנה האחרונה עומד על 165.4 מיליון דולר. נקסט ויז'ן עשתה קפיצה מטורפת מאז ההנפקה שלה, למעלה מפי 42 תשואה (!) היא עקפה חברות ענק, נכנסה לת"א 35 והיא כיום במקום ה-18 בשווי השוק שלה בבורסה, מעל מליסרון, ביג קמטק, כלל ושופרסל. בסוף 2023 נקסט ויז'ן פרסמה תחזית שאז נשמעה שמרנית ל-2025, היא כללה צפי להכנסות של 160 מיליון דולר, גידול של 45% לעומת 2024, וזאת לאחר שההכנסות קפצו ביותר מ-110% בהשוואה ל-2023. בתשעת החודשים הראשונים של 2025 רשמה החברה הכנסות של 120 מיליון דולר, כך שנכון לעכשיו (ובשקלול ההזמנות האחרונות) סביר להניח שהיא עומדת ואפילו עוקפת את התחזית השנתית שהציבה - מה יהיה היעד החדש ל-2026? יש הרבה ספקולציות בשוק, בפעם הקודמת התחזית נשמעה שמרנית - יש מי שמסמן את 270-290 מיליון שקל, צמיחה של קרוב ל-70% על 2025 ויש מי שמסמן את איזורי ה-220 מיליון שקל בהנחה שמרנית יותר.

החברה דיווחה על עסקאות מצטברות של כ-223 מיליון דולר במהלך 2025, נכון לסוף 2025, צבר ההזמנות של החברה התנפח לממדי ענק. עסקת ה-77 מיליון דולר והזמנה נוספת של 22.1 מיליון דולר מתחילת ינואר 2026 מיועדות לאספקה במהלך שנת 2026. בשוק מדברים על צמיחה של 45-50% נוספים. אם נגזור זאת מההכנסות הצפויות ב-2025, אנחנו מסתכלים על יעד של 240-260 מיליון דולר לפחות. אבל נמתין ונראה. אבל מה זה אומר על הרווח ומה זה אומר על המכפיל העתידי של נקסט ויז'ן - ניתחנו: אחרי שקפצה פי 42, החברה הזו תספק היום תחזית - האם היא תמשיך לעלות?