הסכנה הגדולה של השקעות אלטרנטיביות - חוסר נזילות, ומה הפתרון?
השקעות אלטרנטיביות הפכו להיות מילה שגורה בקרב משקיעים, במיוחד משקיעים מתוחכמים ועתירי הון, שבשנים האחרונות הסיטו חלק מהיקף ההון שלהם להשקעות אלטרנטיביות על חשבון השקעות בשוקי ההון הציבוריים. השינוי הזה נובע בראש ובראשונה מתשואות היסטוריות עודפות ביחס לאלטרנטיבה, אבל גם מקורלציה נמוכה עם יתר תיק הנכסים שלהם, שרובו מושקע בשוקי ההון הציבורי. למעשה, הוכח ששילוב השקעות אלטרנטיביות צפוי לשפר את ביצועי תיק ההשקעות הכולל על פני זמן, במיוחד אם המשקיע פועל לאזן מחדש את האפיקים השונים בתקופות של גאות ושפל, בהתאם ״לתיאוריית תיק השוק״ שפיתח זוכה פרס נובל לכלכלה, פרופסור Markowitz.
עם זאת, חשוב להדגיש, שפוטנציאל התשואה הגבוהה והקורלציה הנמוכה, נובעים מאופיים הפרטי של נכסי הבסיס, היעדר נזילות ומחיר שוק ליחידות ההשקעה, והפיצוי אותו דורשים המשקיעים על סיכון הנזילות שהם לוקחים. למעשה, אחד מהסיכונים המובנים שמשקיעים נוטים להתעלם מהם, הינו סיכון הנזילות שעולה בעת הצורך לצאת מהשקעה פרטית.
ישנם סיכוני נזילות רבים בקרנות השקעה אלטרנטיביות; ראשית, תקופת נעילה בקרן- כאשר משקיע חדש נדרש להישאר נעול בקרן עד שיתאפשר לו לראשונה למשוך את כספו מההשקעה, אם ירצה בכך.
כמו כן, הפעלת Gate – בקרנות Evergreen המצהירות על אפשרות למשוך כספי משקיעים במועדים קבועים, לשותף הכללי יש אפשרות למנוע פדיונות של כספי משקיעים בהתקיים תנאים שנקבעו בהסכם השותפות - LPA. אירועים כאלו עלולים להתרחש בתקופה של ירידות והפסדים למשקיעים שבתורם מבקשים למשוך את השקעתם. בנוסף, מכירת יחידות השקעה בקרן מחייבת סיוע ואישור של השותף הכללי ,כאשר משקיע בקרן מבקש למכור למשקיע אחר את יחידות ההשתתפות שלו (המשקיע החדש נכנס בנעליו) לשותף הכללי בקרן יש את היכולת (בהתאם להסכם ה- LPA של הקרן) למנוע מעסקה כזו להתממש.
- השקעה מחוץ לבורסה: כך תשקיעו מבלי לחשוש מהתנודות בשווקים
- השקעות בצל הקורונה: יש אלטרנטיבה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דוגמה נוספת היא, היעדר נזילות של קונים ומוכרים ביחידות השקעה של קרנות – יבוא לידי ביטוי במכירה של יחידות ההשקעה בדיסקאונט ביחס ל- NAV (Net Asset Value) של הקרן. כתוצאה מכך, התשואה הסופית שיקבל המשקיע שמוכר תהיה נמוכה יותר. חשוב לציין שתופעה זו מתעצמת אם המכירה יוצאת אל הפועל בתקופת האטה, משבר וירידות בשווי ההשקעות של הקרן.
בשנים האחרונות, התפתח בארה״ב שוק ה- Secondary, שנותן מענה לחלק מאתגרי הנזילות שיש בתחום ה- Private Equity, בדגש על חברות טכנולוגיה פרטיות. המנועים להתפתחות ה- Direct Secondary Transfer (עסקה שבמסגרתה הקונה מחליף את המוכר על ה Captable של החברה) בחברות טכנולוגיה, נובעים בראש ובראשונה מהשינוי שעברו חברות הטכנולוגיה. בניגוד לעבר יש להן נגישות מאוד גבוהה להון פרטי בהיקפים שבעבר היו קיימים רק בהנפקות ציבוריות, הבחירה של החברות להישאר יותר זמן פרטיות בטרם יהיו בשלות ל- IPO והגידול בשווי החברות, הביאו למצב שבו גדל הצורך של עובדי החברות עצמם לממש אחזקות לאורך הדרך ולהיפגש עם מרכיב ההון בחבילת התגמול שקיבלו, וכל זה עוד לפני שהחברה הפכה לציבורית.
מהצד השני, משקיעים רבים חיפשו דרך להיחשף לנכס הבסיס הזה באופן ספציפי, ולהנות מהפריחה ומעליית הערך של חברות הטכנולוגיה המובילות בעולם בשלב שהן עדיין פרטיות. בעבר רק קרנות ההשקעה המובילות בעולם (Tier 1 funds) יכלו להנות מההשקעות בחברות אלו, בין אם במסגרת סבבי השקעה או בעסקאות בינן לבין עצמן. כיום שוק ה- Secondary מאפשר לכל קרן, גוף פיננסי או משקיע פרטי (במגבלות החוק) לקנות באופן ישיר מניות באותם חברות.
- דוראל רוכשת פאנלים ב-650 מיליון דולר לשני פרויקטי ענק בארה"ב
- מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
היקף העניין בחברות הטכנולוגיה בשוק האמריקאי הביא לצמיחה של משקיעים, קרנות וגופים המתמחים בהשקעות Secondary. יחד עם הגידול במספר הגופים והמשקיעים הפעילים, גדל היקף נותני השירותים, ביניהם ברוקרים, פלטפורמות מידע, פלטפורמות השקעה ואפילו Inter-Brokers המקשרים בין שחקנים ופעילים.
השילוב בין תשתיות וזירות המפגישות קונים ומוכרים (לא באופן ישיר) לבין מספר ההולך וגדל של קונים ומוכרים, יצר שוק פרטי עם רמת נזילות שאינה מאפיינת את עולם ההשקעות הפרטי וההשקעות האלטרנטיביות באופן כללי.
כאן המקום לציין ולסייג, כי הנזילות אינה זהה או אחידה בין החברות, אלא תלויה בין היתר בגודל החברה, רמת העניין שהיא מייצרת בקרב המשקיעים, מספר המשקיעים הפעילים, והתקופה - באופן לא שונה ממה שמוכר לציבור המשקיעים בשוקי ההון הציבוריים.
שוק ה- Secondary מאפשר למשקיעים לעשות Cherry Peeking ולבנות לעצמם תיק השקעות ישיר, בחברות הטכנולוגיה הפרטיות המובילות בעולם ובארץ, לבחור את רמת הפיזור לכל חברה (במגבלות מינימום השקעה), הסקטורים שהוא מבין ורוצה להתמקד בהם וכו׳. מהצד השני, מימוש השקעה שהגיעה לפרקה או אם יש צורך בנזילות, כמו שהמניות נרכשו כך גם המכירה יכולה להתבצע בצורה פשוטה בשוק ה- Secondary באמצעות אחת מהפלטפורמות, הברוקרים או ספקי השירותים.
- 6.אחד העם 12/02/2024 23:12הגב לתגובה זוהאלטרנטיב לא מפוקח.
- 5.רווית 11/02/2024 08:35הגב לתגובה זוקופסה שחורה שרבים וטובים לא יודעים מה קורה בתוכה. יתכן שהמשקיעים האחרונים בקרן ישלמו את מה שהמשקיעים הראשונים שכבר יצאו היו צריכים לשלם.
- 4.איציק 09/02/2024 10:45הגב לתגובה זואת הסיכון, התשואה, שבחלק מהמקרים משתווה לתשואת פקדון אם אין איזה גייט הפחת שווי וכדו', הוצאות גידור מטבע ואי הנזילות לוקחים המשקיעים.
- 3.רמי 08/02/2024 22:16הגב לתגובה זוגם קרנות שמגדירות את עצמן כנזילות מתגלות כחצי נזילות , אתה מבקש לפדות הבקשה נקלטת , אתה ממתין רבעון מסיון הרבעון שבו ביקשת לפדות ומקבל את הכסף חודשיים אחרי סוף הרבעון שאחרי. בפועל המתנה של כמעט חמישה חודשים עד שהכסף מגיע בהנחה שאין גייט. תוסיפו לזה עמלות גידור מטבע הוצאות נוספות בסופו של דבר גיליתי שקיבלתי תשואה ששווה לתשואת פקדון בנקאי.... גיליתי כמה הפמילי אופיס שלי קיבל ועובדי השיווק בקרן שהושקעתי בה + המנהלים שלקחו דמי ניהול והצלחה והבנתי למה נשארתי עם תשואה של פקדון בנקאי עם סיכון גבוה יותר.
- 2.שימי בחיאת שימי 30/01/2024 20:50הגב לתגובה זוחילק לסוכנים חילק לפמיליאופיס חילק לעובדים תיגמל משווקים תיגמל מנהלים, מייסדים ושותפים עסקיים חילק דמי ניהול לא שכח דמי הצלחה חילק לאדמיניסטרציה שילם מיסים ולמי לא נשאר....???
- 1.SHIKA 21/07/2023 21:56הגב לתגובה זואיך מנהלי השקעות גוזרים עמלתם? לפי תשואה של התיק. מה שווי של השקעה לא סחירה? השד יודע, והשד הזה מתעתע. בעתיד עוד יכתבו על זה הרבה - איך גזרו עמלה על תשואה עודפת בה בשעה שלא הייתה תשואה ולכן לא היה שום דבר עודף אלא עמלתם.
- לא נכון. (ל"ת)EH 23/07/2023 21:02הגב לתגובה זו
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית מזנקת 10%, פלסאנמור 6.7%; ת"א ביטוח קופץ 2.3% - מגמה חיובית בבורסה
אחרי הביקורת החריפה על הנפקת רשף טכנולוגיות - הפעילות המרכזית של ארית - כשגם מוסדיים הבהירו כי לא יקחו חלק בהנפקה, ארית חוזרת בה מקידום המהלך ובוחנת מימון דרך השוק הפרטי; המדדים במגמה חיובית מתונה לפתיחת שבוע המסחר
המדדים במגמה חיובית ת"א 35 עולה 0.7% בעוד ת"א 90 מוסיף 0.5%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים מוסיף 0.9% בעוד ת"א ביטוח מזנק 2.4%. ת"א נדל"ן יורד 0.6% ות"א נפט וגז יורד גם הוא 0.6%.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ
נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך יראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
