רוחאני ניצח בענק בבחירות לנשיאות באירן, רבבות חגגו הלילה ברחובות
הבחירות לנשיאות באירן: חסן רוחאני זכה בבחירות לנשיאות באירן לאחר שקיבל יותר מ-50% מקולות הבוחרים כבר בסיבוב הבחירות הראשון. פירוש הדבר הוא, שלא יתקיים סיבוב שני אל מול המועמד הבא אחריו.
רוחאני נחשב למתון מבין המועמדים ובמערב מברכים על הבחירה של העם האיראני. באירן יצאו הלילה רבבות לחגוג את ניצחונו של רוחאני שאמר בנאומו הראשון" זהו ניצחון של האינטליגנציה, המתינות והקידמה על הקיצוניות".
עם זאת המנהיג הרוחני העליון של אירן נותר האייתוללה חמינאי שיוסיף להיות הסמכות הרוחנית אליה ימשיך להיות כפוף הנשיא הנבחר ושצפוי להוביל, גם אם באופן שקט יותר, את הקו הניצי כנגד ישראל. משרד החוץ פירסם אמש תגובה רשמית בה נכתב "באירן נבחר נשיא חדש מתוך רשימת מועמדים שאישר האייתוללה חמינאי, אחרי שפסל מועמדים שלא התאימו להשקפת עולמו הקיצונית. תוכנית הגרעין האיראנית נקבעה עד היום על ידי חמינאי ולא על ידי נשיא אירן. גם אחרי הבחירות אירן תישפט על פי מעשיה בתחום הגרעין והטרור".
כבר כשפורסמו תוצאות הביניים, וכמעט 80% מקולות הבוחרים נספרו היה ברור כי המועמד חסן רוחאני הוא המוביל על פני ששת המועמדים האחרים.
במידה ורוחאני לא היה מצליח בסופו של דבר להשיג יותר מ-50% מהקולות, היה עליו להתמודד בסיבוב נוסף אל מול מי שדורג במקום השני, מוחמד באקר קליבאף, ראש העיר טהרן, שקיבל 16% מהקולות בתוצאות הביניים.
"מראהו החזק של רוחאני מרמז על שינוי בעל משמעות היסטורית עבור אירן" כתבה סוזן מלוני ממכון ברוקינגס למדינות המזרח התיכון בוושינגטון. "רוחאני הוא מועמד אידיאלי להוביל יוזמה חדשה ולחלץ את אירן מהקרב המתיש של מול הקהילה הבילנאומית בנושא הגרעין".
המועמדים הבאים בתור הם, מוחסן רזאי במקום השלישי עם כ-11.8% מהקולות, סעיד ג'לילי עם 11.4%, ובסוף שני המועמדים הנוספים עלי אכבר ולאיתי ומוחמד גראזי.
- 5.השילטון באיראן עשה הכל להרוויח זמן ושקט במדינה ובעולם (ל"ת)אזרח 17/06/2013 06:41הגב לתגובה זו
- 4.הכל עבודה בעניים כלפי העם באיראן וכלפי המערב אין שינוי (ל"ת)אזרח 16/06/2013 10:40הגב לתגובה זו
- ריקודי טנגו ואצלינו יש טיפשים שבולעים את הצפרדיע (ל"ת)והם רוקדים 17/06/2013 06:45הגב לתגובה זו
- 3.המציאות 16/06/2013 09:37הגב לתגובה זוכך מדיניות אירן תישאר עם זרם הרשע והשנאה כלפי המערב .המנהיג החדש ימשיך את פרוייקט הגרעין עלפי מנגינתו של חמינאי , פשוט זה יעשה בשקט ובלי רעש כמו אחמניגד, אסור למערב להרדם ויש צורך בהתמדה נוקבת להשמדת הפרוייקט.
- 2.ג'ק 16/06/2013 08:51הגב לתגובה זואין ספק שיש בשורה טובה לשווקים .רוחות המלחמה שהאפילו על הכלכלה העולמית עשויים לשנות כוון ולתת מומנטום חיובי לצמיחה גורפת .
- 1.שמואל 15/06/2013 21:56הגב לתגובה זוכל הפרשנים הפוליטים שלא צפו את המהפך בדיעה שהשינוי במדיניות האירנית צפוי להתקל בהתנגדות של המנהיג האמיתי באירן חמינאי אירן תמשיך במדיניות ההליכה על הסף בנוגע לגרעין אובמה ימשיך לתת לאירנים אורך רוח ולא יתקוף אלא ינסה למצות הליכים מדיניים. בגזרה הסורית צפוי המשך המתח הבינגושי שעלול לגרום להצתה של מלחמה על רקע הרצון להביא לקץ שלטונו של אסד ע"י חימוש המורדים והשמדת מאגרי הנשק כדי למנוע נפילת הנשק לגורמים קיצוניים בקרב המורדים. המח הגיאופוליטי לא יפוג לפחות לא בקיץ הקרוב.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
