צניחה חופשית: החוזים על הזהב צללו ב-4% לשפל של שנה וחצי
החוזים העתידיים על אונקיית זהב סגרו את יום המסחר הנוכחי בירידות משמעותית כאשר במהלך היום מחיר אונקייה הספיק לרדת מתחת קו ה-1,500 דולר אולם בסיום התייצב ברמה של 1,502 דולר לאונקייה, ירידה של 4%. סגירה ברמה נמוכה שכזו נרשמה לאחרונה בחודש אוגוסט 2011.
כלכלנים רבים בעולם מייחסים את הירידות המדוברות לחבילת הסיוע אשר תשלח לקפריסין. כידוע, כחלק מהתנאים לחבילה הממשל בקפריסין יצטרך לעמוד בכיסוי חלק מחבותיו. לפיכך יצטרך הממשל למכור אונקיות זהב בשווי של 400 מיליון אירו כאשר השווי הכולל של הזהב בקפריסין סובב סביב ה-585 מיליון דולר בלבד.
מהכיוון השני, יש המיחסים את הירידות במחיר הסחורה לנתון המכירות הקמעונאיות שהתפרסם טרם תחילת המסחר בוול סטריט. ג'ין ארנסברג, עורך המגזין Got Gold התייחס ואמר "מדובר בפאניקה טהורה בהיקפים עצומים".
משקיעים סולידים רבים רואים באונקיית זהב כהשקעה מועדפת זאת עקב היכולת של הסחורה לשמור על ערכה גם בתקופות שהשווקים לא יציבים והאינפלציה גבוהה. כחלק מטענה זו כאשר הבורסות בארה"ב במגמת ירידה ומשקיעים מושכים את כספם ניתן לראות עליות במחיר אונקייה זהב. אולם ביום המסחר נוכחי בוול סטריט, כאשר המדדים רושמים ירידות של עד 0.5%, החוזים העתידיים על הזהב הפתיעו בירידה הקיצונית.
- 4.הרטוב 14/04/2013 15:16הגב לתגובה זואם אינני טועה זה זהב שלה שרק מאוכסן שם והיא רוצה לאכסן אותו אצלה...כאילו לא סומכת על השומר
- אחד 14/04/2013 15:47הגב לתגובה זואלא שהתברר שהוא נגוז לא נמצא במציאות. מה שנשאר זה שטר פקדון ועכשיו צריך אסוף את הזהב מהשוק. גם לסינים כבר כבד עם 3.5 טרליון שטרות ירוקים שיש להם במחסנים ואני מבין שגם הם היו מעדיפים מטילי זהב.
- 3.אחד 14/04/2013 15:05הגב לתגובה זושהיא פודה מהם 400 מיליארד דולאר זהב ומחזירה אותם לברלין. הם נתנו לאמריקים ולצרפתים להצע עד שנת 2020. למה? משום שהמטוסים איטיים או הרכבות מקולקלות? לא משום שאין זהב בשוק אז מה עושים? מנדנדים חזק כדי שהידיים החלשות יפלו. אין תחליף כרגע למטבע בלתי תלוי למעט הזהב.
- 2.הרטוב 13/04/2013 13:55הגב לתגובה זומנסים לנתח הגיונית את הזהב.... אין לו הגיון....הריצו אותו ומכרו להמונים..... עכשיו אין אינפלציה....ידרדרו אותו ל700 וכשתבוא אינפלציה יהיה לו מהיכן לעלות..... ואז 2500,5000 גם לא יהיה בועה..... עליות /ירידות בבורסות...משברים....כלום לא יפריע לו לרדת
- 1.ברוך 13/04/2013 09:19הגב לתגובה זוכל מה שמנסים להבהיל אתכם זה בכלל לא במציאות תמיד בעולם בכל זאת יש ידידים שעוזרים אחד לשני כך שכל המשברים בעולם פתרו אותם בצורה זאת או אחרת רק אצל מחזיקי הפוטים הם מנסים לעשות הכל שחור מתוך אינטרסים
- ידידם? אתה בגן ילדים? (ל"ת)מגוחך 13/04/2013 10:58הגב לתגובה זו
- משה 13/04/2013 10:30הגב לתגובה זוסבלנות....תוך שנתיים ואולי פחות (אני לא נביא) כל העסק מתפרק. סיטואציה 1 - פעילות מלחמתית עם אירן / פלסטינים / סוריה - הדולר עולה + הנפט עולה + הסחורה עולה + הבורסה יורדת. סיטואציה 2 - הדולר מתרסק - הסחורות עולות + הבורסות נופלות. מה יגיע ראשון אני לא יודע (להערכתי מלחמה קודם...ימים יגידו). נחייה ונראה.
איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר
ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc 1.99% , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.
הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.
נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ.
כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר
מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.
- שוק הקריפטו תחת לחץ: הביטקוין בדרך ל-100 אלף דולר
- הפרמיה נמחקה והמשקיעים הקטנים נשארו עם ההפסד - המקרה של זוז
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
