עקב בצד אגודל: קידוח 'שמן' מול אשדוד מתקדם לאט - עומק 2,300 מטר בלבד
שלושה חודשים חלפו מאז החל קידוח 'ים 3' מול אשדוד ושקיעי הגז-נפט כוססים ציפורניים. ל-Bizportal נודע כי בימים אלו נמצא הקידוח בעומק של כ-2,300 מטרים בלבד, כלומר התקדמות איטית מאוד. עם זאת, נקודת האור הינה שהקידוח הצליח להתגבר על השכבה הגיאולוגית הבעייתית וכעת קצב הקידוח צפוי להתגבר, לפחות עד לעומק של כ-2,800 מטרים.
קידוח 'ים 3' החל בתחילת חודש דצמבר ובו שותפים שמן נפט וגז וזרח יהש. מפעילת הקידוח היא חברת קספיאן דרילינג האזרית. בקידוח מצפים השותפים לאתר שתי מטרות - מטרת גז בעומק של 3,500-4,000 מטרים ומטרת נפט בעומק של 5,800 מטרים.
לפני כחודש וחצי חשף Bizportal כי הקידוח הגיע לעומק של כ-1,600 מטרים בלבד (
נכון להיום לשמן נפט וגז ישנם 87.5% מהזכויות בקידוח, לזרח יש 7.5% ולמפעילת הקידוח האזרית ישנם 5%. לזרח ישנה אופציה לרכוש עוד 2.5% מהזכויות ברישיון, זאת עד שהמקדח יגיע לעומק של כ-3,500 מטרים. ככל הנראה זרח לא תממש את האופציה שלה.
ככל הנראה, העיכובים של שמן נבעו מהתעסקות עם שכבה גיאולוגית מורכבת הנקראת 'חרסית' אשר ממוקמת בעומק של כ-1,800 מטרים. לאחר שהמקדח צלח את השכבה הגיאולוגית הזאת, צפויים השותפים להיתקל בשכבה גיאולוגית קלה יותר לקידוח הכוללת 'סלעי גיר'. שכבה זו אמורה להימשך עד לעומק של כ-2,800 מטרים. בפרק זמן זה, צפוי הקידוח להתנהל בקצב משוער של כ-100 מטרים ביום.
החל מעומק של כ-2,800 מטרים צפויים השותפים להיתקל שוב בשכבה גיאולוגית קשה של 'חרסית' - זאת עד להגעה אל שכבת הגז בעומק משוער של 3,900 מטרים. אז מצפים השותפים לאתר מטרה של גז בהיקף של 1.8TCF. נזכיר כי בקידוח 'ים 2' שנערך בשנות ה-90 מטרת הגז התגלתה בעומד של 3,935 מטרים ועל כן מטרת הגז צפויה להימצא סביב עומק זה.
כבר כעת ברור כי שמן תידרש להגדיל עוד יותר את תקציב הקידוח אשר נכון להיום עומד על 108 מיליון דולר. לצד העיכוב בפעולות הקידוח ניתן להניח כי משרד הביטחון לא עושה לשמן חיים קלים ובעבר דיווחה שמן על אירוע שגרם לפינוי של האסדה.
לאחרונה דיווחה שמן כי משרד הביטחון אישר לקידוח להתנהל עד לסוף אפריל 2013. במקביל, בשמן מעוניינים להאריך את האישור ממשרד הביטחון עד לסוף יוני 2013. בשמן ציינו כי הבקשה הועברה לגורמים הרלוונטיים לקבלת התייחסות, אך עדיין אין החלטה סופית בעניין זה.
- 18.ronenhb 05/03/2013 20:37הגב לתגובה זובסך של כ- 10 מיליארד $. 120 מיליון חביות נפט יניבו הכנסות בסך של כ- 10 מיליארד $. אין לזלזל במטרות הגז, במיוחד הראשונה. צריך לזכור כי מדובר במבנה הקרוב לחוף ולתחנת קבלה כך שההשקעה בפיתוח מאגר גז, באם יימצא, לא תהיה גדולה כמו בתמר, לפיכך הפיתוח צפוי להיות רווחי ביותר.
- 17.לצערי, ממשיכים 05/03/2013 19:11הגב לתגובה זומוסרים עדכון.
- 16.יש תגלית ומסתירים את הנתונים - הזדמנות ישראלית (ל"ת)איזה יופי! 05/03/2013 10:11הגב לתגובה זו
- כדי שלא יובן לא נכון 05/03/2013 19:20הגב לתגובה זובברכה, פלוני. זו גם התרשמותי האישית בלבד ואינני ממליץ על שום דבר!
- 15.אני מאמין בשמן ימים יגידו (ל"ת)גיאו 05/03/2013 08:51הגב לתגובה זו
- 14.לגבי הזדמנות, מהו גודל התגלית ברשיון 370/ישי 2 ? (ל"ת)מבקש לדעת 04/03/2013 21:22הגב לתגובה זו
- 13.ronenhb 04/03/2013 20:44הגב לתגובה זונמצאת בשכבת "דלתא" הנמצאת בעומק של 9280 רגל (כ- 2800 מטר) במיטבי הצפי הינו ליותר מ- 1TCF במקסימלי - 3.3TCF. שלושת המטרות הבאות מתחילות מעומק של 3900 מטר והן בטווח המיטבי של 0.1-0.4TCF. ממפת הקידוח, ניתן לראות כי שכבות הגז סדורות אחת מתחת לשניה בחפיפה של השטח שלהן בעומקים הרלוונטים, כלומר קידוח אנכי אמור לחצות את כל 4 השכבות הפוטנציאליות. בכל שכבה החברה תצטרך לבצע לוגים ולדווח על המימצאים. עכוב בקידוח היה ככל הנראה בשל שיגור טיל החץ. קידוח ים נדחה במשך כ- 20 שנה בשל ניסויים אלו ורק בשנים האחרונות אישרה מערכת הביטחון, חלון עבודה של חצי שנה - הטווח בין כל ניסוי - בהסכם עם מערכת הביטחון נקבע כי הקידוח יופסק עם הודעה של המשרד בטווח של שבועיים משיגור מתוכנן (בשל סודיות השיגור) לפיכך איננו יכולים לדעת, עד פירסום דיווח מהחברה, כמה זמן הייתה הפסקת עבודה. בפועל היה שיגור של טיל בסוף חודש פברואר וכעת החברה חזרה לעבודה. כאמור, מטרת הגז העיקרית הינה בטווח של כ- 500-800 מטר מהנתון שפורסם לעיל.
- גז פחות חשוב לשמן. העיקר נפט (ל"ת)הקודח 05/03/2013 07:50הגב לתגובה זו
- 12.מוסדיים קנו את המניה בעשרות מיליונים בשער 17 תבינו לבד. (ל"ת)המקור 04/03/2013 19:36הגב לתגובה זו
- 11.אדן אנרגיה. (ל"ת)מתקרבת 04/03/2013 18:55הגב לתגובה זו
- 10.ronenhb 04/03/2013 16:59הגב לתגובה זודוח המשאבים של NSAI מצביע על פוטנציאל הגז בשכבה שמתחילה בעומק 2800 מטר = 9,500 רגל . בשיחה עם מנכ"ל שמן, אישר הנ"ל כי נתוני NSAI הם הנכונים.
- 9.בא 04/03/2013 16:52הגב לתגובה זולפני שנתיים ,אבל עדיין אקטואלית שכן יש מסיבה כול 10בחודש כשיש משכורת .
- 8.חברת הזדמנות הצליחה 04/03/2013 16:32הגב לתגובה זומה קורה?
- 7.משקיע עם ניסיון 04/03/2013 16:28הגב לתגובה זובכמות כזו שלא מצדיק את הסיכון (לפחות לא בשכבות שהפיקו בהם כמה טיפות בים2). גם מנהלים של שמן אמרו שרק בשביל אותם השכבות לא היה כדאי לחזור על הקידוח הזה. אבל הסיכוי למצאו כאן משהו יותר הוא מאוד מאוד מאוד קטן. (לא עדיף לזרוק על לוטו?) לגבי גז: דווקה הגז נותן הרבה תקוות למשקיעים. אבל בקידוח ים2 שקדחו דרך השכבות האלו אפילו לא המליצו על לוגים ומבחני הפקה... אז מאיפה פתאום יהיה כאן גז אחרי כמה שנים?! תזכרו שהשכבות של גז בים3 שונות לחלוטין משכבות הגז של תמר!!! מכאן הסיכוי האפסי למצוא כאן משהו, לצערי. אני אישית יושב בגבעות וגלוב וקפיטל פוינט. מבחינתי הם הרבה יותר עדיפים על שמן (ולא לדבר על קידוחים אחרים בארץ).
- הכי ותיק 38 04/03/2013 18:54הגב לתגובה זוכמות הנפט תהיה בדיוק כמו ב גבעות שלושה קידוחים בים בעבר הראו את אותם תוצאות 700 חב ליום אפילו 1200 חב לא יכסו השקעה ב 10 שנות הפקה אגב וזו הבדיחה הכי טובה יוסי כבר דאג לאישור צנרת לחוף למרות שלא נולד עוד התינוק
- 6.עדיף כך לאט אבל בטוח ממהר ורשלני כמו במירה ושרה. (ל"ת)שאפו 04/03/2013 15:57הגב לתגובה זו
- 5.למערכת ביזפורטל שלום 04/03/2013 15:53הגב לתגובה זוקידוח שמן, אשר נמחקה בטעות! תגובה מספר 1 הנוכחית הינה תגובה לתגובה 1 שנמחקה בטעות. ממני בברכה.
- 4.אביקם 04/03/2013 15:38הגב לתגובה זוגם מחר לדעתי זה זמן מעולה לכניסה!!! בהצלחה,,,;-)
- זרח חבורה של אפסים וזו גם מחמאה (ל"ת)בני 04/03/2013 16:20הגב לתגובה זו
- 3.הנפקה? (ל"ת)ג 04/03/2013 15:35הגב לתגובה זו
- 2.מהזדמנות ישראלית עדיין מתעכב! מה קורה? מהי הכמות? (ל"ת)גם העדכון 04/03/2013 15:24הגב לתגובה זו
- לשאלה לגבי שמן ולא לגבי הזדמנות. אל תטעו אותנו! (ל"ת)תגובה מספר 1 מתייחסת 04/03/2013 16:10הגב לתגובה זו
- 1.סוחר ותיק 04/03/2013 15:07הגב לתגובה זואין מה לחפש בנייר . נבחן אותה עוד שבוע , כרגע נפתח שורט זהיר עליה !!!
- צודק 100% לא שווה להכניס אגורה אך ורק לאחר קבלת תוצאות (ל"ת)בני 04/03/2013 16:19הגב לתגובה זו

ישראל וקפריסין מקדמות את שיתוף הפעולה האנרגטי: הכבל החשמלי התת ימי מתקדם
אלי כהן נפגש עם מקבילו הקפריסאי, ג'ורג' פאפאנסטסיו, והשניים דנו בפרויקטים מרכזיים, לרבות הכבל החשמלי התת ימי והסכם מאגר הגז המשותף. בפגישה, שנערכה על רקע התקדמות אזורית משמעותית, הדגישו השרים את החשיבות האסטרטגית של שיתוף הפעולה, במיוחד לאור האתגרים הגיאופוליטיים באגן הים התיכון
ביקור עבודה של שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן, בקפריסין חיזק את הקשרים האנרגטיים בין המדינות. כהן נפגש עם מקבילו הקפריסאי, ג'ורג' פאפאנסטסיו, והשניים דנו בפרויקטים מרכזיים, לרבות הכבל החשמלי התת ימי והסכם מאגר הגז המשותף. בפגישה, שנערכה על רקע התקדמות אזורית משמעותית, הדגישו השרים את החשיבות האסטרטגית של שיתוף הפעולה, במיוחד לאור האתגרים הגיאופוליטיים באגן הים התיכון.
גשר חשמלי בין ישראל לאירופה: פרויקט בהיקף אזורי
פרויקט הכבל החשמלי התת ימי, The Great Sea Interconnector, נמצא כעת בשלב תכנון מתקדם וצפוי לחבר את ישראל לרשתות החשמל של קפריסין ויוון, ובהמשך לאירופה כולה. הפרויקט, בהיקף השקעה מוערך של כ-2 מיליארד אירו, יאפשר חיבור ראשון מסוגו של רשת החשמל הישראלית לרשת האירופית, תוך שיפור הביטחון האנרגטי האזורי. מדובר במהלך אסטרטגי שמשדרג את מעמדה של ישראל כמרכיב חיוני במפת האנרגיה, ומאפשר גם פוטנציאל לייצוא חשמל ירוק.
החיבור לרשת החשמל האירופית יעניק לישראל גיבוי בעתות חירום, ובמקביל יאפשר ייצוא עודפי חשמל, לרבות חשמל מתחדש, לשווקים באירופה. מנקודת המבט האירופית, מדובר במהלך שמסייע לגיוון מקורות האנרגיה ולחיזוק העצמאות האנרגטית - עניין קריטי בעידן של חוסר ודאות באספקת הגז מרוסיה. קפריסין כבר אישרה את חלקה בפרויקט בספטמבר 2024, והשרים סיכמו לקדם חתימה על חוזה להנחת הכבל במהלך 2025.
מאגר "אפרודיטה-ישי": מהסכם למינוף אנרגטי משותף
נושא מרכזי נוסף בפגישה היה ההסכם סביב מאגר הגז "אפרודיטה-ישי", שנמצא בשטח הכלכלי הימי של ישראל וקפריסין ומוערך בכ-5 טריליון רגל מעוקבת של גז טבעי. ההסכם, שנחתם לאחר מגעים ממושכים ומחלוקות גבוליות, מהווה דוגמה לשיתוף פעולה נדיר באזור רווי מתחים. בפברואר 2025 קפריסין וקונסורציום בראשות שברון הגיעו להבנות על תוכנית פיתוח מעודכנת, אך תחילת ההפקה נדחתה ל-2031 בשל אתגרים טכניים ומשפטיים.
- שר האנרגיה: "בזן תשוב לפעול תוך פחות מ־30 יום"
- שר האנרגיה: "האוצר הפגין חוסר אחריות עם שברון"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פיתוח המאגר צפוי להניב הכנסות משמעותיות לשתי המדינות, לצד הרחבת היצוא האנרגטי של ישראל. במקביל, הוא מהווה נדבך נוסף במיצוב ישראל כמעצמה אנרגטית מתפתחת במזרח הים התיכון.