שמואל האוזר: "יש חוסר מיתאם בין תגמול המנהלים לביצועי החברה"
תיקון 20 לחוק החברות שנכנס לתוקף בחודש שעבר העלה את נושא התגמול לשכר הבכירים לראש הכותרות. כזכור, מספר בכירים בחברות ציבוריות ביקשו בחודש שעבר להגדיל את שכרם בטרם תיקון 20, שמגביל את אישור מדיניות התגמול, ייכנס לתוקף, מקרים שעוררו אז סערה ציבורית גדולה.
יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר, התייחס בכנס תגמול בכירים של משרד עורכי הדין גולדפרב זליגמן בשיתוף אגוד החברות הציבוריות שנערך היום: " קיים העדר מיתאם בין התרומה של בעל השליטה לתוצאות העסקיות של החברות. צריך לפתור את בעיית העדר המיתאם לטובתם של המשקיעים, לטובת שוק ההון ולטובת המשק בכלל".
הנתונים האמפיריים שהוצגו ע"י פרופ' האוזר מעוררי השתאות ודי מטרידים: "בשנים 2003-2011 ממוצע השכר עלה ב-127%, כאשר הייתה עלייה בשכר גם בשיא תקופת המשבר ב-2008. בתקופה זו, שווי השוק של חברה ממוצעת בת"א 100 עלה ב-40%. כמו כן, "ביותר מ-50% מהחברות, מדיניות התגמול היא לפי פרמטרים איכותיים ושיקול דעת ולא לפי מדיניות שתכליתה ליצור את הקשר בין תרומת המנהל או בעל השליטה לביצועי החברה לבין השכר שהוא מקבל".
בנוסף, מציין פרופ' האוזר כי "בהשוואה בינלאומית, בהתחשב בגודלן של החברות, ממוצע השכר של מקבל השכר הגבוה בחברה ישראלית גבוה ממקבל השכר הגבוה ברוב מדינות המערב- כמו ארה"ב, בריטניה ואירופה. המתאם בין התגמול למנהלים בכירים לבין התוצאות העסקיות של החברה נמוך מאוד. בחלק גדול מהחברות שמניותיהן נסחרות בבורסה הייתה ירידה ברווחיות ולמרות זאת הייתה עלייה ברמת השכר וההטבות הנלוות למנהליהן".
לגבי גובה השכר, פרופ' האוזר מוסיף כי שכר הבכירים גדול יותר בחבורת משפחתיות ובחברות ששיעור המינוף שלהן גבוה יותר. עוד נמצא כי ככל שאחוז הדירקטורים החיצוניים גבוה יותר, כך השכר נמוך יותר.
להערכת פרופ' האוזר, תיקון 20 לחוק החברות צפוי להתמודד עם תופעת הגידול בשכר הבכירים והיעדר מתאם בין ביצועי החברה לשכר. התיקון קובע בין היתר, כי על החברה הציבורית למנות ועדת תגמול עצמאית שתקבע מדיניות תגמול סדורה שתקשור בין ביצועי העובד לבין השכר שלו. כמו כן, תהליך אישור התגמול יכלול מספר שלבים: המלצת ועדת התגמול, אישור הדירקטוריון ואישור האסיפה הכללית, כאשר לצורך האישור נדרש רוב מקרב בעלי מניות המיעוט.
פרופ' האוזר מבטיח כי רשות ניירות ערך בניהולו תאכוף את תיקון 20 לחוק החברות: "בכל הנוגע לתיקון 20, בכוונת הרשות לפעול בכלים שעומדים לרשותה כדי להבטיח שיינתן לציבור גילוי מלא לאופן אישור התגמול לבכירים במוסדות החברה, ולנימוקים של הדירקטוריון למתן התגמול. גילוי כאמור יאפשר לבעלי המניות לשפוט בעצמם אם הדירקטוריון נהג בהתאם לחובות המוטלות עליו, ואם המסקנה תהיה כי הדירקטוריון התרשל יוכלו המשקיעים להגיש תביעה בשם החברה. במקרים המתאימים נשקול גם לסייע במימון תביעות מסוג זה בהתאם לסמכותנו".
- 1.שמוליק האוזר מקצועי, ידען והרגולטור היחידי שגם עושה... (ל"ת)נטלי 07/01/2013 17:22הגב לתגובה זו
איתי בן זאב. קרדיט: Xאקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
קרן מניקיי שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.
האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.
במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.
הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.
- בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים: בורסת ת"א מרחיבה את היצע מדדי המניות
- הבורסה פורחת, המחזורים מזנקים - האם ישראל בדרך להפוך לשוק יעד עולמי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזמנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?
