קרטל מחירים המוני בעולם - ענקיות אלקטרוניקה נקנסו בסכום שיא של 1.5 מיליארד יורו: "עבירה חמורה על החוק"
ועדה מטעם האיחוד האירופי הטילה קנסות על מספר ענקיות אלקטרוניקה על כך שארגנו שני קרטלים שנועדו להשאיר את המחירים של מסכי הטלוויזיה והמחשבים ברמה מסויימת. הקנס הגדול ביותר, 313.4 מיליון יורו, הוטל על פיליפס כאשר על LG הוטל קנס של 295.6 מיליון יורו. חברות אחרות שנקנסו בעקבות הקרטל הן פנסוניק (157.5 מיליון יורו), סמסונג (150.8 מיליון יורו) וטושיבה (28 מיליון יורו). חברת טכניקולור נקנסה בסכום של 38.6 מיליון יורו בעקבות מעורבותה בקרטל. על הועדה, סך הקנסות הגיע לסכום שיא של 1.47 מיליארד דולר. שני הקרטלים, שכאמור אחד התנהל בתחום מחירי מסכי המחשב ואחד בתחום מסכי הטלוויזיה פעם ברחבי העולם בין השנים 1996-2006. במהלך השנים הללו מנהלים בחברות הנ"ל ניהלו דיונים דחופים בהם תאמו מחירים וכייצד לחלק ביניהן את השוק. בהודעה שיצאה מטעם הועדה שהטילה את הקנס נכתב: "החברות התנהגו בצורה אנטי תחרותית ועברו על החוק בצורה החמורה ביותר. יתר על כן, הן היו מודעות לכך שהן עברו על החוק ולראיה, נתגלה מסמך שנשלח בין החברות ובו הן הוזהרו מהאפשרות שהקרטל יתגלה". "אנחנו מאמינים שהקנס שניתן הוא לא פרופורציונלי ולא מוצדק", נכתב בהודעה שנמסרה על ידי פיליפס, שציינה שתערער על ההחלטה. זאת לא הפעם הראשונה שסמסונג ו-LG לוקחות חלק בקרטל שכזה כאשר לפני כשנתיים החברות נקנסו ביחד עם חברות נוספות בסכום כולל של 648 מיליון יורו עקב כאמור לקיחת חלק בעברה דומה.
- 7.צדיק בסדום 08/12/2012 07:40הגב לתגובה זוסוני בסופו של דבר לא מתעסקים בזותות כל הכבוד
- 6.מוטי 07/12/2012 14:46הגב לתגובה זואם פעמיים וכל החברות בשלהם, אז כנראה שהרווח הקרטלי גבוה משמעותית מהקנסות.
- 5.אני בטוח שבשוק החלב בישראל יש קרטל לא קטן!!! (ל"ת)אנונימי 07/12/2012 13:47הגב לתגובה זו
- גרין 07/12/2012 20:52הגב לתגובה זותסתקלו על המחירים של קוטג' - 6 שקלים בכל מקום! וגם במוצרים אחרים אין הבדלים.
- 4.סמי וסומו 07/12/2012 13:36הגב לתגובה זוגם אני רוצה להרוויח מקרטל
- 3.הלוחש לגמלים 07/12/2012 13:35הגב לתגובה זואם גם בארץ יש דברים כאלה בין חברות
- 2.השיטה 07/12/2012 13:35הגב לתגובה זוהגיע הזמן להעניש בחומרה אנשים כאלה
- 1.לא יאמן (ל"ת)כסף מעוור אנשים 07/12/2012 13:34הגב לתגובה זו
פאלו אלטומניית פאלו אלטו צנחה ב-19% מאז רכישת סייברארק – האם זו הזדמנות?
הירידה במניית פאלו אלטו בעקבות רכישת סייברארק משקפת בעיקר חששות מדילול, אך בוול-סטריט טוענים כי הפוטנציאל העסקי ארוך הטווח והסינרגיות הצפויות עשויים להפוך את העסקה למנוע צמיחה – ולהפוך את הירידה להזדמנות
התנודתיות הגבוהה בשווקים יוצרת לעיתים הזדמנויות השקעה. מניית פאלו אלטו Palo Alto Networks -0.15% נפלה ב-19% מאז ההכרזה על רכישת סייברארק CyberArk Software -0.13% בעסקה בשווי 25 מיליארד דולר. הירידה החדה מעוררת שאלות באשר לשאלה האם השוק הגיב בקיצוניות לעסקה שעשויה להתברר כרווחית בטווח הארוך.
הרכישה הוכרזה ב-30 ביולי 2024, בעיתוי שבו מניית חברת הסייבר נסחרה סמוך לשיא של 52 שבועות, ונהנתה ממגמת עלייה מתמשכת. תגובת השוק הייתה שלילית באופן מיידי: המניה ירדה ב-5% ביום ההכרזה, והמשיכה בירידה גם בימים לאחר מכן. הירידה נמשכת גם היום בעקבות צניחה של 25% במניית המתחרה פורטינט לאחר פרסום תוצאותיה הרבעוניות, מה שהגביר את החשש הכללי בסקטור הסייבר.
הגורם המרכזי לתגובה השלילית נעוץ במבנה המימון של העסקה ובהשלכותיו. פאלו אלטו תממן את הרכישה באמצעות שילוב של 2.5 מיליארד דולר במזומן והנפקה רחבת היקף של מניות חדשות. החברה צפויה להנפיק יותר מ-100 מיליון מניות נוספות, מה שיגדיל את סך המניות הנסחרות ל-785 מיליון יחידות וידלל את הרווח למניה בשיעור של 13.5% עם השלמת העסקה.
דילול לעומת פוטנציאל צמיחה
לפי תחזיות אנליסטים, סייברארק צפויה להניב רווח נקי מותאם של 142 מיליון דולר ברבעון השני של 2026. תוספת זו לרווחיות עשויה להעלות את הרווח הנקי של פאלו אלטו במחצית השנייה של 2026 ביותר מ-10%, לכ-1.5 מיליארד דולר על בסיס שנתי. בהתבסס על חישוב פשוט של תוספת הרווחים, עולה כי הירידה במחיר המניה הייתה צריכה להיות מתונה בהרבה – ככל הנראה רק בכמה אחוזים. הפער בין הירידה בפועל לירידה ההגיונית מצביע על חוסר ודאות מצד השוק באשר ליכולת החברה לממש את הסינרגיות הצפויות, או על פסימיות כללית לגבי היתכנות האסטרטגיה.
- פאלו אלטו מרחיבה את אבטחת האפליקציות עם טכנולוגיה ישראלית
- אקזיט לעובדים - עובד בסייברארק יקבל בממוצע 350 אלף דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עם זאת, בבית ההשקעות מיזוהו חושבים אחרת. לדבריהם, העסקה מאפשרת לפאלו אלטו להיכנס לשוק הצומח של אבטחת זהות דיגיטלית – תחום המתמקד בהגנה על נתוני משתמשים ובקרת גישה למערכות קריטיות. הרחבת תחום הפעילות מהווה חיזוק משמעותי של תיק המוצרים ומבססת את החברה כספקית פתרונות סייבר רחבים ומקיפים.
ארה״ב מטילה מכסים על מטילי זהב – המחירים מזנקים לשיא חדש
רשות המכס האמריקאית קבעה שמטילי קילוגרם ו־100 אונקיות יחויבו במכס של עד 39% – צעד שמקפיץ את מחירי החוזים בניו יורק, פוגע בזרימת הסחורה משוויץ ומערער את הסנכרון בין מרכזי המסחר הגלובליים
הבעיה מתחילה בשוויץ, המנוע הבלתי־נראה של מסחר הזהב העולמי. בתי הזיקוק השוויצריים
הם שמעבדים את מטילי ה־400 אונקיות הגדולים שנסחרים בלונדון למטילי הקילוגרם הקטנים שמתאימים לחוזים העתידיים בניו יורק. המערכת הזאת פועלת בצורה חלקה עשרות שנים, ומבטיחה שמחירי הזהב באירופה ובאמריקה נשארים מסונכרנים.
המכסים החדשים מפריעים למערכת הזאת. מנהלי שני בתי זיקוק לזהב גדולים באסיה הודיעו שהם מקפיאים זמנית את המשלוחים לארצות הברית עד שתתקבל בהירות נוספת לגבי המכסים. "זהב מועבר הלוך ושוב בין בנקים מרכזיים ומאגרים ברחבי העולם", הסביר רוברט גוטליב, לשעבר סוחר מתכות יקרות בג'יי.פי. מורגן. "מעולם לא חשבנו שהוא יהיה מטרה למכס".
הרקע להחלטה קשור למדיניות המכסים הרחבה של ממשל טראמפ. יצוא הזהב השוויצרי לארצות הברית עלה בחדות השנה, כשהגיע ל־43 טון בחודש ינואר, כשהסוחרים מיהרו לייבא את המתכת לפני הטלת המכסים. הגידול הזה, שעמד מול ממוצע של 22 טון בחודש שמייצרים בתי הזיקוק בארצות הברית לפי נתוני המכון הגיאולוגי האמריקני, הפך את הזהב לנושא מרכזי במחלוקות הסחר בין המדינות.
- שר האוצר יורם ארידור מוריד מסים ומכסים, ומה קרה היום לפני 111 שנה
- זמן לחזור לליתיום? לאן יקח טראמפ את הזהב והביטקוין?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
״מעובד למחצה״
נקודת המפנה היא בפרשנות של רשויות המכס לקודי הסיווג הפדרליים. במכתב שנשלח ב־31 ביולי, הבהירה רשות המכס והגבולות שמטילי הקילוגרם וה־100 אונקיות מסווגים תחת קוד 7108.13.5500 ולא תחת קוד 7108.12.10 כפי שציפה הענף. הסיווג הראשון מגדיר את המוצרים כזהב "מעובד למחצה" ולא כזהב "גולמי", מה שמכניס אותם לקטגוריה החייבת במכס.
