רשות ני"ע: "העלאות שכר לבכירים לפני כניסת התיקון - 'גניבת סוסים'"

נקודת המבט של רשות ני"ע בעניין שכר ותגמול לבכירים: "אנחנו חושבים שיש פה הזדמנות לשוק ההון לרסן את החייה הזו שנקראת שכר הבכירים"
יעל גרונטמן | (1)

נקודת המבט של הרגולטור בעניין שכר ותגמול לבכירים נידונה היום לראשונה מאז שעבר תיקון 20 לחוק החברות בנובמבר ושעה קלה לפני שהוא ייכנס לתוקפו ב-12.12.12, מה שכבר הוביל למספר לא קטן של החלטות על העלאות שכר לבכירים במספר חברות.

עו"ד שיראל גוטמן-עמירה, מנהלת מחלקת תאגידים ברשות ני"ע הציגה היום בכנס השנתי לשכר ותוכניות תגמול למנהלים בכירים של פירמת רו"ח והיעוץ, PwC ישראל את נקודת המבט של רשות ני"ע בעניין ריסון שכר בכירים בחברות ציבוריות.

"היו כמה אפשרויות להתמודד עם כשל השוק שהיה קיים עד כה, שבא לידי ביטוי בגידול משמעותי בשכר הבכירים בישראל בשנים האחרונות, כאשר גם הרכיב המשתנה גדל מאוד ולא מצאנו תאימות בין ביצועי החברה לשכר הבכירים. כלומר כשהביצועים של החברה השתפרו או היתדרדרו - שכר הבכירים עלה".

"אנחנו חושבים שיש פה הזדמנות לשוק ההון לרסן את החייה הזו שנקראת שכר הבכירים, לא באמצעות התערבות של הרגולטור. אני חייבת לציין כי השינוי לא צפוי לקרות ב'בום' אלא באופן הדרגתי".

גוטמן -עמירה הציגה את 4 נושאים מרכזיים שנוספו במסגרת החוק: כינון ועדת תגמולים ששכרם של חברי הועדה יהיה כשכר הדחצים. חובת קביעת מדיניות תגמול, הדבר השלישי הוא הליכי אישור קפדניים יותר ממה שהיו עד כה בהחלטה על קביעת שכר הבכירים והדבר הרביעי הוא הבניית שיקול הדעת - שיקולים שחובה להתייחס אליהם, לצד אמות מידה שחובה לאמצם.

"אנחנו רוצים להזהיר מפני קביעית מדיניות שכר עמומה. שלא נראה קופי-פייסט ממסמכים של משרד עורכי דין אחד למישנהו. אם תהיה עמימות בעוד כמה שנים אנחנו עלולים לחזור לרגולציה יותר חודרנית. ככל שמדיניות השכר עמומה יותר עשויה להתקבל טענה, וזה לא מופרך, שבגלל עמימות יתר למעשה יקבע שאין מדיניות תגמול באותה החברה, והיא עלולה לצאת ניפסדת מכך".

"האמון כיום של שוק ההון במדיניות השכר נמצא בשפל"

רשות ני"ע מזהירה מפני העמסת עלויות יתר ולדברי גוטמן -עמירה "אין ספק שצריך להתקיים דיון ענייני, אבל לא צריך להגיע למצב של עשרות ישיבות ועלויות עו"ד ורו"ח יוצאות דופן".

לדבריה, "ההקלות הצפויות יעסקו בתיקונים מינוריים. לאור מפת הדרכים שפרסמנו שעוסקת במדרג רגולציה, נגדיר מהי חברה קטנה, ובהמשך נבחן האם יש מקום לבדוק חברות שכאלה משום שהכשל בהן קטן יותר. בהמשך נמליץ למשרד המשפטים לתת הקלות לחברות קטנות במידה והממצאים יתמכו בצורך הנ"ל".

הרגולטורית מתייחסת גם לתפקידם של המוסדיים שבעצם מייצגים את מרבית הציבור ואומרת כי עליהם מוטלת לא רק האחריות לקחת חלק באסיפות בהם ניקבעים תנאי השכר של הבכירים, אלא גם החובה לעקוב אחר אופן יישום ההחלטות".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אי 03/12/2012 13:07
    הגב לתגובה זו
    אם הרגולטר נהנה לשחק אותה מטומטם וטיפש אז למה שהמושחתים לא יהנו מזה זה כמו שיודיעו היום שעוד חודש יהיה פיחות של 50 אחוז על הדולר אז איזה מטומטם לא יקנה דולרים אבל בחלם עם הון שלטון נגיע מהר מאוד לתהום
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?