ניתוח

על הגבלות, תלונות ושאר ירקות - כלומר המהלך של הבורסה בת"א

זיו פניני, מנהל חדר מסחר במגדל שוקי הון, מתייחס לשינויים האחרונים בנהלי המסחר בבורסה המקומית. האם היטיבו עם המחזורים הנמוכים?
זיו פניני | (26)

ביום ג' מלאו בדיוק חודשיים להגבלות השער והפסקות המסחר החדשות שהנהיגה הבורסה. העניין נדון בהרחבה וגם אני הבעתי את דעתי בנושא במספר הזדמנויות, גם באתר זה. השורה התחתונה הייתה ונשארה שעדיף להפסיק לסחור לזמן קצוב ולאחר מכן לסחור ללא הגבלת מחיר, מאשר להגביל טכנית את שער הנייר ללא קשר לשוויו האמיתי שנקבע ע"י היצע וביקוש מרצון.

השיטה בה נקטה הבורסה הינה שיטה ידועה, נכונה ומיושמת במספר בורסות מובילות בעולם. הבעיה היא הטקטיקה שבחרה הבורסה בישראל, ואני מתכוון לפרמטרים הדינמיים והסטטיים שנקבעו ואינם נכונים, נמוכים מדי ומופעלים בצורה מסורבלת.

אם נבדוק, מבלי לחשב לעומק את התנודה הממוצעת, סטיית התקן מממוצע זה, "הטיק" הממוצע לניירות לאורך היום ואחוז הפסקות המסחר שאחריהן המשיך הנייר להיסחר באותה תנודה שבגינה הופסק המסחר - נגלה שבמעל 85% מהפסקות המסחר הנייר המשיך לעלות / לרדת יותר מהתנודה עצמה, כך שלמעשה מקור התנודה אינו בטעות או בחוסר מידע, וכל מה שעשינו הוא לסרבל את המסחר ולעצור אותו לחינם (פעמיים!).

אחת הסיבות שאחוז הפסקות השווא כה גבוה נעוצה בפרמטר של התנודה הסטטית. תנודה זו אפקטיבית, רצויה וחשובה בתחילת יום המסחר או בהתחדש המסחר לאחר הפסקה יזומה. אך אם נייר פתח את יום המסחר בתנודה סטטית סבירה ולאחר מכן המשיך לעלות או לרדת בלי לפרוץ את מסגרת התנודה הדינמית ולהיעצר, אין סיבה לעצור את המסחר כשזה מגיע בקפיצות סבירות ("טיקים") אל מחסום התנודה הסטטית באמצע היום.

עוד עניינים שצריך להידרש אליהם לטובת תקינות המסחר

1. בטחונות - חישוב מערך הביטחונות באופציות עוזר למדוד את רוב פוזיציות המעו"ף בצורה יעילה. יחד עם זאת, בגלל בעיית מדידת בלאק ושולס בסטייה אחידה ובזמן רציף, נוצר מצב שסוחרים יכולים להיכנס לפני פקיעה, לשיערוכים שליליים משמעותיים (מצב בו התחייבויות הלקוחות גדולים מנכסי הלקוחות) ללא שחרגו קודם לכך.

על הבורסה להוסיף לכל תרחיש את סטיית התקן אפס. כלומר, בדיקת תזרים מזומנים כדי שלכל הפחות בשבוע פקיעה, לא ייכנסו משקיעים לשערוכים שליליים ללא חריגה מוקדמת.

2. חישובT+1: הבטחונות המחושבים משתנים משמעותית כאשר עובר יום ערך (במיוחד בשבוע הפקיעה), ועל כן סוחרים חורגים ממסגרת האשראי / בטחונות בתחילת יום נתון למרות שלא חרגו יום קודם. הפתרון לכך הוא שהבורסה תוריד יום אחד מחישוב הביטחונות כבר בשעה 16:00 ביום המסחר הקודם. בצורה זו ידעו מראש הן הברוקר והן הסוחר מה הם צפויים לראות בתחילת יום המסחר ותימנע מהם אי נוחות, חסימות מסחר, הפסדים ופיצויים.

3. שער אחיד בנגזרים - הבורסה אוסרת (מסיבות נכונות והגיוניות) את השימוש במפצל בשוק הנגזרים למנהלי תיקים או קופ"ג. עדיין, ניתן לאפשר להם, בצורה פשוטה, לבצע (ללא מפצל) את קניית / מכירת הנגזרים בשער אחיד, אחרת הבורסה "משדלת" ללא ידיעתה מסחר front running. אם התיקים הקטנים קונים ראשונים ואחריהם הגדולים מעלים את המחיר, זו בעיה. אך גם לקנות לקטנים במחיר יקר אחרי שקנינו לגדולים זו לא חוכמה גדולה במיוחד.

4. עמלת מינימום - הבורסה צריכה להפסיק לחייב בעמלות מינימום שברי ביצוע, שכן הדבר פועל לרעת הנזילות ותשלום העמלה האפקטיבי לברוקר / סוחר משתרשר מפקודה לפקודה (גם אם היא גדולה בבסיסה) ומפריע לתשלום הוגן בגין העסקה.

5. מגבלת פוזיציות פתוחות - הספירה של פוזיציות פתוחות אמורה לשמור מפני תופעת ה-cornering של גוף גדול על השוק. השיטה הבעייתית (למרות שהבורסה הגדילה לאחרונה את המגבלה) מפריעה לגופים גדולים לנהל פוזיציות גדולות. עד לשינוי השיטה, מומלץ להפסיק לספור את האופציות מחוץ לכסף בעלות דלתא קטנה מ-5%, שממילא נקנו רק כדי להקטין בטחונות כששאר האופציות יספרו כרגיל (אופציות אלה ממילא לא מגיבות לשינויים בנכס הבסיס).

6. הוספת פקודות . פקודות מסוג STOP LOSS ו-iceberg יכולות לעזור מאוד במסחר היומי ובסופו של דבר להגביר את הנזילות בשוק, להקטין את מרווח ה-BID-ASK ולייעל את שוק המניות ושוק הנגזרים.

7. הון עצמי - על הבורסה לשקול את הקטנת חישוב ההון העצמי הנדרש מהברוקר בגין פעילות תוך יומית לסוחר או עסקאות קאסטודיאן למוסדיים. החישוב החדש הקפיץ מצד אחד בצורה דרסטית ולא סבירה (לא בהשוואה היסטורית ולא ברמה עולמית) את ההון, אך הוריד לגמרי את התחשבנות ההון המשני מצד שני. זה נושא דיי מורכב בשביל לפרוס אותו על רגל אחת, אבל על הבורסה להבין כי דרישות לא הגיוניות אלו תורמות אף הן לירידה במחזורי המסחר ולחוסר יעילות בקרב השחקנים עצמם.

כמובן שישנן סוגיות נוספות שפתרונן ייעל את המסחר, אך לרוב הן דורשות התערבות ושינויים משמעותיים יותר. לעומת זאת, את הנקודות שהזכרתי ומפריעות מאוד, אפשר לפתור בקלות יחסית ולחוש את השינוי במהרה.

למגזין שוק ההון של מגדל שוקי הון - לחץ כאן

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

תגובות לכתבה(26):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 23.
    Z 11/11/2012 09:46
    הגב לתגובה זו
    0X220
  • 22.
    ז.פ. 11/11/2012 09:01
    הגב לתגובה זו
    18-19 - אין לי טענות נגד מהלך הבורסה (להיפך אני מצדד בהם) אני חושב שצריך להעלות את הפרמטרים הדינמיים בחלק מהנירות, להפסק לעצור בסטטיות באמצע היום ופשוט מאוד לבדוק תוך כדי תהליך את השיטה...(זו הייתה טענתי גם טרום ההשקה כשהשינויים התפרסמו) 20 - הפקודה נוחה לשחקנים גדולים (ויחסית למחזור היום הרבה שחקנים נחשבים כאלה...) וכן היא נוחה לשוק עצמו ולbidask של הרבה ניירות. מדובר על פקודה גדולה שרק חלק ממנה צף בשוק (=iceberg) וכל פעם שהחלק "הצף" נגמר היא משדרת את החלק הבא... ללא קשר לאדם ששידר את הפקודה בהתחלה... וכן הוא יכול לבטל את הפקודה מתי שירצה ...(את החלק שלא בוצע כמובן...)
  • 21.
    ז. פ. 11/11/2012 08:47
    הגב לתגובה זו
    18-19 - אין לי טענות נגד מהלך הבורסה (להיפך אני מצדד בהם) אני חושב שצריך להעלות את הפרמטרים הדינמיים בחלק מהנירות, להפסק לעצור בסטטיות באמצע היום ופשוט מאוד לבדוק תוך כדי תהליך את השיטה...(זו הייתה טענתי גם טרום ההשקה כשהשינויים התפרסמו) 20 - הפקודה נוחה לשחקנים גדולים (ויחסית למחזור היום הרבה שחקנים נחשבים כאלה...) וכן היא נוחה לשוק עצמו ולbidask של הרבה ניירות. מדובר על פקודה גדולה שרק חלק ממנה צף בשוק (=iceberg) וכל פעם שהחלק "הצף" נגמר היא משדרת את החלק הבא... ללא קשר לאדם ששידר את הפקודה בהתחלה... וכן הוא יכול לבטל את הפקודה מתי שירצה ...(את החלק שלא בוצע כמובן...)
  • 20.
    סוחר צעיר 09/11/2012 17:37
    הגב לתגובה זו
    מה זה iceberg ובכלל למה צריך אותו. תודה רבה מראש.
  • 19.
    מבקר פנים 09/11/2012 11:17
    הגב לתגובה זו
    יש נושאים אחרים בהם הרגולטור אפילו לא מנסה לעזור לשוק המדמם.
  • 18.
    מאיר 08/11/2012 20:37
    הגב לתגובה זו
    למה היא עושה ניסויים עלכלכלת המדינה. הנהלת הבורסה גרועה ביותר.
  • 17.
    ז.פ. 08/11/2012 13:52
    הגב לתגובה זו
    15,16 - יש הרבה בורסות (בעיקר באירופה) המשתמשים במודל דומה גם ב יורונקסט פרנקפורט ובסקנדנביה (עם פרטמטרים אחרים ורחבים יותר)אבל הבורסה העתיקה את המודל של בורסת לונדון... לדעתי אם תתקשר לבורסה ותשאל תקבל תשובה מפורטת יותר...
  • 16.
    מצטרף לשאלתו של 15.... (ל"ת)
    עוד סוחר 08/11/2012 13:35
    הגב לתגובה זו
  • 15.
    סוחר 08/11/2012 12:07
    הגב לתגובה זו
    באיזה עוד בורסות בעולם קיימות הפסקות מסחר במקרה של תנועה חריגה ?
  • lepxii 08/11/2012 14:23
    הגב לתגובה זו
    גם בארה"ב יש (ומתחלף לlimit-up/limit-down), גם בפרנקפורט, ובלונדון. אבל.... המשותף בכל המקומות שמפעילים את זה הוא שימוש בפרמטרים הגיוניים ביחס לסחירות, נזילות, ותונדתיות של הניע.... בארה"ב למשל - המנגנון מופעל רק על ניע שנזילותם יותר גבוהה ממניות תא25 פה. בארץ - המנגנון פחות או יותר בסדר (פרט לדחיית מסחר פתיחה של כל השוק, בשל תנודה בבבודדת בתא25 - הזוי ומיותר). הפרמטרים פשוט ממש לא הגיוניים ולא מתאימים - יש מקרים הזויים ממש (למשל - ILDL1116 - שכל יום יוצאת להפסקות, מודיעין, מניות יותר-מאגר ותא75, ועוד ועוד) ומקרים קצת פחות הזויים, אבל בכולל - זה פשוט נקבע בחוסר הבנה מוחלט לגבי הפרמטרים המתאימים לניע עם נזילות, סחירות, ותנודתיות של הניע בתא.
  • לא יכולתי להסביר את זה יותר טוב. (ל"ת)
    ז.פ 08/11/2012 14:51
  • 14.
    ז. פ. 08/11/2012 11:43
    הגב לתגובה זו
    12 - אין לך מושג כמה אתה קרוב....
  • 13.
    ז.פ 08/11/2012 11:43
    הגב לתגובה זו
    1-8 - תודה רבה, 6- מעט מוגזם ולא אמין... 4,11 -הגבלה סטטית - השינוי ממחיר הבסיס, דינמית - השינוי מהעסקה הקודמת בתוך יום המסחר טענתי - להעלות את הדימניות מעט ולא להתחשב בסטטיות באמצע יום המסחר. 5 - לא בטוח שבאגרסיביות יתר מצליחים יותר - יש נקודת אופטימום (כמו בכל דבר בחיים) 9 -זו נקודה לדון בה לעומק יותר (לכן לא העלתי אותה) אתה צודק שכאן כל פעם "גנבו" עוד רבע שעה - החל במסחר מ 10:00 עד15:30... 10 פקודה בה אתה מזין כמה מהכמות אתה מעוניין לפרסם ו עד שלא נגמרת הכמות הנ"ל המערכת לא ממשיכה להגדיל את הפקודה - נוח לשחקנים גדולים... תודה למגיבים.
  • הגבלה סטטית - השינוי משער הבסיס או מהשער שנקבע בסוף (ל"ת)
    הפסקת המסחר האחרונה 15/11/2012 19:46
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    פניני מה זה -לא סוחרים אז כותבים??? (ל"ת)
    חבר 08/11/2012 11:20
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    סוחר 08/11/2012 11:08
    הגב לתגובה זו
    מה הבדל בין סטטי ודינמי, ובאיזה שינויים זה קורה.
  • 10.
    במערכת 08/11/2012 11:01
    הגב לתגובה זו
    זה פקודת. Icebergמה
  • 9.
    lepxii 08/11/2012 10:42
    הגב לתגובה זו
    חייבים לסחור עד 1830 שעוננו - ולחפוף עםכל שאר אירופה הסוחרת עד אז. החפיפה עם הסגירה האירופית והפתיחה האמריקאית היא סופר חשובה. העלויות המאמירות בשל עמלות המינימום דורשות טיפול שורש מהיר - לא הגיוני שעולה, בעמלת בורסה, מעל ל100 ש"ח/מש"י על רוב המניות ברצף. עמלההגיונית היא באזור ה20-30 ש"ח למליון - לא פי 3,4 ואף 20 (400 ש"ח למיליון) על מניות ממש קטנות.
  • 8.
    איילי 08/11/2012 10:37
    הגב לתגובה זו
    מאז החלו עם החוק החדש הזה , המסחר הפך לסיוט. כל שניה עצירה במסחר , זה מסרובל ומוציא ממונטום. הכל עקום במדינה הזו...
  • 7.
    זיו צודק לגמרי! הפסקות המסחר לא מוצדקות ומקשות לסחור. (ל"ת)
    סוחר מיואש 08/11/2012 10:34
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    call the police now! 08/11/2012 10:23
    הגב לתגובה זו
    פניני יקר אתה כותב בצורה קולחת דבריך כפנינים תענוג לקרוא מחכה לכתבות נוספות שלך
  • 5.
    אמיר וייס 08/11/2012 10:14
    הגב לתגובה זו
    מה זה עצירות המסחר האלה לעזאזל...!!
  • 4.
    אחת מהצד 08/11/2012 10:05
    הגב לתגובה זו
    סתם מבלבל ולא ברור.
  • 3.
    תמיר לוי 08/11/2012 09:47
    הגב לתגובה זו
    גם אני מרגיש חלק מהבעיות האלה ואני סוחר קטן יחסית. צריך להעלות את זה בראשי...
  • 2.
    עמי 07/11/2012 15:47
    הגב לתגובה זו
    קשה מאוד לסחור גם ככה. כל רגע עצירת מסחר.
  • 1.
    העמלות מינימום זה אם כל הצרות! (ל"ת)
    סוחר ותיק 07/11/2012 15:45
    הגב לתגובה זו
פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

שי אהרונוביץ מנהל רשות המסים
צילום: יעל צור
פרשנות

רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?

רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא? 

עינת דואני |
נושאים בכתבה חברת ארנק

פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%. 

רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.     

לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת  יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.

נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה. 

מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס

מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).