אסיה נטתה לרדת לאחר שדירוג האג"ח של ספרד נחתך; הקוספי נפל 0.8%

S&P חתכה את דירוג האג"ח של ספרד בשתי דרגות ל"-BBB", דרגה אחת מעל 'זבל'. בדרום קוריאה הופחתה הריבית ב-0.25% ל-2.75%, כצפוי. טויוטה מאבדת עוד 1.5% בעקבות הריקול הענק
יעל גרונטמן | (2)

הבורסות באסיה נטו גם היום (ה') לרדת אך לקראת הסיום ועם הפתיחה החיובית באירופה נרשמה התאוששות מסויימת וחלק מהמדדים סגרו בטריטוריה החיובית. אמש הסתיים המסחר בוול סטריט בירידות זה היום הרביעי ברציפות.

בנוסף הושפע המסחר באסיה מכך שסוכנות דירוג האשראי S&P חתכה את דירוג האג"ח של ספרד בשתי דרגות ל"-BBB" עם אופק שלילי, רמה ההשקעה הגבוהה בדרגה אחת בלבד מעל לרמת 'אג"ח זבל'. הפחתת הדירוג לספרד מעידה יותר מכל על החששות הגוברים מפני השלכות משבר החובות הריבוניים המתפשט באירופה והשפעתו על הכלכלה העולמית ועל רווחיות החברות.

מדד הניקיי בטוקיו איבד 0.6%, ההאנג סנג עלה ב-0.4%, הקוספי בדרום קוריאה נפל 0.8%, בבומביי נרשמה עלייה של 0.8% והבורסה של שנחאי איבדה 0.8%.

בדרום קוריאה הפחית הבוקר הבנק המרכזי את הריבית, כצפוי ב-0.25% ל-2.75%. מדובר בהורדת הריבית השניה שמתבצעת בדרום קוריאה השנה, בניסיון להתמודד עם החולשה בכלכלה המקומית שנובעת מההאטה העולמית.

ביפן דווח לראשונה מזה 3 חודשים על ירידה של 3.3% בהזמנות הליבה למכונות באוגוסט, נתון שאינו כולל את ההזמנות שיוצרות תנודה בנתון אשר מגיעות מתחנות הכוח או מהמספנות.

מניית טויוטה איבדה עוד 1.5% לאחר שאתמול הודיעה החברה על ריקול ענק של 7.4 מיליון כלי רכב ברחבי העולם על רקע תקלה במערכת החלונות החשמליים ברבים מדגמיה שיוצרו בין 2006-2008.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    co007 12/10/2012 07:14
    הגב לתגובה זו
    לא משנה מה מספרים ומפרשנים . הבורסות באסיה בתקופה האחרונה נוטות לירידות יחד עם ארה"ב. כול בורסה באסיה שמתקנת למחרת יורדת וסוגרת נמוך יותר מלפני התיקון. כנ"ל בארה"ב.
  • 1.
    gg 11/10/2012 08:10
    הגב לתגובה זו
    העולמי לא יחזור בתקופה הקרובה לרמות השיא שאולי הצדיקו חלק קטן מהעלייה במעוף כרגע השווקים לא מסוגלים להכיל את הראלי וזה ימשך ביתר תוקף לאחר הבחירות בארה"ב מי שראשו על הכתפיים יוצא מהשוק כבר בימים אלה, ולגבי השוק שלנו מה כבר צריך יותר בשביל להחזיר אותו למקומו חוץ מאשר האיתותים הבטחוניים שלא מותרים ספק לגבי הימים או השבועות הקרובים זה הולך להתוצץ ובגדול גם מול חמאס בעזה וגם מול לבנון חיזבאללה וגם מול סוריה לא יהיה מנוס מעימות צבאי כבר בימים או בשבועות הקרובים, בעצם כולם כבר השלימו עם זה - המעצמות (פינוי דיפלומטים בשבוע שעבר כולל רוסיה ארה"ב צרפת ובריטיניה), טורקיה (שעושה בימים אלה הכנות אחרונות כולל שינוי מערך הכוחות ופרובוקציות כמו יירוט המטוס), ישראל (לראשונה שתיקה רועמת וחוסר תגובה ליירי מאסיבי בדרום זה סימן שמשהו מתבשל לימים הקרובים), המל"ט של החיזבאללה וכל מה שעדיין לא סיפרו לכם עליו.... אז שלא יספרו לכם שמשקיעים זרים נוהרים לכאן ושזה מה שמדרבן את העליות הכל שקר של בתי השקעות שמכינים את עצמם ליום קרב כרגיל על גבי הציבור. שום משקיע רציני לא ישקיע כרגע בישראל עד שההרתעה והיציבות יחזרו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.