מה הסטטיסטיקה ב-30 השנים האחרונות על הקשר בין בורסה לבחירות?

רה"מ נתניהו הכריז אמש אמש על הקדמת הבחירות בישראל והליכה לקלפי תוך 3 חודשים. את הקשר הסטטיסטי בין הבחירות לבין התגובה של הבורסה לארוע פוליטי מרכזי זה בחן מיכה בצלאל, בעליה של חברת יעוץ ההשקעות מיכה יועצים, אשר נשען על נתונים שפורסמו על ידי בנק ישראל ועל נתונים מהבורסה ואחרים.

נתחיל מהסוף, בחינה של 30 השנים האחרונות, במהלכן התקיימו בישראל 9 מערכות של בחירות, מעלה כי ב-8 מהן נרשמה בשנה שלאחר הבחירות גאות משמעותית בבורסה של ת"א שזינקה בשיעור חד של 32% בממוצע. רק בשנה אחת (2001) הבורסה ירדה לאחר הבחירות (3%).

לדברי בצלאל הסיבות לכך שהבורסה עולה בשנה שלאחר הבחירות הן "האופטימיות מצד האזרחים שהממשלה החדשה תטיב עימם. בנוסף, ממשלה חדשה יוצרת יציבות והבורסה הרי אוהבת יציבות. וכן לאחר הבחירות באפשרות הממשלה לבצע שינויים חשובים".

דוגמא קיצונית לכך היתה במערכת הבחירות האחרונה שהתקיימה במארס 2009 (בשעה שבורסות העולם וגם הבורסה המקומית היו בשפל חריף על רקע שיאו של המשבר הפיננסי העולמי), אז נסחר מדד המעו"ף מתחת לרמה של 700 נקודות ושנה לאחר מכן הוא כבר נסחר ברמה של כ-1,200 נקודות, זינוק אדיר של מעל ל-70%.

לדברי בצלאל, "ממחקרים רבים בנושא ניתן לראות שהבורסה עולה יפה בחודש הבחירות. קיימת אופטימיות בשווקים לקראת דבר חדש, לשינוים ולצמיחה".

בחודשים שלפני הבחירות, מאז ההכרזה על הבחירות ועד למועד קיומן - כלומר מהיום ועד לאמצע חודש ינואר, אמנם מקיימות המפלגות והמועמדים לראשות הממשלה קמפיין בחירות שמתאפיין בהרעפת הבטחות, הטבות והנחות על ציבור הבוחרים (כולל העלאות שכר, הורדות מחירים והקלות במסים), תקופה שנחשבת לתקופה של 'כלכלת בחירות'. עם זאת יש לציין כי בתקופה זו, סטטיסטית, נוטה הבורסה לדשדש ואף לרדת.

ממחקרים שפרסם בנק ישראל בעבר ניתן לראות שההוצאה הציבורית האזרחית עלתה באופן מובהק שנתיים לפני הבחירות והעלייה אף החריפה כחצי שנה לפני הבחירות. גם השכר הריאלי במשק גדל לקראת הבחירות.

בצלאל מציין גם את הסיכונים שעלולים להעיב על האופטימיות שמאפיינת לרוב את השוק המקומי לאחר בחירות בישראל ובהם הידרדרות המשבר בגוש האירו, החרפת המיתון בעולם והאטה גם בישראל, הגדלת הגירעון הממשלתי בעקבות כלכלת הבחירות וסיכונים ביטחוניים שעולים להיווצר על רקע תוצאות הבחירות.