הצתתו העצמית של משה סילמן ז"ל באמצע חודש יולי העלתה שוב למרכז השיח התקשורתי את טיפול המדינה בסוגיית הדיור הציבורי המיועד לאוכלוסיות העניות ביותר במדינה. בראיון ל-Bizportal, מתארת עו"ד רחל תורג'מן, יו"ר חלמיש, שנכנסה לתפקידה לפני כשנה כיצד החברה המשכנת פועלת לשיפור המצב. חלמיש הינה חברה ממשלתית - עירונית הנמצאת בבעלות משותפת של משרד הבינוי והשיכון (50%) ועיריית תל אביב יפו (50%). החברה נוסדה בשנת 1961 לצורכי פינוי ובינוי מחדש של אזורי מגורים שבהם איכות החיים נמוכה ועל מנת לסייע במתן פתרונות דיור לתושבים מתקשים. הסוגיה המרכזית עימה מתמודדת חלמיש הינה פינוי שכונת כפר שלם המוזנחת הנמשכת כבר עשרות שנים. כ-15 שנה שרר נתק מוחלט בין תושבי השכונה לחלמיש, שבבעלותה זכויות בנייה להקמתן של קרוב ל-2,000 יחידות דיור בשטח השכונה. לפני כניסתה של תורג'מן לתפקיד הגישה חלמיש תביעות פינוי נגד תושבי השכונה, ללא הבחנה בין בעלי זכויות כדין לבין פולשים טריים, צעד שגרר תרעומת גדולה בקרב התושבים. בחודש פברואר הוחלט לאפשר את הקפאת ההליכים המשפטיים. כבר 5 עשורים חלמיש מנסה להתמודד עם פינוי כפר שלם, המקרה לא הפך כבר למבוי סתום? "אני לא חיה באשליה שמחר בבוקר כל הדירות יפונו, אך ברגע שיפונה בית אחד ותהיה אווירה של שינוי במקום תתחיל תנופת הפיתוח שתוביל לשדרוג המקום. צריך למצוא את מרכיב הפיצוי הנכון כדי לפנותם היה נתק מוחלט בין הדיירים לחלמיש, עוינות וכעסים שיצרו מצב של ניהול 550 תביעות כספיות, ביום שנכנסתי דאגתי להקפיא את כל התביעות. הגישה הנכונה היא של הדברות יש קריטריונים קשיחים לפיהם כל מי שגר במתחם עד שנת 1987 ויש לו קשר לבית האב שהיה בסקרים של אותן שנים יהיה זכאי לפיצוי, השאלה היא גודל הפיצוי ואנו נקבע את הקריטריונים החדשים ב-2013 מאחר והסכומים שנקבעו בשנת 1996 כבר לא רלבנטיים. אם לא יהיה מנוס נשתמש בכוח, אך אני מאמינה בדרך של כבוד הדדי, הדיירים אינם אויבים." אבל לא מעט אנשים פלשו למתחם "אלו שנכנסו לגור במקום אחרי שנת 1987 לא זכאים, המדינה צריכה לנהוג בהם ביד קשה. אין הרבה קרקעות פנויות לחלמיש ולא ייתכן שיאפשרו עוד ועוד פלישות במקום לבנות, חייבים למצוא דרך לטפל בהם, הבעיה היא שטיפול בכל תביעה נגד פולש אורכת 5 שנים, לא ניתן להתקדם כך." כיצד יבוצע הפיצוי? מדוע לא לאפשר מתן דירות חדשות לדיירים בפרויקטים החדשים שיוקמו לאחר פינוי הבתים? "הפיצוי צריך לאפשר דיור חליפי באזור, לא פינוי בינוי מאחר שלהבדיל מחברת בנייה פרטית אנחנו מוגבלים על ידי הממשלה בפיצוי שאנחנו יכולים להעניק. הכסף יועבר עבור רכישת דירה בלבד. הדיירים עצמם אינם מעוניינים בפינוי בינוי אלא מעוניינים בהון כדי לרכוש דירה בשוק החופשי. לפי התוכנית כיום מתוכננות במתחם 2,000 יחידות דיור, אך אנחנו מצויים בהתדיינות מול העירייה להגדלת זכויות הבנייה למספר גדול בהרבה. בסופו של דבר כפר שלם תהיה שכונה יפיפייה בלב אזור מאוד מבוקש." מצבה הכספי של חלמיש אינו משביע רצון "מצבה הכספי של החברה מאוד קשה החברה הייתה עסוקה בשנים האחרונות במכירת נכסים במקום בבניית דירות. בדירקטוריון הראשון החלטנו על הקפאת מכירת הנכסים, רוקנו את החברה מנכסים במקום לבנות עבור דיור ציבורי, אני רוצה לחזור לימים של בינוי ולכן אנחנו נכנס חזק יותר לתחום של פינוי בינוי. אולם אם לא יהיה שינוי קונספטואלי בתחום הפינוי בינוי לא ייצאו לדרך מייזמים, ללא תשואה של 10% יזמים לא יצאו לדרך, המדינה חייבת למגר את הבירוקרטיה המפלצתית ולהעניק תמריצים גדולים יותר לקבלנים. מדוע לא להרוס את כל שיכוני הרכבת המגעילים ולהקים במקומם שכונות חדשות?" כיצד מתקדם פרויקט הדיור בר השגה במתחם הגדנ"ע? "אנו נמצאים בדין ודברים עם המדינה - חלמיש מכרה דירות לדיירים ותיקים במסגרת מבצע מכירת הדירות של החברות המשכנות בשנות ה-90. קיימת מחלוקת עם המדינה ונקבע שחלמיש צריכה להעביר 100 מיליון שקל. המדינה דרשה שנמכור קרקע בשטח 17 דונם במתחם הגדנ"ע השווה 75 מיליון שקל ומיועדת להקמתן של 300 יחידות דיור. מייד עם כניסתי לתפקיד התחלתי לנהל דיונים עם המדינה על השארת הקרקע בידי חלמיש. אנחנו נוכל לפתח את הקרקע ולהעביר למדינה דירות לדיור ציבורי. יותר נכון ליצור שילוב של דיור ציבורי ופרטי מאשר ליצור שכונות סלאמס." איך הגענו למצב מזוויע של הצתות עצמיות? "השקפת העולם של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושל שר האוצר יובל שטייניץ אינה רואה את האדם במרכז וחושבת שכוחות השוק ייצרו תנאי מחייה הוגנים. נוצר ג'ונגל בו רק החזקים שורדים. האטימות הכלכלית הצליחה לייבש את המחאה החברתית המבורכת שפרצה בשנה שעברה. משרד האוצר לא עושה כלום ואינו מעוניין בדיור ציבורי. לצערי אני דיי פסימית, הכאב החברתי יגבר במדיניות הקיימת, מעשיהם מוכיחים שהמצוקה האמיתית מאיימת להשתלט על החיים של כולנו. הממשלה פחות ופחות משקיעה בדיור ציבורי ומעדיפה לסייע בשכר דירה במקום להחזיק בדירות, לדעתי זו טעות מאחר ובמהלך קטן בחוק ההסדרים מבלי שישימו לב הם יכולים לבטל את תשלום שכר הדירה שמגיע ל-3,000 שקל." אבל הובטחו מיליארד שקלים לשר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס בהסכם על הקיצוץ הרוחבי "אריאל אטיאס הוא אחד הגורמים הפעילים ביותר בשנים האחרונות בנושא הדיור הציבורי, יחד עם אפי שטנצלר, יו"ר מנהל מקרקעי ישראל, בנצי ליברמן, מנהל מינהל מקרקעי ישראל ורון חולדאי, ראש עיריית תל אביב. הם דאגו להקפיא את כל התביעות נגד הדיירים במתחם כפר שלם. אני מקווה שאחרי החגים נצליח להוכיח התקדמות. ישנם שלושה אנשים שתרמו יותר מכל לדיור הציבורי מנחם בגין, יצחק רבין ואריאל אטיאס."