ביהמ"ש קבע: השיקולים בשחרורו של שושן ברבי - "ראויים ומאוזנים"

עתירה מנהלית שהגיש היועמ"ש נגד ועדת השחרורים שהחליטה לשחרר את העבריין ברבי מהכלא לטובת תוכנית טיפולית לגמילה מסמים - נדחתה בטענה כי הפעם "ייתכן ועשה ברבי חשבון נפש"
רון פז, חשבים | (4)

שלוש נשים נדרסו אמש (מוצ"ש) למוות בנתניה בתאונת פגע וברח. החשוד המרכזי בדריסה, העבריין הנתנייתי שושן ברבי, טרם נתפס.

לברבי עבר פלילי עשיר מגיל צעיר מאוד, שכלל כמה מאסרים. לפני שנתיים, בעודו מרצה עונש מאסר של 8 חודשים, החליטה ועדת השחרורים, לאחר שהתלבטה לא מעט, על שחרורו על תנאי. הוועדה לא התעלמה מהרשעותיו הקודמות של המשיב, אך במקרה זה העדיפה את הפנייתו לתוכנית טיפולית של הגב' לובלסקי וצירפה לכך גם השתלבות במחלקת הרווחה של עיריית נתניה ביחידה לנפגעי סמים והתמכרויות, לאחר תום תקופת התנאי.

ביהמ"ש דחה את עתירת היועמ"ש נגד השחרור וקבע כי "ועדת השחרורים לא שללה אפשרות לדחות את עתירת ברבי לשחרור על תנאי ולהשאיר אותו מאחורי סורג ובריח ל-72 יום, אך העדיפה, ובצדק, את ההשתלבות הראשונה של המשיב בתוכנית טיפולית במסגרת שחרור על תנאי, שכן חרף העובדה שריצה מאסרים קודמים לא מעטים לא זכה בעבר לשחרור על תנאי, ומשכך לא ניתנה לו הזדמנות להוכיח כי מעבר לעובדה שהתנהגותו בכלא תקינה ובדיקות השתן נקיות מסמים, הוא גם מוכן להשתלב בתוכנית טיפולית על מנת למנוע מסוכנותו בעתיד ועל מנת למנוע, כך יש לקוות, את חזרתו למעגל הפשע".

ב"כ היועמ"ש טען כי גיליון ההרשעות הקודמות של ברבי מלמד כי אין לו יראה מהדין שכן הוא חוזר ומבצע עבירות מאז היותו נער, ומאסריו הקודמים לא הרתיעו אותו מלעבור את העבירות בגינן הוא מרצה את עונש המאסר; ברבי חזר וביצע עבירות למרות היותו בפיקוח קצין מבחן, הגמילה שעבר לא צלחה והרצון להשתקם לא היה רצון אמיתי.

ביהמ"ש קבע כי "יתכן וכך היו פני הדברים עד למאסרו הנוכחי של ברבי, אך במהלך מאסרו הנוכחי ייתכן ועשה חשבון נפש אשר הביאו אותו להירתם לתוכנית טיפולית של הגב' לובלסקי, אשר יש לקוות כי יעמוד בה יחד עם יצירת קשר עם גורמי הרווחה בעיריית נתניה בתום תקופת התנאי, יסייעו לו שלא לחזור לעולם הפשע.

"לאור כל האמור לעיל, אין בעובדה שוועדת השחרורים התלבטה בטרם הגיעה להחלטתה כדי ללמד על כך שהשיקולים שלה לא היו השיקולים הראויים ושלא איזנה באופן נכון ביניהם. עיון בהחלטת הוועדה מלמד שהיא שקלה את כל השיקולים, איזנה נכון בין השיקולים ולא נפל בהחלטה כל פגם מהפגמים המצדיקים התערבות שיפוטית בהחלטה של רשות מינהלית".

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    אילן 03/07/2020 10:22
    הגב לתגובה זו
    אסור לנבלה כזה לראות אור יום . הקורבן הבא כבר בדרך ביום שחרורו!!!!!
  • 3.
    יעקב 19/07/2019 22:43
    הגב לתגובה זו
    הכרתי אותו בתוך הכלא. בן אדם הכי זבל שפגשתי בחיים שלי. בן אדם שקרן .רמאי. אלים מאוד. מניפולטור גדול יודע לקנות אנשים. אפילו היה ביחסים אדוקים מאוד עם מפקד הכלא רימונים אוחיון. היה נותן לו הטבות מפליגות והשד יודע למה. כל ההמלצות שלו היו מפוברקות על ידי מפקד הכלא. ביזיון אחד שלם הבן אדם הזה.
  • 2.
    הדבר היחידי שמאוזן אלה גופות הנרצחות (ל"ת)
    עידית 19/08/2012 13:37
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מקס פאואר 19/08/2012 13:22
    הגב לתגובה זו
    לפי כל הגיון מקומו של הפושע חלאת המין האנושי בכלא לכל ימי חייו, השופט חס על הפושע ובז לחיי החפים מפשע, שופטים הזויים.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.