מנכ"ל בזק לעובדים: "כשרואים את מחיר מניות התקשורת ובהן בזק, תוהים האם גם אצלנו צפוי זעזוע - תיצמדו לעובדות"

עוד נכתב: "האיום שהוצג ע"י חברת החשמל רחוק מאד ממימוש ולהערכתי לא יקרה לעולם". עם זאת הוא מודה: "אנחנו מאבדים מאות קווים ביום"
רקפת סלע | (8)

מנכ"ל בזק, אבי גבאי, יוצא היום (א') במכתב יוצאי דופן לעובדי החברה במטרה להבהיר להם את השוק בו פועלת החברה (שוק ה"עובר טלטלות מהותיות"), את יתרונות החברה ("בזק נמצאת בתנופת השקעה") ואת מצבה ("אנחנו מאבדים מאות קווים ביום"). בין השאר סבור גבאי כי "האיום שהוצג של חברת החשמל רחוק מאוד ממימוש ולהערכתי לא יקרה לעולם משום שהוא לא כדאי".

להלן המכתב המלא לעובדים:

עובדות ועובדים יקרים,

בחודשים האחרונים שוק התקשורת בישראל עובר טלטלות מהותיות, בעיקר בענף הסלולרי, אך לא רק. רמת התחרות גברה מאד בפרק זמן קצר ביותר, מה שיצר זעזוע לא פשוט לחלק מהחברות. ראינו איך חברות הסלולר מאבדות הכנסות במהירות, וכיצד מודלים שיווקיים ותמחיריים משתנים בין לילה.

לצערנו גם השוק הקווי שלנו חווה שינויים, הנובעים בעיקר מהחלטות רגולטוריות, אך לא רק. שינויים אלו כוללים החל בביטול קנסות הנטישה, המשך בחיזוק הטריפל של הוט באמצעות האישור לספק גם שירותי ספקית אינטרנט, המשך בביטול התשלום על Naked DSL, וכלה בחבילות הכל כלול בסלולר.

כך למשל, בעוד שבשנת 2011 הצלחנו לייצר שינוי מגמה ולעצור את הירידה במספר לקוחות טלפוניה, הרי שברבעון האחרון המגמה התהפכה שוב, ואנחנו מאבדים מאות קווים ביום.

מנגד, הצלחנו להמשיך ולגייס מנויי אינטרנט בקצב מצויין של 15 אלף ברבעון, הגדלנו את קצב הגלישה הממוצע ב-57% ל- 8.3 מגה ביט, גייסנו ושדרגנו הרבה מאד לקוחות עסקיים ועוד. את זאת אנו עושים בזכות מקצוענות שלכם העובדים בהקמה מהירה של תשתית ה-NGN ופריסת הסיבים הנרחבת. עם ידיים קשורות אנחנו נלחמים על כל לקוח ומייצרים עבורו הצעות משתלמות מבחינת המחיר, אך בעיקר מבחינת האיכות המוצרית והשירותית. זאת הדרך שלנו להמשיך ולהצליח בסביבה תחרותית קשה, ולכן נמשיך ונשקיע הרבה מאד עבודה וכסף בטכנולוגיות מתקדמות ובתשתיות.

ברור שהזמנים יהפכו למאתגרים אף יותר, גם מבחינה רגולטרית, כאשר תהליך יצירת השוק הסיטונאי מתקדם, וכאשר הכלכלה המקומית מושפעת מזאת הגלובלית שמצבה לא טוב.

במצב שכזה, עיקר המשימה שלנו היא להיות ערוכים לשינויים מהירים ויחסית חריפים, כדי שנוכל להתמודד בהצלחה עם האתגרים שבפתח. עלינו להתאים את בזק לעידן החדש בשוק התקשורת, כך שנמשיך לשמור על מעמדנו התחרותי, ונמשיך להיות הבחירה הראשונה של הלקוח בטלפוניה, באינטרנט ובתקשוב.

אנחנו נערכים לשינויים התחרותיים בשוק מזה זמן, וישנה פעילות הכנה מדוקדקת לקראת תחילת פעילות השוק הסיטונאי. במקביל, אנחנו ממשיכים לייצר ערך מוסף ללקוחות שלנו, בדמות שירותים חדשים כמו רשת האינטרנט הציבורית שהשקנו רק לאחרונה, ושדרוג מתמיד של הלקוחות שלנו.

שלא יהיה לנו ספק, אתם הובלתם את בזק להתמודדות טובה יותר בתנאי תחרות, ויחד נתמודד בהצלחה גם בעתיד.

מעבר לכך, לשינויים הללו יש לא מעט הזדמנויות עבור בזק, אם לצידם יופיעו גם הקלות רגולטוריות, כפי שמובטח לנו. נמנף את היתרונות הברורים שלנו, הנובעים מהיכולות שלכם באופן אישי ושל בזק כמכלול, כשבמקביל תינתן לנו היכולת לספק ללקוחות חבילות שירותים כוללות ומחיר גמיש, כך שנוכל אף להתחזק.

אני מודע לכך שכאשר מתבוננים סביב ורואים את שמתרחש בחברות תקשורת אחרות, ורואים את מחיר מניות התקשורת ובהן של בזק, תוהים האם גם בבזק צפוי זעזוע גדול. לא מעט שמועות והערכות "מתרוצצות" בעניין. דווקא בתקופה של שמועות, חשוב להיצמד לעובדות:

1. בזק נמצאת בתנופת השקעה, והרבה מאד עובדים שותפים ופועלים להקמה ושדרוג הרשת ולפיתוח מוצרים ושירותים. השקעות אלה תימשכנה גם בעתיד.

2. בזק נמצאת בתקופה של מכירות, שימור ושירות בהיקפים שלא היכרנו, מה שעוזר לנו לשמור על רווחיות.

3. המודל הסיטונאי מחזק את בזק כחברת תשתיות וייצור כדאיות מועטה מאד להשקעות עבור חברות אחרות. גם האיום שהוצג של חברת החשמל רחוק מאד ממימוש ולהערכתי לא יקרה לעולם משום שהוא לא כדאי.

4. בזק היא קבוצת התקשורת החזקה בישראל, והפער מול מתחרותיה חזר בשנה האחרונה להתרחב.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    מתי יחליפו אותו כבר???? (ל"ת)
    מתי? 05/08/2012 16:35
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    כן, תעלה את המניה שנוכל כולנו לברוח (מספיק 15%) (ל"ת)
    דוד 05/08/2012 13:42
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    rikushet 05/08/2012 13:24
    הגב לתגובה זו
    צויין כמה עוברים ולא צויין כמה שבים לבזק. עדין הקו שלהן כי יציב והכי זמין לעומת השאר המבוססים שיט שנקרא הוט שקורס ללא הרף ומותיר אותך לא זמין ועם שירות סוג ג' של החברות שמספקות אותו. גם אני עזבתי ובסו, חזרתי. אני משלם יותר אבל מקבל קו יציב וזמינות מלאה. טוב כאב כיס מכאב ראש.
  • 4.
    השוק צודק ואתה טועה. בזק הולכת למטה (ל"ת)
    משה 05/08/2012 13:18
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אני שומע פה פאניקה, חרדה ופחד. בהחלט מכתב שמבשר רעות (ל"ת)
    נביא זעם 05/08/2012 13:13
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    adamd1 05/08/2012 13:03
    הגב לתגובה זו
    אבל למה לא יכולים להציע חבילת הכל כלול טלפון, אינטרנט, ספק + טלויזיה וסלולאר
  • rikushet 05/08/2012 13:27
    הגב לתגובה זו
    זה כמו מערכת משולבת לעומת מערכת חלקים . כשיש חברה שמתמקדת במוצר אחד ,הוא תמיד יהיה איכותי יותר לעומת חברה שעושה הכל ללא מקצועיות בפרטים
  • 1.
    נראה כמו צעד נואש. אם הייתי משקיע הייתי מודאג (ל"ת)
    מודאג 05/08/2012 12:59
    הגב לתגובה זו
חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסף

ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%

ג’י סיטי הגדילה את אחזקתה בחברת הבת סיטיקון למעל 50% ותידרש כעת להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט, מהלך שעשוי להגיע להיקף של 1.4 מיליארד שקל; במעלות מזהירים כי המינוף עלול לטפס מה שמעורר חשש שהמהלך יכביד על התזרים, והתגובה מורגשת במניה ובאגרות החוב של החברה

תמיר חכמוף |

ג’י סיטי ג'י סיטי 1.07%  , חברת הנדל״ן המניב בשליטת חיים כצמן, הפתיעה את השוק בשבוע שעבר. החברה רכשה 7.7% נוספים ממניות סיטיקון בעסקה מחוץ לבורסה במחיר של 4 אירו למניה,  פרמיה של כ-36% על מחיר השוק (כ-2.95 אירו ערב ההודעה), שפל אליו הגיעה סיטיקון לאחר פרסום הדוחות האחרונים. בעקבות העסקה עלתה אחזקתה של ג’י סיטי ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל מניות המיעוט באותו מחיר.

בהיענות מלאה, מדובר בעסקה שעשויה להגיע להיקף של 312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל). ג’י סיטי ציינה כי רכשה את המניות ממקורותיה העצמיים, אך מנהלת מו״מ לקבלת קו אשראי בנקאי של עד 195 מיליון אירו למימון יתרת הרכישה. לטענת החברה, המהלך צפוי לתרום להונה העצמי בכ-171 מיליון שקל ולשפר את ה-FFO"עם השפעה זניחה על המינוףג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות.

מניית סיטיקון נסחרת מאז ההודעה סביב הרף של 4 אירו, קצת מתחת למחיר ההצעה. זה סימן לכך שהשוק צופה שהצעת הרכש תתקבל (אילו הייתה נסחרת מעל 4 אירו, זו הייתה אינדיקציה לציפייה לפרמיה נוספת).כאן כבר עולה השאלה: למה דווקא 4 אירו? אם הכוונה הייתה להגיש הצעה "נדיבה" שתזכה להיענות, אפשר היה תאורטית להתייצב גם ב-3.5 אירו, פרמיה נאה על מחיר שוק שצלל מתחת ל-3 אירו ערב המהלך. בסביבת השוק עלתה השערה לפיה ג’י סיטי התחייבה מראש לרכישה מגוף מוסדי במחיר של 4 אירו במקרה ומחיר המניה ירדת מתחת ל-3. בעוד אין עדויות לדבר שכזה, התזמון של העסקה והמחיר שקפץ לגובה שאינו נדרש כדי "לשכנע" את השוק מציפים את סימן השאלה. בין אם נכון ובין אם לא, החברה נגררה להצעת רכש מלאה באותו מחיר מינימלי הודות לחוק הפיני.

מה המספרים מספרים

מול ההצעה המחייבת הזו הציגה ג’י סיטי את הסיפור הפיננסי: היא קונה מניות של סיטיקון בפרמיה על מחיר השוק אבל בדיסקאונט עמוק על ההון העצמי ("על הנייר”), ולכן רשאית לטעון לעלייה בהון בזכות רכישה זולה ביחס לשווי בספרים. השוק קנה בהתחלה את הסיפור, כאשר ביום ההודעה מניית ג’י סיטי עלתה משום שהאחזקה הסחירה בסיטיקון מוערכת כעת במחיר גבוה משמעותית ממחיר השוק שקדם לעסקה. אבל בתוך ימים ספורים הגיע תיקון חד: מעלות (S&P) הכניסה את הדירוג למעקב (CreditWatch)  עם השלכות שליליות, והבהירה שבתרחיש של היענות רחבה להצעת הרכש המינוף עלול לטפס לטווח 70%-75%. במידה ותהיה ירידת ערך שיכולה להגיע הן משווי החזקה של נכסים אחרים והן מהתחזקות השקל מול נכסים בחו"ל, המינוף אף עשוי לחצות את רמת ה-80%, רמות שלא נראו מאז החלה החברה לממש נכסים. בשוק האשראי זו כבר אינדיקציה לשחיקה בפרופיל הפיננסי. בתגובה, המניה מחקה את העליות ונפלה מתחת למחיר שלפני ההודעה, ובאג"ח בלטה הירידה בסדרה יד' לדוגמא שאינה מובטחת, אות לאפשרות שהמשקיעים מפנימים סיכוני תזרים, גידול מהיר בחוב, ואף תרחיש שבו ערך הנכסים האפקטיבי בשוק נמוך מסך ההתחייבויות.

כאן נכנסת לתמונה סוגיית המימון. לצד ההצהרה על "השפעה זניחה על המינוף", ג’י סיטי עצמה דיווחה כי היא מנהלת מו״מ לקבלת הלוואה בנקאית של עד 195 מיליון אירו למימון הרכישה והצעת הרכש. בשונה מגיוס אג"ח, מימון בנקאי דורש בטוחות נוקשות יותר: שעבודים על נכסים ובדיקות תזרים צמודות. עצם הפנייה למימון כזה מראה שהעסקה לא בהכרח נטולת סיכון. זו גם הסיבה שהאג"חים הגיבו בירידות , כאשר המשקיעים מבינים שהבנק יקבל קדימות עליהם, והחשש מגידול במינוף הופך למוחשי.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

אלטשולר עולה 3%, ניו מד יורדת 1.1%; המדדים בעליות

מגמה חיובית בת"א ברקע העליות החזקות מעבר לים; עונת הדוחות ממשיכה עם ניו-מד, ובהמשך יצטרפו חברות נוספות כמו נקסט ויז'ן שדיווחה על עסקה בגובה 2 מיליון דולר הבוקר
מערכת ביזפורטל |

מגמה חיובית בת"א ברקע העליות בחוזים העתידיים (להרחבה - השוורים חוזרים: אסיה והחוזים בוול סטריט בעליות) מדד ת"א 35 עולה 0.2% ומדד ת"א 90 מוסיף 0.4%. 

במבט על הסקטורים, מדד הבנקים יורד 0.5%, מדד הביטוח עולה 0.4%, מדד הנדל"ן עולה 0.2% ומדד הנפט והגז נסחר ללא שינוי משמעותי.  


ג’י סיטי ג'י סיטי 1.07%  ממשיכה לרכז עניין, לאחר ההודעה בשבוע שעבר על רכישת מניות נוספות בחברת הבת הפינית סיטיקון והתחייבותה להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט. מאז ההודעה של מעלות ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות, מניית החברה איבדה גובה והאג"ח של החברה רשמו ירידות,  סימן לכך שהמשקיעים מתחילים להפנים את ההשלכות האפשריות על המינוף והנזילות. למרות שהחברה הצהירה כי ההשפעה על רמת המינוף תהיה “זניחה”, חברת הדירוג הזהירה כי במקרה של היענות רחבה להצעת הרכש, יחס החוב להון העצמי עלול לטפס לטווח של 70%-75%, ובתרחישים שונים אף לעבור את רף ה־80%. זה אומר שיש עלייה ניכרת בסיכון הפיננסי של החברה, בדיוק בזמן שבו היא מנסה ליישם תוכנית ארוכת טווח לצמצום חוב ומינוף עד 2028. ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%

ירידות השערים במניה ובאג"ח משקפות את החשש שהמהלך, שנועד לחזק שליטה ולנצל תמחור חסר לכאורה של סיטיקון, עשוי להפוך לעומס פיננסי שיחזיר את ג’י סיטי למסלול של לחץ באגרות החוב, הורדות דירוג ומכירת נכסים, תסריט שהמשקיעים כבר ראו בעבר. הגרידיות של כצמן - הפחד של המשקיעים הסיבה האמיתית לנפילה בג'י סיטי והאם יהיה קאמבק?



לקראת תקציב 2026, פורסמה טיוטת חוק ההסדרים. חוק ההסדרים הוא חוק נלווה לתקציב המדינה שמרכז בתוכו עשרות רפורמות ושינויים רגולטוריים שמטרתם ליישם את מדיניות הממשלה לשנה הקרובה. בטיוטת חוק ההסדרים לשנת 2026 נכללים צעדים כמו החזרת מס היסף על רווחי נדל"ן, קיצוץ בהטבות לגמלאי מערכת הביטחון, מס חדש על סיגריות אלקטרוניות, חיוב משכירי דירות בדיווח הכנסות, קיצור זמני אישור תוכניות בנייה, פתיחת שוק החלב ליבוא, הקמת נמלי מסחר פרטיים בחדרה ובאשקלון וצעדי התייעלות ברשויות המקומיות. בסך הכול מדובר בשילוב של צעדי מיסוי, רפורמות מבניות וקיצוצים תקציביים שמטרתם לצמצם גירעון ולהגביר תחרות במשק. מדובר בטיוטא שאינה סופית, ועל פי ההחלטות שיתקבלו החוקים ישפיעו גם על שוק ההון.


בגזרה הגיאופוליטית, אתמול ישראל קיבלה גופת חטוף אחרי 4,118 ימים. נכון לבוקר זה, נותרו עוד 4 חללים בעזה, וכאשר האחרון יחזור זה אמור להיות האות להתקדם לשלב השני והמורכב לא פחות. הפסקת האש עדיין שברירית, ורואים את זה גם בדיווחים שמגיעים מאזור לבנון, כאשר צה"ל תוקף מדי פעם בהתאם להתפתחויות בגזרה הצפונית.