רפואה 'בהתאמה אישית לרצף הגנטי' - מי החברות הישראליות שקפצו על הגל?

רופא שמתאים תרופה המכוונת ספציפית למקרה הפרטי של חולה מסוים מתוך עשרות תרופות המיועדות לטיפול באותה מחלה. יכול להיות? ד"ר גל אופיר מחברת Bioassociate מתייחס ל'חזית המדע'...
ד"ר גל אופיר | (6)

דמיינו לעצמכם תרחיש בו חולה יושב מול רופא אשר רק עתה איבחן אצלו מחלה קשה. הרופא שולף את הרצף הגנטי המלא של החולה מהכרטיס המגנטי ולאחר מספר דקות של חיפוש במאגר מידע של תרופות, מתאים לו תרופה המכוונת ספציפית למקרה הפרטי שלו מתוך עשרות תרופות המיועדות לטיפול באותה מחלה. תרחיש זה הוא חזון אחרית הימים של תחום הנקרא "רפואה מותאמת אישית".

רפואה מותאמת אישית הינה תחום בעולם הרפואה בו ההחלטות והביצוע הכרוכים בטיפול הניתן לחולה מבוססים על התאמה ספציפית לאינדיבידואל המטופל. זאת, בניגוד לסטנדרט המקובל כיום, בו מאפייני הטיפול מבוססים על מחקרים אפידמיולוגיים וסטטיסטיקות של אוכלוסיות, והשונות הגנטית של החולים אינה נלקחת בחשבון. אותה שונות גנטית נושאת איתה הסתברות שונה לחלות במחלות מסויימות מחד והסתברות שונה להגיב לטיפולים מאידך.

מזהים מחלות ומתאימים תרופות

רפואה מותאמת אישית הינה מונח אשר כולל רבדים רבים, אך המכנה המשותף לתחום זה הינם הסמנים הביולוגיים. אלו חלבונים (או מולקולות אחרות) אשר מבוטאים באופן ספציפי רק בקרב חולים במחלה מסויימת, ולעיתים רק בתת-אוכלוסיה של חולים. סמנים אלו יכולים לשמש לזיהוי מחלה, להוות חלק מרכזי בהתפתחותה או לאפשר בידול בין תת-אוכלוסיות שונות של חולים. בהתאם, סמנים ביולוגיים משמשים את עולם הרפואה לישומים שונים, ביניהם:

פיתוח בדיקות דיאגנוסטיות לזיהוי סמנים ביולוגיים למחלות, לצורך זיהוי מוקדם יותר של המחלה או זיהוי אוכלוסיות הנמצאות בסיכון לתחלואה.

פיתוח בדיקות דיאגנוסטיות לזיהוי יעילות טיפולים במחלה (ברמת החולה הבודד או תת-אוכלוסיה של חולים).

התאמת תרופות למטופלים ספציפיים עפ"י פרופיל גנטי.

זיהוי מטרות לפיתוח תרופות חדשות, "מדוייקות" יותר, בעלות יעילות גבוהה ופרופיל בטיחות משופר.

כבר היום קיימים טיפולים ובדיקות דיאגנוסטיות למספר מחלות אשר מבוססים על מאפיינים גנטיים יחודיים. התרופה הראשונה שיועדה לטיפול מותאם גנטית היתה Herceptin, המראה יעילות רק בקרב חולות סרטן השד בהן בגידול הסרטני קיים ביטוי מוגבר של חלבון ספציפי הנקרא HER2. גם בסוגי סרטן אחרים, כדוגמת סרטן המעי הגס, נהוג לשלב טיפול בתרופות ביולוגיות המוכוונות למוטציות הקיימות בגידול. דוגמה נוספת ועדכנית יותר מתחום היא חברת Vertex (סימול: VRTX), אשר מוקדם יותר השנה קיבלה אישור FDA לתרופה Kalydeco - התרופה הראשונה לסיסטיק פיברוזיס המתיימרת לטפל בגורם למחלה ולא בסימפטומים בלבד. תרופה זו מתאימה ל-4% בלבד מחולי סיסטיק פיברוזיס, הנושאים מוטציה ספציפית בגן הגורם למחלה, אך מחיר טיפול של קרוב ל-300,000 דולר בהחלט יפצה על מספר המטופלים הפוטנציאלים הנמוך.

תחום הרפואה המותאמת האישית הינו צעיר יחסית, אך השוק של תרופות, מכשור רפואי והדיאגנוסטיקה בתחום זה ב-2010 הוערך בכ-24 מיליארד דולר, וצפוי לגדול בקצב של מעל 10% בשנה עד סוף העשור. על מנת לתרום להתפתחות תחום חשוב זה, מוסדות ממשלתיים מקצים משאבים פיננסים אדירים - ה-NIH האמריקאי מקצה מיליארדי דולרים לפיתוחים ברפואה מותאמת אישית, ובבריטניה הוקם מוסד יעודי אשר ישקיע קרוב למיליארד דולר בפיתוח טכנולוגיות בתחום זה. מבין חברות הפארמה הגדולות ניתן לציין את רוש (סימול: RHHBY) ואבוט (סימול: ABT) כמובילת תחום הרפואה המותאמת האישית, עם התמקדות בפיתוח קיטים דיאגנוסטיים לביומרקרים חדשים ותרופות יעודיות.

תוקפים את מחלת הסרטן

כאמור, אחד התחומים בהם רפואה מותאמת אישית מתפתחת ומיושמת בקצב מהיר הינו תחום הטיפולים בסרטן. עולם המדע מקדיש מאמצים רבים למיפוי המוטציות ב-DNA הגורמות להתפתחות סוגי הסרטן השונים, על מנת שבעתיד יוכל כל חולה סרטן להיות מטופל בתרופות אשר יתאימו באופן מדויק למאפיינים הגנטיים שלו ושל המחלה שלו. אולם, ככל שהמחקר בנושא זה מעמיק, מתגלים הבדלים בביטוי הגנטי של סוג סרטן מסוים בין חולים שונים. לדוגמא, רק בכ-25% מחולות סרטן השד המתאימות מלכתחילה לטיפול ב- Herceptin אכן קיימת השפעה של טיפול זה, ותופעות דומות נרשמות גם בטיפולים אחרים המבוססים על התאמה בין הגנטיקה של המחלה וסוג הטיפול.

חברת אפוסנס הישראלית פיתחה טכנולוגיה המסייעת להתגבר על אתגר זה - מערכת ה- EarliTest, אשר מיועדת לבצוע הערכה מוקדמת של תגובת גידולים לטיפולים אנטי-סרטניים. מערכת זו מספקת לרופא מידע לגבי תגובת הגידול הסרטני לטיפול הנבחר מספר ימים לאחר תחילת הטיפול, ע"י ניטור תהליכי מוות תאי בגידול באמצעות הדמיית PET. לשם השוואה, כיום על הרופאים לחכות מספר שבועות על מנת לדעת האם הטיפול אכן יעיל. אפוסנס נמצאת בימים אלו לקראת סיום שלב 2b של הניסויים הקליניים במערכת וצפויה לפרסם את תוצאות הניסוי עד לסוף הרבעון השלישי של השנה. לאור ההבדלים בתגובות של חולים שונים לטיפולים אנטי-סרטניים, הן בשיטת הטיפול הקלאסית בסרטן והן בשיטות טיפול מותאמות גנטית, מערכת ה- EarliTest יכולה לייעל ולקצר את תהליך התאמת התרופות האישית לחולי סרטן.

בתחום הדיאנוסטיקה של תחום הרפואה המותאמת אישית פועלת גם חברת גליקומיינדס, אשר פיתחה את בדיקת ה-gMS Pro EDSS לחיזוי הידרדרות המחלה בחולי טרשת נפוצה. בדיקה זו מאפשרת זיהוי מוקדם של צורת מחלה פרוגרסיבית ומאפשרת לרופא המטפל להתאים לחולה את סוג הטיפול המתאים לו מבחינת אגרסיביות הטיפול והמוכנות להסתכן בתופעות לוואי של תרופות מסויימות.

מוטציות גנטיות

אחד הטרנדים העיקריים בעולם הרפואה המותאמת אישית נקרא companion diagnostics (דיאגנוסטיקה נילוות בתרגום חופשי). בשנתיים האחרונות ניתן לראות מספר תרופות אשר מגיעות לשוק בצמוד לקיטים דיאגנוסטיים אשר מיועדים לקבוע האם התרופה מתאימה לפרופיל הגנטי של המטופל.

פייזר ואבוט קיבלו באוגוסט 2011 אישור FDA לתרופה Xalkori, אשר פותחה ע"י פייזר ומתאימה לטיפול ב-3 עד 5 אחוז מחולי סרטן הריאות, המצומדת לערכה של אבוט הבודקת האם החולה נושא את המוטציה הגנטית הספציפית אליה מכוונת התרופה. דוגמא אחרת ניתן לראות במקרה של חברת ביוג'ן (סימול: BIIB), אשר חברה ל- Quest Diagnostics (סימול: DGX) למטרת פיתוח קיט דיאגנוסטי לזיהוי וירוס ה-JCV, ע"מ לזהות חולים הנושאים את הוירוס ונמצאים בסיכון לפתח תופעת לוואי קטלנית עקב שימוש בתרופה שלה לטיפול בטרשת נפוצה, טיסאברי.

באפריל האחרון, מרק ארה"ב (סימול: MRK) חתמה על הסכם הפצה בהיקף פוטנציאלי של מיליארד דולר לתרופה לסרטן השחלות Vintafolide של חברת Endocyte (סימול: ECYT), אשר פותחה בצמוד לבדיקה דיאגנוסטית המזהה את החולות אשר אמורות להגיב לטיפול זה.

גם חברת כן פייט ביופרמה נוקטת באסטרטגיה זו עם התרופה CF-101 לטיפול בדלקת מפרקים. CF-101 נקשרת ומעכבת את הרצפטור ל- A3 adenosine. ע"מ לזהות את החולים עבורם התרופה צפויה להיות יעילה, פיתחה כן-פייט ערכה המאפשרת לכמת את כמות הרצפטור בדם החולה. החברה עושה שימוש בערכה זו בניסוי הקליני שלב 2b אותו היא עורכת בימים אלו, ואשר תוצאותיו צפויות להתפרסם בחודשים הקרובים. במידה ותאושר התרופה לשיווק, היא תמכר בצמוד לקיט הדיאגנוסטי.

מבחינת ההתקדמות הטכנולוגית, חזון אחרית הימים המוזכר בפיסקת הפתיחה עדיין רחוק. אך מעבר לכך, קיימת בעיה אחרת - על מנת שתרחיש כשזה יתקיים, חברות התרופות יצטרכו לפתח הרבה יותר תרופות, שכל אחת מהן תתאים למעט מטופלים - ודי ברור שמדובר במודל כלכלי בעייתי. בעתיד הנראה לעין מתהווה דרך ביניים של התאמה אישית של תרופות וטיפולים, ומעניין יהיה לראות מי ינצח -הצורך ביעילות רפואית או ביעילות כלכלית.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    בונוס הלהיטטטטטטטטטטטטטטט (ל"ת)
    בונוס ביוגרט 04/08/2012 21:43
    הגב לתגובה זו
  • ירון 05/08/2012 08:39
    הגב לתגובה זו
    כרגע בונוס מגיעה לשערים גבוהים. אבל מי שקורא בדוח ורואה את כמות הדילולים המדהימה הצפויה, ועוד הגדלות השכר הצפויות למנהלים, מבין שלמשקיעים קטנים אין מה לחפש שם. בטווח הארוך ישאבו לנו את הכסף מהכיס.
  • 3.
    אין ספקש היעלות הכלכלית תגבר! (ל"ת)
    04/08/2012 18:43
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אבי 04/08/2012 18:20
    הגב לתגובה זו
    בקרוב מאוד גם דואלית ... שווה כניסה ללונג
  • 1.
    LIORBALAS 04/08/2012 17:52
    הגב לתגובה זו
    בפורום "ביומד" בפייסבוק מרוכזות כל חברות הביומד המובילות מהארץ ומהעולם.הרשם עוד היום ותוכל גם אתה להחשף לתיק מניות המומחים שלנו,לנהל דיון אקטיבי אודות כל אחת ואחת מהן,לקרוא כתבות בלעדיות ועוד ועוד... פורום "ביומד",הפורום הגדול המקיף והמוביל למניות מהתחום בארץ ובעולם.פורום חובה לעוסקים בתחום !!!
  • דויד 05/08/2012 10:33
    הגב לתגובה זו
    מה לרשום בחיפוש? ביומד לא מביא אותך
ביומד
צילום: iStock

מעל 2 מיליארד דולר השקעו בתעשיית הביומד הישראלית ב-2023

למרות הסכום הגבוה, מדובר בירידה של כ-40% להבדיל מ-2022; מעל 400 מיליון דולר גויסו לחברות ישראליות הנסחרות בארה"בעלייה של כ-66% מאשתקד

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה ביומד
האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI), ארגון הגג של תעשיות ההייטק ומדעי החיים בישראל, מפרסם היום את הדו"ח השנתי על תעשיית מדעי החיים בישראל, לקראת כנס MIXiii Health-Tech.IL שיתקיים ביום שלישי ורביעי השבוע ה-5-6 במרס בבנייני האומה בירושלים. דו"ח ה-IATI, בשיתוף PwC ורשות החדשנות, מתמקד בארבעה תתי-המגזרים המרכיבים את ענף מדעי החיים ומציג פירוטים וחתכים שונים הנוגעים לתתי-מגזרים אלה. בנוסף מציג הדו"ח את היקפי המענקים הממשלתיים שניתנו לחברות ממגזר מדעי החיים בשנת 2023 ואת המסלולים בהן פעילות חברות אלה. הדוח מציג גם תחומים שזוהו כצומחים או בעלי פוטנציאל לצמיחה בשנים הקרובות. תחומים אלה זוהו על ידי האיגוד יחד עם הרשות לחדשנות ועם קרנות השקעה מובילות, ויחד עם תתי-המגזרים העיקריים מהווים את מנוע הצמיחה של תעשיית מדעי החיים בישראל. האיגוד הפנה את הזרקור לתחומים אלה מכיוון שהם מובילים בחדשנות וברב-תחומיות הנדרשת בהם, והם מייצגים את יכולותיה ואת חוזקת תעשיית מדעי החיים בישראל. הדו"ח, מביא גם לראשונה את תוצאות סקר שנערך ע"י האיגוד בקרב יותר מ-20 קרנות הון הסיכון המובילות בתחום. על אף המלחמה בישראל וגורמים אחרים שהביאו לירידה בהיקפי הגיוסים בשנת 2023, מרבית הקרנות אינן סבורות שיהיה שינוי מהותי בהחלטות ההשקעה שלהן בשנת 2024 לעומת התכנון הקודם. כמו כן, למעלה ממחצית מהקרנות השיבו כי גם בשנת 2024 הן מתכוונות לבצע את מרבית ההשקעות שלהן בחברות ישראליות, בעוד פחות מרבע מהן מתכוונות להשקיע פחות מ-10% מסך ההשקעות שלהן בחברות ישראליות. בין קרנות ההון סיכון שהשתתפו בסקר: aMoon, Pontifax, Peregrine, Pitango, IBF, Vertex, NFX BIO, Entrée Capital, Sanara LionBord, eHealth, Team8 , BRM,Tal, Amiti, Almeda, Bioligt ועוד. מהדו"ח עולה כי תעשיית מדעי החיים בישראל חוותה האטה משמעותית בשנת 2023, ובעיקר ברבעון האחרון של השנה. האטה זו באה לידי ביטוי גם בקיטון משמעותי במספר החברות שנפתחו בישראל במהלך השנה, וכתוצאה מכך לא חל שינוי ניכר במספר החברות הפועלות בישראל ועוסקות בתחום מדעי החיים לעומת שנת 2022. המספר הכולל של עסקאות הגיוס בחברות ציבוריות ופרטיות ירד בשיעור דומה לסך ההשקעות שבוצעו בחברות אלה, וכתוצאה מכך הסכום הממוצע לעסקה ירד בשיעור של כ-2% בלבד, לסך של 11.9 מיליון דולר בממוצע לעסקה. מתוך סך השקעות פרטיות של כ-1.7 מיליארד דולר בחברות מדעי החיים בשנת 2023, מעל מיליארד דולר הגיעו ממשקיעים זרים, ירידה של כמעט 50% לעומת שנת 2022. ירידה זו מהווה היפוך לגידול העקבי בהשקעות זרות שהחל בשנת 2019, אך עם זאת, סכום זה גבוה יותר מסך ההשקעות הזרות בשנת 2019 ובכל אחת מהשנים שקדמו לה. בנוסף, ראוי לציין כי 2023 הינה שנה רביעית ברציפות עם השקעה בודדת העולה על סכום של חצי מיליארד דולר ומקורה במשקיעים זרים. השקעות של משקיעים ישראליים בחברות מדעי החיים ירדו בשיעור של 45% לעומת השנה הקודמת, והסתכמו בכ-540 מיליון דולר, בעוד חלקם מסך ההשקעות נותר בשיעור של כ-30%. למרות המגמה החיובית בהשקעות פרטיות בחציון הראשון של שנת 2023 לעומת החציון השני של 2022, בחציון השני של השנה - ובפרט ברבעון האחרון - חלה ירידה משמעותית בהיקפי השקעות אלה. הירידה באה לידי ביטוי הן בסכומי ההשקעה והן במספר ההשקעות, עם פחות מ-30 עסקאות ברבעון הרביעי. בשבועות הראשונים של שנת 2024 גייסו חברות מדעי החיים בישראל סכום הקרוב ל-100 מיליון דולר ממשקיעים פרטיים. מקורו של כמחצית מהסכום הוא ממשקיעים מקומיים, שיעור דומה לזה של שנת 2021. שוק המניות בארצות הברית מהווה מקור מימון משמעותי לחברות מדעי החיים בישראל, והוא נוטה לעתים למגמות שונות מאלה הקיימות בהשקעות פרטיות. בניגוד למגמה הכללית, סך הגיוסים של חברות מדעי חיים מישראל בבורסות השונות בארצות הברית, ובעיקר בנאסד"ק, עלה משמעותית בשנת 2023 והגיע לכ-430 מיליון דולר. למרות הגידול בגיוסים, סכום זה הוא פחות ממחצית מסכום השיא שגוייס בשנת 2021 ועמד על יותר ממיליארד דולר. גם מספר עסקאות הגיוס בבורסות אלה גדל לעומת השנה הקודמת, והסכום הממוצע לעסקה עלה בכ-20% לסך של 24 מיליון דולר. למרות המגמה החיובית, היקפי הגיוס של חברות מדעי חיים מישראל הנסחרות בארצות הברית נמוכים משמעותית מהיקפי הגיוס בשנים האחרונות, ובעשור האחרון רק ב-3 מהשנים גויסו סכומים נמוכים יותר מאשר בשנת 2023. מתחילת שנת 2024 ועד היום גייסו חברות מדעי החיים כ-10 מיליון דולר בבורסות השונות בארצות הברית. עומר גביש, ראש תחום מדעי החיים ושותף ב-PwC Israel שהוביל את הכנת הדו"ח: "חברות מדעי החיים הישראליות נכנסו לשנת 2023 כשברקע משבר פיננסי גלובלי, אליו התווספו משבר חוקתי בישראל והחל מאוקטובר גם המלחמה. לכן, בנוסף למגמה עולמית של קיטון בפעילות השקעה בחברות בתחום מדעי החיים, חברות בישראל נפגעו באופן משמעותי יותר מחברות דומות בעולם, ובעיקר כאשר מדובר בהשקעות זרות בחברות פרטיות. עם זאת, ניתן לראות שהגידול בפעילות בבורסות בארצות הברית לא פסח גם על החברות הישראליות, והן ניצלו זאת לביצוע גיוסי המשך בהיקפים משמעותיים יותר מהשנה הקודמת. למרות פעילות מצומצמת בתחילת 2024, חברות מסתכלות באופטימיות זהירה על המשך השנה וישנה היערכות לעסקאות מיזוג וגיוסים ציבוריים".