המדד במילנו התרסק כ-5% ברקע לזינוק בתשואת האג"ח האיטלקי

ראש ממשלת ספרד הודה שכלכלת המדינה כבר נמצאת במיתון והכריז שיציג תוכנית קיצוצים גדולה, סקטור הבנקים הוביל את הירידות ויוון הייתה הירוקה היחידה
ג'וש דוקרקר | (4)

המשקיעים בשווקי אירופה הגיבו היום (ג') לראשונה לדו"ח התעסוקה שפורסם ביום שישי אך לחדשות הרעות נוספים היום חששות מחודשים לסבב נוסף של משבר החוב האירופי וחלק מהבורסות מגיבות באלימות.

איטליה וספרד מרכזות היום את תשומת הלב באירופה עם הודאתו של ראש ממשלת ספרד על מיתון בכלכלה המדינה. לאחר אמירה זו הוציא ראש הממשלה הודעה לפיה יציג מחר תוכנית קיצוצים גדולה כדי להמנע מהחרפת המשבר. באיטליה פורסם דו"ח שמצביע על תחזית לתמ"ג שלילי בהמשך השנה במשק האיטלקי. המשקיעים מגיבים לכך בעוצמה ובורסת מילאנו יורדת בחדות. תשואות האג"ח של ממשלת איטליה רושמות זינוק לרמה של 5.681% לאחר שרק ביום שישי שעבר עמדה על 5.45%.

יוון שהנפיקה היום אג"ח בריבית נמוכה יותר משמעותית מהפאניקה של החודשים האחרונים מהווה נקודת אור במסחר והשוק החל בתיקון מסוים. הממשלה מכרה 1.3 מיליארד אירו באג|ח ל-6 חודשים ובריבית של 4.55%, לעומת ריבית של 4.8% במכירה האחרונה.

בבדיקה אחרונה, בפרנקפורט מדד הדאקס ירד 2.49%, מדד הפוטסי הבריטי איבד 2.24% ובפאריז מדד הקאק השיל 3.08%. המדד האיטלקי בלט בחולשתו ונפל 4.76% ברקע לעליית תשואות האג"ח.

עוד נתונים מעניינים שמגיעים מהיבשת - הנפקה של אגרות חוב ממשליות של ממשלת שוויץ. הממשלה מכרה אג"חים בריבית שלילית המסמנת את הביקוש העצום והמוכנות לשלם מחיר גבוה יותר עבור אג"ח הממשלה. חוב ל-6 חודשים נמכר בריבית שלילית של 0.251%. בשבדיה הייצור התעשייתי של חודש פברואר נפל 7.1%, הנפילה הגדולה ביותר מאז חודש נובמבר 2009 וירידה גדולה מהתחזיות.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    זיפו 10/04/2012 21:49
    הגב לתגובה זו
    באמת שלא הבנתי את הפתיחה הירוקה כל כך בישראל וזאת אחרי ארהב נפלה אתמול מעל 1% וכל הדואליות ללא יוצא מין הכלל היו עם ארביטראג' שלילי. כאשר בדקתי עכשיו את השינוי בקולים/פוטים נדהמתי לראות שלמרות שהמעוף עלה רק 0.4% הפוטים נחתכו 40% !!!!!! מדהים על גבול הגניבה. היום המוסדיים אנסו את מחזיקי הפוטים וחטפו להם אותם בפרוטות . מחר ימכרו אותם במיליונים. עוד פעם אומר , מדהים !!!!!! לצערי ביזפורטל משחקת תפקיד חשוב במשחק הזה. שימו לב שהכתבות על חידוש המשבר האירופי הוצנעו והוסתרו עד לאיסוף הפוטים השחוטים.
  • 3.
    הקזנו באחד העם מתעלם מהצניחות בבורסות העולם. (ל"ת)
    אחד העם 10/04/2012 19:04
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    פול גז במעוףףףף (ל"ת)
    עונש לשוחקים 10/04/2012 13:04
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    לא סטודנט 10/04/2012 12:57
    הגב לתגובה זו
    כל 6 חודשיםהמשבר חוזר לדעתי בהזמנת שחקנים ובנקים בשוק
ביטקוין ירידות
צילום: רוי שיינמן

איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו

המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר

אדיר בן עמי |

ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc 1.99%  , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.


הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.


נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ. 


 כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר

מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.


מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.


אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.