גרף

איסוף מאסיבי בסדרות האג"ח של אלביט הדמיה - זינוק של עד 30% תוך חודש

ההסכם למכירת הפעילות בארה"ב ומספר מלונות בהולנד הזניקו בימים האחרונים את האג"ח הקצרות. זיסר חוזר למסלול? צפו בגרף...
תומר קורנפלד | (20)

האם האמון של המשקיעים באיש העסקים מוטי זיסר חוזר? איגרת החוב הקצרה של חברת אלביט הדמיה מסדרה א' ביצעה בחודש האחרון מהלך אגרסיבי וחד כלפי מעלה שבו טיפסה בכ-30%, מתוכם כ-8% אתמול. התשואה השנתית שבה נסחרת האג"ח עדיין גבוהה אך ירדה מרמה של כ-70% לפחות מ-40%.

אלביט הדמיה, חברת ההחזקות של מוטי זיסר נקלעה בשנתיים האחרונות למשבר אמון חריף מול שוק ההון. מניית החברה צללה בחדות ומשכה איתה את איגרות החוב לרמה כזאת שאינה מאפשרת לזיסר לבצע מיחזור של החוב. אמנם הבעיות של זיסר הן בעיקר בחברות הפרטיות המחזיקות בשליטה באלביט הדמיה, אך הדבר השליך בצורה חריפה אל החברה הציבורית.

בלית ברירה נאלץ זיסר לשנות את האסטרטגיה שלו ולפעול למימוש נכסים. בחברה חתמו על הסכם למכירת הפעילות בארה"ב המוחזקת על ידי EDT לידי חברת בלאקסטון. חברת EDT מחזיקה ב-47 נכסים מניבים אשר אמורים להימכר לפי שווי של 1.43 מיליארד דולר ולספק תזרים מזומנים חשוב לזיסר.

בימים האחרונים ביצעה החברה מהלך חשוב נוסף שבמסגרתו חתמה על הסכם למכירת החזקותיה בארבעה מלונות בהולנד לידי לארק פלאזה של אלי פפושדו לפי שווי של 169 מיליון אירו ולרשום רווח חשבונאי של 180 מיליון שקל. מהלך זה הצביע על כך שזיסר עושה ככל שיכולתו בכדי לעמוד בתשלומים למחזיקים.

בתוצאותיה הכספיות השנתיות שפורסמו בסוף השבוע האחרון, החברה מסרה, כי היא מתכננת להקטין את סך ההתחייבויות ב-3.2 מיליארד שקל בשנתיים הקרובות, זאת כאשר בסוף 2011 קופת המזומנים של החברה הכילה כ-1.3 מיליארד שקל.

הסכומים שייכנסו מהמימושים מחזירים לאט לאט את האמון, כפי שבא לידי ביטוי בעליות במחירי האג"ח והירידה בתשואות שנרשמה בעיקר בסדרות הקצרות. באותו הזמן, התאוששות קלה יותר נרשמה באגרות החוב הארוכות: אלביט הדמיה אגח ה הנושאת תקופה לפדיון של 9.25 שנים טיפסה 13.3% בחודש האחרון ומחירה משקף תשואה שנתית של 28%.

אם החברה תצליח לשרוד בשנים הקרובות, מחזיקי אג"ח א' אלביט הדמיה אגח א יקבלו את קרן האג"ח בארבע תשלומים חצי שנתיים שווים החל מאוגוסט 2012 ועד פברואר 2014. האם התוכנית של זיסר של התשלומים תצליח ותגרום לנחת עבור מחזיקי החוב? ימים יגידו. לפחות כעת, נראה שזיסר מתחיל לעלות על דרך המלך, ואת זה רואים היטב במסחר.

גרף מחיר אג"ח א' של אלביט הדמיה בשנה האחרונה

גרף תשואת האג"ח של אג"ח א' של אלביט הדמיה בשנה האחרונה

תגובות לכתבה(20):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 15.
    דודי 03/04/2012 18:30
    הגב לתגובה זו
    פלאזה ב2 הסדרות כיחס סיכון/ סיכוי עדיפה על אלביט מי שפוחד ויש סיבות לכך אחרי מעללי דלק נדל" ן שלא יקנה שום אגח קונצרני עם תשואה ובטח שלא יקנה את המניה של אלביט
  • 14.
    המלש 03/04/2012 16:52
    הגב לתגובה זו
    במכירות האחרונות לחב' אלביט הדמיה יהיה כסף בשנתיים הקרובות להחזיר את חובותיה . הבעיה תהיה עם האגחים לטווח ארוך.
  • 13.
    גידי 03/04/2012 16:41
    הגב לתגובה זו
    זיסר עושה הכל על מנת לפרוע חובותיו וכל הכבוד לו. בהשוואה לתשובה שהוא ברברן שמסביר שצריך לעזור לחברה בימים קשים אך בפועל ובעצה אחת עם כמה עורכי דין שימכרו הכל תמורת בצע כסף, מנסה לגזול מבעלי החוב 1.5 מיליארד ש" ח
  • 12.
    נימי 03/04/2012 11:35
    הגב לתגובה זו
    זיסר מוכר נכסים כי הבנקים לוחצים אותו ולא כי הוא מחוייב למחזיקי האג" ח. להזכירכם גם דלק נדלן מימשה נכסים וזה לא בדיוק עזר. המניה והאגחים טובים לסיבובים בלבד ותו לא.
  • לא מתערב בשיחות של ג 03/04/2012 13:32
    הגב לתגובה זו
    אם היית רואה את הדו" חות של אלביט הדמיה (והיית מסוגל להבין, כמובן) אז לא היית כותב את השטויות שלך. בעיקרון חברות מסוג זה אמורות בעיקר לרכוש נכסים במימון זר, לתת להם ערך מוסף (פרוייקט או השבחה) ולמכור ברווח. כמובן, לא תמיד זה יכול להצליח, ובעיקר כשיש כשלי שוק וכאלה. אבל, אם אין קפיצה מעל הפופיק , כמו שעשה תשובה בדלק נדל" ן, הן במינוף והן בשרשור (יש אומרים ששם היה עוקץ אמיתי), אין שום סיבה שבעולם שמחזיקי אג" ח לא יראו את כספם. זה שהבנקים לוחצים את זיסר אישית, בגלל חובות אישיים שלו, לחץ על החברה ועל הנושים שלה, וגרם כמובן למימוש נכסים - לאו דווקא בעיתוי המתאים ו/או ממש מרצון. זה אכן פוגע בתמורה, אבל מכאן ועד השטויות שכתבת - המרחק רב!
  • 11.
    האנליסט 03/04/2012 10:36
    הגב לתגובה זו
    מי שמנתח נכון ומקצועית את הדוחות הכספיים של החברה רואה כי הגרעון בהון העצמי סולו של אלביט הדמיה מסתכם ב- 2200 מליון שקל - 2.2 מיליארד שקל. אם ננכה מהגרעון את שווי ההחזקה בפלאזה סנטרס בסך 623 מיל" ש - לפי שווי שוק , וננכה גם את ההחזקה באלביט מדיקל - 130 מיל" ש , נקבל כי הגרעון בהון העצמי של אלביט הדמיה מסתכם רק ב- 1440 מליון שקל - 1.44 מיליארד שקל . נניח שניקח את ההחזקב בפלאזה סנטרס במחיר כפול ממחיר השוק , נוריד מהגרעון עוד 623 מליון שקל , ונקבל גרעון בהון העצמי בסך 817 מיל" ש . דהיינו - המניות שוות אפס , ולאג" ח צפוי דיפולט בסוף שנת 2013 . ממליץ מאוד להמנע מהשקעה בחברה זו.
  • לחברה הון עצמי חיובי 03/04/2012 20:29
    הגב לתגובה זו
    לחברה הון עצמי חיובי וצפויה להגדילו לאחר המימושים של המלונות באירופה והקניונים בראהב
  • רון 03/04/2012 13:23
    הגב לתגובה זו
    יש מגה פרויקטים בהקמה ויש גמידה סל. אם כלכלת העולם תתאושש במתינות אלביט הדמיה תזנק תוך שנה משמעותית ותוך שנתיים לשיא חדש.
  • 10.
    איפה יניב רחימי כשצריכים אותו... (ל"ת)
    ירושלמי 03/04/2012 09:55
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    דובי 03/04/2012 09:45
    הגב לתגובה זו
    תפסיקו לקנות אג" חים קונצרניים. אתם רק תמשיכו לפשוט רגל שם, ראו מקרה בן דב, ראו מקרה לבייב וכו' . כל ה" תספורות" למיניהם שקרו, אין אמון בטייקונים במדינה, אל תיכנסו לזה, כי מי שעושה את זה עושה טעות חמורה. בהצלחה לחכמים
  • קרא ואולי תבין... 03/04/2012 10:27
    הגב לתגובה זו
    באופן עקרוני, כשאנשים רוכשים אג" ח קונצרני במחיר שהוא 20-30-40% מהפארי (ערכו המתואם), בלי קשר לתשואה (כי הרי זו מתחלקת על פני יתרת התקופה לפדיון), הם עושים דבר חכם, או מה שנקרא " הימור" מושכל עם סיכוי להביא מכה יפה וסיכון קטן!!! וההסבר ממש ממש פשוט, בהנחה שלא יהיה כסף לפרעון, ואנחנו כמובן מתייחסים לחברה שיש לה הרבה נכסים (אלביט הדמיה זו דוגמא מצויינת, וגם אלביט נדל" ן! אמפל, למשל, לא דוגמא טובה): בהסדר עם תספורת, הרי לא יהיה מצב של פחות מ-50%, נניח, אז כבר יש רווח. גם אם כלו כל הקיצין והולכים לפרוק (וזה הסיכון), אם לחברה נכסים לא משועבדים - תקבל משהו.... תחשוב על זה!
  • 8.
    חי 03/04/2012 09:36
    הגב לתגובה זו
    החברהמיליון חברה הפסידה המון כנראה לפי הדיווח ב2011 לעומת 2010 אז מה ההתלהבות ממחיקת נכסים ... בזהירות בלי עדרים
  • 7.
    אפריקה 03/04/2012 09:24
    הגב לתגובה זו
    מבין חברות נדל" I היום בת" א (האמת היא שמבין כל החברות הציבוריות היום בת" א) אפריקה היא המעניינת ביותר. הסדרי החוב, הסדר שעשו ועדיין עושים בכל מה שקשור לחוב של החברה, ההצלחה והצפי להגברת הפעילות של האפי MALL כל אלו שמים את אפריקה על הראדר של לא מעט מוסדיים היום לדעתי אחרי שיסתיים האיסוף הנוכחי (שכבר נמשך מספר שבועות), יתחילו לצוץ המלצות האנליסטים. לדעתי זה הזמן להכנס. שיהיה בהצלחה (לא המלצה)
  • 6.
    aavos 03/04/2012 09:13
    הגב לתגובה זו
    שווי שוק של 250 מליון לא משקף את התנהלות החברה כעת שהסיכונים המיידיים חלפו לשנתיים הקרובות.
  • 5.
    על רכישת אג" ח 03/04/2012 09:10
    הגב לתגובה זו
    עד כמה שזכור לי, אלביט ה' הוציאה בשנה שעברה איזה דו" ח באוקטובר, לפיו היא רכשה כמה מיליונים של אג" ח. לי אישית נראה כי החברה (כנראה באמצעות אחרים) אוספת אג" חים ארוכים דווקא (והמחזורים בהם בתקופה האחרונה מראים זאת), על מנת להראות רווחי הון בבוא היום ולהפחית כמה שיותר התחייבויות במאזן, כי הרי דין אג" ח קצר שמחירו בשוק היה 75 זהה לדין אג" ח ארוך שמחירו בשוק היה 45-50.....
  • 4.
    כתבה ?? 03/04/2012 08:59
    הגב לתגובה זו
    הכתבה כרגיל מתעלמת מהרבה עובדות - עליות ניכרות בכל האג" ח הלא מדורג בימים האחרונים (חזרת המשקיעים לקרנות ?) - האג" ח של אלביט הדמיה כבר תיקן 3 פעמים השנה לרמות המכירות הנוכחיות - זיסר מעביר אותו מסר בשנה האחרונה ואולי גם ינסה לעמוד בו ? בעצם לא השתנה כלום חוץ מזרימת כסף למכשירי השקעה יותר מסוכנים ובמקום לספר לנו את העובדות (ואולי גם להמליץ להשקיע) יוצרים תיאוריה מאפס שיכולה להעלם בגל הירידות הבא (כמו שרואים בגרף המצורף לכתבה)
  • 3.
    אג" ח 1 להמרה מעניין לא פחות (ל"ת)
    r 03/04/2012 08:57
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    mithrandir 03/04/2012 08:49
    הגב לתגובה זו
    עם מינוף כמו של אלביט הדמיה הדרך לתחתית כבר סלולה ממזמן!
  • 1.
    איילי 03/04/2012 08:24
    הגב לתגובה זו
    אלביט הדמיה א הקצרה מאוד מעניינת , לדעתי עם גם הכי פחות סיכון.
  • חולה על אלביט 03/04/2012 08:52
    הגב לתגובה זו
    בסיטואציה שנוצרה-זיסר עושה את הדבר הנכון במימוש אגרסיבי של נכסי החברה ותהיו בטוחים שרק החלה התפנית שכל מחזיקי המניות בחברה ציפו לה
אגח
צילום: ביזפורטל
קרנות נאמנות

איך להשקיע בקרנות אג"ח, למה לשים לב וממה להיזהר

משקיע צריך לבחור בין עשרות מסלולי אג"ח; הבחירה חשובה - מדד תל-גוב שקלי 5+ המייצג את האג"ח הממשלתיות השקליות לטווחים של 5 שנים ויותר ירד בכ-4.5% מתחילת השנה ומנגד תל-גוב שקלי 0-2 עלה בכ-0.8%
קובי ישעיהו |
תהליך עליית הריבית המהירה שהחל בארה"ב וגם בישראל במהלך 2022 על רקע העלייה החדה בקצב האינפלציה הביא לירידות חדות בשוק האג"ח ולתשואות שליליות גם בקרנות הנאמנות וקרנות הסל העוקבות אחרי מדדי האג"ח השונים. בשנה שעברה התמונה השתנתה בשוק האג"ח המקומי כשמדד All Bond כללי עלה ב-3.76%, הצמוד ב-3.91% והשקלי ב-3.42%. בהתאם היו גם לא מעט קרנות נאמנות שסיפקו תשואות סבירות למשקיעים. והשנה, אגרות החוב הממשלתיות, בארה"ב ובעולם, היו אמורות לרשום תשואות עוד יותר יפות. עם רוח גבית מהורדות ריבית על ידי הפד ובנקים מרכזיים אחרים, הן היו צפויות לעלות ב-10% ויותר. אבל, זה לא מה שקרה. בחודשים האחרונים נרשמו ירידות חדות למדי בשוקי האג"ח הממשלתיים בישראל ובארה"ב, בעיקר בסדרות הארוכות. ובהתאם - התשואות עלו. הסיבה העיקרית לעליית התשואות - נתוני אינפלציה גבוהים מהצפוי בארה"ב שלא מאפשרים בינתיים לפד להתחיל להוריד את שיעור הריבית. לקריאה נוספת: לאחר הירידות בחודשים האחרונים? האם האג"ח מעניינות להשקעה. רבעון ראשון אג"ח: הורדת הדירוג משקפת את ביצועי החסר של האג"ח הממשלתי. העלייה בארה"ב התרחשה כאמור בעיקר על רקע פרסום נתוני מאקרו חזקים (בעיקר אינפלציה ושוק העבודה) שהביאו לדחייה וצמצום בהערכות השוק לגבי תחילת תהליך הורדת הריבית שם. בארץ, כמובן, יש גורמים נוספים, בעיקר כאלה הקשורים למלחמה ולנגזרותיה. על רקע הטלטלות בשוקי האג"ח נרשמה שונות גבוהה מאוד בין מדדי האג"ח השונים בתל אביב מתחילת השנה. מדד All Bond כללי עלה בכ-0.1%, מדד האג"ח הצמודות הכללי עלה בכ-0.7% אבל מדד התל-גוב צמודות (הממשלתיות הצמודות למדד) רשם ירידה של 1.4%. התל-גוב השקלי ירד בכ-2% ואילו התל-בונד 40 (המייצג 40 סדרות אג"ח של חברות בעלות דירוגים גבוהים) ב-1.6%.  בסך הכל יש בבורסה עשרות מדדי אג"ח שונים ובהתאם השוק היום מאוד משוכלל ומשקיע צריך בראש ובראשונה להחליט כמובן מה רמת הסיכון שהוא רוצה לפעול בסביבתה ולפי זה לחלק את תיק ההשקעות למניות, אג"ח והשקעות אחרות (סחורות, מט"ח, אלטרנטיבי.). בתוך החלק האג"חי אפשר להשקיע בקרנות סל פסיביות (בדומה למניות הן פשוט משקיעות פחות או יותר לפי מדדי האג"ח השונים), ממשלתיות או קונצרניות, או בקרנות נאמנות אקטיביות, ששם דמי הניהול גבוהים יותר. אז איך בוחרים קרן נאמנות המתמחה בהשקעה באגרות חוב? כאמור, למשקיע הסולידי יש היום המון אפשרויות בחירה והן כוללות בין השאר קרנות המתמחות באג"ח ממשלתיות שקליות (כאלה שלא צמודות למדד), קרנות המשקיעות באג"ח ממשלתיות צמודות למדד, ויש גם קרנות המשקיעות באג"ח חברות (קונצרניות) שקליות, דולריות או צמודות למדד. יש גם קרנות המשקיעות באג"ח בחו"ל. 

הסדרות הקצרות פחות מסוכנות

יש מספר כללי אצבע חשובים - אג"ח ממשלתיות פחות מסוכנות מקונצרניות וככל שזמן הפידיון של האג"ח יותר קצר (מח"מ - משך חיים ממוצע) הסדרה פחות מסוכנת (מק"מ, האג"ח הממשלתי השקלי לתקופה של עד שנה, הוא הכי פחות מסוכן ומנגד האג"ח הארוכות לתקופות של 10-30 שנה הן הכי מסוכנות). בתוך האג"ח הקונצרניות יש את הדירוגים  - הסדרות הכי פחות מסוכנות הן אלה בעלות הדירוגים הגבוהים (סדרות המדורגות AAA או AA ) והכי מסוכנות הן אלה ללא דירוג כלל (המכונות גם אג"ח זבל).  כך למשל מדד תל-גוב שקלי 5+ המייצג את האג"ח הממשלתיות השקליות לטווחים של 5 שנים ויותר צנח בכ-4.5% מתחילת השנה ומנגד תל-גוב שקלי 0-2 עלה בכ-0.8%. אז מי שהימר על ירידת ריבית ובהתאם השקיע בסדרות הארוכות "חטף" ומי שנשאר בסדרו הקצרות יותר רשם רווח קטן עם סיכון נמוך. אי אפשר לברוח מזה - אם רוצים לנסות להרוויח יותר אז צריכים להעלות את רמת הסיכון - ובהתאם אפשר גם לספוג הפסדים כבדים יחסית במידה והנחות הבסיס לא מתממשות. גם דמי הניהול חשובים - בקרנות הסל הם הרבה יותר נמוכים בדרך כלל (סביב 0.2%-0.3% לשנה) ואילו בקרנות האקטיביות 0.3%-1.5% כשהרוב הגדול נע בין 0.5% ל-1%. כמעט כל מחקר שנעשה בעשרות השנים האחרונות מצביע על כך שהרוב המוחלט של מנהלי הקרנות האקטיביים, גם במניות וגם באג"ח, לא מצליח לספק תשואה עודפת על מדדי השוק (באותה רמת סיכון) כך שעדיף ככל הנראה למשקיע הממוצע להתמקד בקרנות הסל הפאסיביות. ואכן, בשנה שעברה הקרנות הפסיביות עקפו לראשונה את הקרנות האקטיביות המסורתיות בהיקף הנכסים המנוהל. המשקיעים פדו במהלך 2023 כ-14.5 מיליארד שקל מקרנות נאמנות אקטיביות המנוהלות תחת הקטגוריה "אג"ח כללי", אחרי שגם בשנת 2022 הייתה הקטגוריה הפודה ביותר עם פדיון של כ-16.3 מיליארד שקל. קטגוריית קרנות אג"ח מדינה רשמה אף היא יציאת כספים מאסיבית בסכום של כ-6 מיליארד שקל אשתקד, לאחר שבשנת 2022 פדתה כ- 4.9 מיליארד שקל. מנגד, המשקיעים הזרימו כ-900 מיליון שקל לקרנות סל המתמחות באג"ח בחו"ל, וגם כ-630 מיליון שקל לאג"ח חברות והמרה. נקודה חשובה נוספת - להרבה משקיעים יש נטייה לבדוק את התשואות של קרן כזו או אחרת בשנה האחרונה או ב-3 השנים האחרונות ולהשקיע בה. בדרך כלל זו טעות מכיוון שתשואות העבר לא מלמדות כמובן על הביצועים בעתיד ולא מעט פעמים הקרנות שהיו בתחתית טבלת התשואות בשנה האחרונה או אפילו במשך מספר שנים קפצו לצמרת בשנה שלאחריה. זה נכון גם לקרנות המנייתיות, גם לגמישות וגם כמובן לקרנות האג"ח השונות.  בנוסף, בתי ההשקעות הגדולים נוהגים להבליט בפרסומים את "הקרנות המנצחות" שלהם בכל קטגוריה במטרה למשוך כספים חדשים ולהסתיר את הקרנות שלא הצליחו. אז אם בית השקעות מסוים מנהל עשרות קרנות מספיק שעד 10% מהון יצליחו בכדי לקנות שטחי פרסום בכדי לבשר למשקיעים הפוטנציאליים על "ההצלחה הגדולה" של קרן כזו או אחרת שהיכתה את מדדי הייחוס.

סימן קריאה - הקרן משקיעה באג"ח בסיכון גבוה יותר

נסתכל על  5 תתי קטגוריה מרכזיים בקרנות האג"ח: אג"ח מדינה כללי ללא מניות, אג"ח כללי בארץ ללא מניות – עם ובלי סימן קריאה, ואג"ח חברות והמרה ללא מניות – עם ובלי סימן קריאה. מה משמעותו של סימן הקריאה? שהקרן משקיעה באג"ח בסיכון גבוה יותר. בכל אחת מהקטגוריות יש עשרות קרנות.  אג"ח מדינה כללי ללא מניות - מדובר בקטגוריה שאמורה להיות הסולידית ביותר. הקרנות בקטגוריה זו משקיעות בכל סוגי אג"ח המדינה – צמוד, שקלי וריבית משתנה, בכל טווחי הזמן לפי שיקול דעתו של מנהל הקרן. חלק מהקרנות מרחיבות את טווח ההשקעה גם לאג"ח חברות בדירוג גבוה מאד. זה נותן להם יתרון מסוים, שכן התשואות באג"ח זה מעט גבוהות יותר, וגם מעלה את הסיכון, אך עדיין מדובר בכלי שנחשב סולידי. נזכיר שוב שגם בכלי הסולידי הזה אגרות חוב ארוכות יכולות לגרום להפסדים כבדים. כמעט כל הקרנות בקטגוריה שייכות לבתי ההשקעות הגדולים, כשנראה שהקטנים לא מגלים בה עניין בגלל פוטנציאל הרווחים הנמוך יחסית.  מדד תל-גוב כללי רשם מתחילת השנה ירידה של 1.5% לאחר שב-2023 הוא רשם עלייה של כ-1%.  אג"ח כללי ללא מניות עם ובלי סימן קריאה - בקטגוריה זו הקרנות משקיעות בכל סוגי האג"ח בארץ – בין ממשלתי ובין קונצרני, בין צמוד ובין שקלי או משתנה, ובכל טווחי הזמן. כלומר החופש גדול יותר, ונקודת ההשוואה היא מדדי ה-All Bond שכוללים את כל סוגי אגרות החוב. סימן הקריאה בשם הקרן מציין כאמור סיכון גבוה יותר, שאמור להניב תשואה טובה יותר. יש עשרות קרנות נאמנות בקטגוריה הזאת. אג"ח חברות ללא מניות עם ובלי סימן קריאה - האג"ח הקונצרניות מסוכנות יותר מהאג"ח הממשלתיות ולפיכך בתקופות טובות בשוק הן אמורות גם לספק תשואות גבוהות יותר. תשואת מדד תל בונד מאגר לשנת 2023 היה 6.32% וכ-1.5% מתחילת השנה, תל בונד צמודות נתן 5.94% ו-1.8% מתחילת השנה ומדד תל בונד שקלי 5.34% אשתקד מתחילת השנה 0.4%.