הזינוק בנפט והתחרות הקשה העבירו את אל על להפסד של 49 מיליון ד' ב-2011

בשורה העליונה - גידול של 3.6% בהכנסות שהסתכמו ב-2.043 מיליארד דולר. יישום מדיניות "שמיים פתוחים" גרמה לתחרות אגרסיבית
יעל גרונטמן | (2)

חברת אל על פירסמה הבוקר (ד') את תוצאותיה הכספיות ולפיהן בשנת 2011 עברה החברה להפסד בסך 49 מיליון דולר לעומת רווח בסך כ-57 מיליון דולר בשנת 2010.

בשורה העליונה דיווחה החברה על גידול קל בשיעור של 3.6% בהכנסות שהסתכמו ב-2.043 מיליארד דולר. הוצאות התפעול של החברה עלו ב-11.3% ל-1.764 מיליארד דולר, כך שההפסד התפעולי של החברה ב-2011 הסתכם ב-43.3 מיליון דולר לעומת רווח תפעולי של 88 מיליון דולר ב-2010.

נציין כי ההפסד בגין גידור תזרימי מזומנים הסתכם ב-36.64 מיליון דולר לעומת רווח בגין גידור תזרימי מזומנים בסך של 65.9 מיליון דולר שרשמה חברת התעופה הישראלית בשנת 2010.

יתרת המזומנים ושווי המזומנים בקופת החברה בסיום שנת 2011 ירדה ב-23% ל-85.3 מיליון דולר. עלות שכרו של המנכ"ל אליעזר שקדי הסתכמה ב-2.8 מיליון שקל.

החברה מסבירה בדוחות כי הסיבה העיקרית להפסדים שרשמה בשנת 2011

הינה הגידול בעלויות התפעול, הנובע בעיקר מעלית מחירי הדס"ל מעבר לגידול שחל בשנת הדוח בהכנסות החברה, וכתוצאה מאבדן נתח שוק עקב תחרות גוברת ואגרסיבית בעיקר נוכח יישום מדיניות "שמיים פתוחים" בפועל של ממשלת ישראל.

לאור האמור ונוכח המשבר העולמי, התחרות הגוברת בשוק התעופה ואי היציבות הפוליטית במדינות האזור, לא הצליחה החברה במהלך שנת 2011 להדביק את הגידול בעלויות התפעול. בנוסף, תוכנית ההתייעלות שגיבשה החברה ברבעון השלישי של שנת 2011 יושמה עד כה באופן חלקי.

החברה מעריכה כי תאלץ להתמודד עם אתגרי שנת 2011 גם במהלך שנת 2012 , הן ברמה המימונית והן ברמה התזרימית. "המשך עליית מחירי הדס"ל בצורה חדה, כפי שבאה לידי ביטוי ברבעון הראשון של שנת 2012 , בשילוב המשבר הכלכלי העולמי והסביבה התחרותית אשר מקשה על מדיניות ההכנסות של החברה, מציבים בפני החברה אתגרים בתחילתה של

שנת 2012 וייתכן שאף בהמשך שנה זו".

לאור זאת, הנהלת החברה מבצעת, בין היתר, אופטימיזציה של הפעולות המסחריות תוך ניהול צמוד ומבוקר של לוח הטיסות והגדלת הכנסות מפעולות, לרבות כאלה שאינן קשורות במכירת כרטיסי טיסה, צמצום עלויות ופעולות נוספות בתחומים הפיננסים והמימוניים.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    חברה עלובה הלוואי ותפשוט את הרגל (ל"ת)
    להעלות לשקדי את השכר 21/03/2012 09:47
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מתי יפול האסימון? 21/03/2012 09:34
    הגב לתגובה זו
    הצנחת מנכל מהצבא ללא כל רקע רלוונטי לחברה מסחרית, חברה מאובנת עם שיטות ניהול מיושנות וחוסר מעוף, ידיים כבולות על יחדי החלטות פוליטיות והתרפסות לדתיים, מחירים בדרך כלל מאוד מאוד יקרים מבריחים לקוחות. איך רוצים שהחברה תרוויח???
דינה בן טל גננסיה מנכלית אל על
צילום: שלומי יוסף

הרווח שלא יחזור - מה יקרה לאל על בשנים הבאות?

אל על חותמת רבעון מצוין עם רווח של 203 מיליון דולר אבל פרישת המנכ"לית דינה בן טל גננסיה וחזרת התחרות לשוק מציירים תמונה מורכבת - חברת התעופה הלאומית תמריא או תצנח בשנים הקרובות?

רונן קרסו |

רגע לפני חזרה אמיתית של התחרות בתחום התעופה - רבעון שיא לאל על - למרות איבוד נתח שוק, הרווח הנקי של אלעל עלה ל-202.6 מיליון דולר.

הדוחות שפורסמו היום מבטאים גידול בפעילות - 7% בהכנסות ביחס לשנה שעברה ל-1.07 מיליארד דולר, וגידול של 85 ברווח ל-203 מיליון דולר. רבעון שלישי הוא רבעון עונתית חזק. מתחילת השנה, החברה הרוויחה 364 מיליון דולר, ירידה לעומת רווח של 415 מיליון דולר בתשעה החודשים הראשונים בשנה שעברה. 

בסוף השנה תפרוש דינה בן טל, מנכ"לית אל על לאחר שלוש שנים בלבד בתפקיד והיא ייצרה בשנים האלו תוצאות שהביאו את אל על לשיא של כל הזמנים ורווחים שהסיכוי שיחזרו נמוכים מאוד. 

פרישתה של בן טל העלתה מחדש את הסוגיה העדינה ביחסים בין מנכ"ל לבעלים. בן טל הביאה את אל על שהיתה על סף פירוק בקורונה ועם חוב עצום של 1.7 מיליארד, לעודף של מאות מיליוני דולרים, תזרים מזומנים חיובי ונתונים פיננסיים חזקים. היו כמה שלבים - ראשית במקביל לכניסת משפחת רוזנברג לשליטה בחברה והתמיכה הממשלתית, נעשה רה ארגון גדול. בן טל גננסיה הצליחה להושיב את הוועדים באל על סביב שולחן גדול אחד ולחתוך. זה הישג גדול שאולי לא נמדד מידית בשורה התחתונה, אבל שם הבסיס להצלחתה - היכולת להניע את העובדים. 

אל על הלכה והשתפרה ואז הגיעה המלחמה. זה נראה רע מאוד, אבל מהר מאוד מ"עז יצא מתוק" - אם בתחילת המלחמה היה סיכוי טוב שאל על תחזור לבקש תמיכה מהמדינה, מהר מאוד התברר שהיא הפכה ליצרנית מזומנים גדולה כי היא הפכה למונופול בקווים המרכזיים. התזרים והרווחים היו בשמיים, אל על הרוויחה את כל השווי שלה לפני המלחמה בשנתיים. היא כל כך גדלה שהיא כבר רצתה להפוך לחברת החזקות ולקנות את ישראכרט. מהר מאוד ירדה מהרעיון. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

בלייד ריינג'ר מזנקת 80% מטריקס 7%; לייבפרסון נופלת 9%, אנרג׳יקס ב-4%

בליידריינג׳ר רוצה לממש את חברת הבת בפרמיה ומזנקת; מניית הבורסה בתנופה חיובית אחרי תוצאות שיא; מטריקס מזנקת וסוחבת איתה את פורמולה, מג׳יק, אנרגיקס מאבדת גובה בעקבות התוצאות לרבעון השלישי; השקל מתייצב מול הדולר ברמות שיא של השנים האחרונות, והמשקיעים בג'י סיטי נושמים לרווחה אחרי הודעת מדרוג שלא יזמה שינוי
מערכת ביזפורטל |

המסחר בבורסה מתנהל במגמה חיובית כשבמדדים נרשמות עליות - ת״א 35 עולה 0.4%, ת״א 90 מטפס 0.9%.

בסקטור הפיננסי התמונה חיובית עד יציבה - מדד הבנקים יציב סביב ה-0 בנטיה לעליות קלות, ת״א ביטוח מוסיף 0.6%.

בהסתכלות רחבה - מדד הביטחוניות ממשיך את המומנטום השלילי כשאתמול סגר בירידה של 0.8% וכעת יורד כ-0.2%, מדד הנדל״ן יציב על ה-0, מדד ת״א נפט וגז עולה 0.2%. 


במקביל השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף -0.2%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי - השקל מתחזק - מי נפגע ומי מרוויח?


בזמן שהרשתות החברתיות הפכו לזירה מרכזית של השקעות, שיווק ותוכן, הן גם הפכו לקרקע פורייה להונאות פיננסיות שמרוששות אנשים תמימים. ההונאות האלה פוגעות באמון של הציבור בשוק ההון. בדיון שנערך כעת בוועדת המשנה למדע ולטכנולוגיה, התייחס יו"ר רשות ניירות ערך, עו"ד ספי זינגר, לתופעה הזאת והזהיר מפני היקף התופעה והמורכבות שבטיפול בה. 

לדבריו, בשנה האחרונה מטפלת הרשות בהונאות משקיעים בהיקפים של מיליארדי שקלים שזאת תופעה שלא נראתה בעבר. זינגר הסביר שעיקר הקושי נובע מכך שרבות מההונאות מופעלות מחו"ל באמצעות טכנולוגיות מתקדמות, ובפרט בעזרת כלים של בינה מלאכותית שמאפשרים יצירת סרטונים ופרסומים מזויפים בשפה המקומית. הוא הדגיש כי הרשתות החברתיות הן גם חלק מהבעיה וגם חלק מהפתרון, וכי יש צורך במענה טכנולוגי מובנה ולא רק באכיפה. 

זינגר הפנה אצבע מאשימה לפייסבוק, וציין כי הרשות ניסתה לגבש מול חברת מטא - חברת האם של פייסבוק, אינסטגרם ו-ווטסאפ מנגנון של אימות וזיהוי למפרסמים של פרסומים ממומנים שפונים למשקיעים בישראל, כך שניתן יהיה לוודא שהגורם שמפרסם הוא אכן מי שהוא מציג עצמו להיות. אלא שלדבריו, מטא אינה משתפת פעולה ומקשה על קידום ההסדר. נזכיר כי הפרסום הממומן הוא ערוץ הכנסות מרכזי עבור החברה, וכנראה אין לה הרבה מוטיבציה להחמיר בפיקוח על המודעות מהסוג הזה.  זינגר סיכם כי יש למצוא פתרון מערכתי, בשיתוף הכנסת והרשתות החברתיות, שיבלום את התופעה ההולכת ומתרחבת ויגן על הציבור מפני פגיעה באמון בשוק ההון - יו"ר רשות ני"ע: "הונאות משקיעים ברשתות החברתיות מתרחבות - נדרשת פעולה משותפת עם הרשתות"