בורסות אסיה נוטות לעליות: הניקיי סיים בהוספת 1.4%, מניית הונדה טיפסה 3.3%

הסנטימנט במסחר באסיה היה חיובי היום לאחר מכירות האג"ח המוצלחות באירופה אתמול. המדד בשנחאי איבד 1.34% מערכו

רוב הבורסות באסיה נעלו את יום המסחר האחרון לשבוע זה בעליות שערים, לאחר שהמשקיעים קיבלו רוח רגבית מהנפקות האג"ח המוצלחות אתמול בספרד ואיטליה, שאיפשרו לאירופה קצת "אוויר לנשימה".

עם סיום יום המסחר ביבשת אסיה, מדד הנייקי היפני נסגר בעליה של 1.4% ונעמד על 8,500.02 נקודות, מדד הקוספי הדרום קוריאני טיפס ב-0.6%, המדד האוסטרלי S&P/ASX הוסיף 0.3%, האנג סאנג עלה ב-0.6% ומדד שנחאי השיל 1.34% מערכו.

השיפור באירופה הביא את יצואניות היפניות לעליות היום, מניית הונדה מוטור עלתה 3.3%, מאזדה טיפסה 1.6% ובאוסטרליה ענקית הכרייה BHP טיפסה 0.7%. "השווקים עדיין מצפים שהבנק המרכזי בסין יפחית את יחסי הרזרבה במדינה עד ה-23 לינואר השנה" כך אמר בן קוואנג' מנהל בכיר ב-KGI Asia Ltd.

המסחר אתמול בוול סטריט ננעל בעליות למרות שנתוני מכירות הקמעונאיות ותביעות האבטלה לא עמדו בציפיות. ממד הדאו ג'ונס טיפס 0.17%, מדד הנאסד"ק הוסיף 0.51% ומדד ה-S&P500 עלה 0.23%.

לקראת סיום המסחר אתמול, משרד האוצר בארה"ב מכר 13 מיליארד דולר באג"ח ל-30 שנה בתשואה של 2.985%, גבוה בהרבה מציפיות הסוחרים.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    העצבני 13/01/2012 09:52
    הגב לתגובה זו
    ומי בדיוק יקנה את יתר הטריליונים?
  • 1.
    gg 13/01/2012 08:58
    הגב לתגובה זו
    קריסת יוון זו כבר עובדה מוגמרת תקשיבו להתבטאויות מנהיגי הגוש מהשבוע האחרון ותבינו כי שמיטת החוב היווני כמעט וודאית בתוך חודשיים שלש כי הגוש אינו מסוגל להתמודד עם ההיקפים האלה לבדו וללא עזרה אקטיבית של הודו סין קוריאה ויפן הקריסה תהיה וודאית הבעיה היא לא בסקטור הממשלתי אלא בפרטי ובבנקים המסחריים שעקב הגרעון בהון יפסיקו לתפקד וכל זרימת הכספים ביניהם תעצר מטעמי זהירות משהו דוגמת ליהמן ברדרס אבל בקנה מידה יבשתי אז שלא יספרו לכם סיפורים על הצלחת הנפקת אגח קטנה של ספרד ואיטליה לאחר שהבנק המרכזי מזרים שם כבר למעלה משבועיים מאות מילייארדי דולרים להגברת הנזילות והוא אפילו מודה בכך בגלוי אז אל תקנו את הסיפורים והשטויות על הוודאות שחוזרת לשווקים המצב הוא הפוך חוסר הוודאות רק הולך וגדל ולזה לא במקרה קוראים -------מלכודת דובים-----------------------.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.